לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• גאנה בת 60: הדמוקרטיה היא מקור לגאווה, אבל סימני שאלה כלכליים ממשיכים לאתגר את ההנהגה החדשה השבוע (ב') צוין יום העצמאות ה60 של גאנה, המדינה האפריקאית הראשונה שהשתחררה מעול הקולוניאליזם כבר בשישי למרץ 1957. חגיגות העצמאות השנה היו הראשונות של הנשיא החדש, ננה אקופו-אדו, וצוינו בתהלוכה ססגונית בכיכר Black Star הידועה יותר כ"כיכר העצמאות". חגיגות העצמאות השנה צוינו תחת הכותרת "גאנה: 60 שנים מאז" והסיסמה "התגייסות למען עתידה של גאנה". עמנואל קוורטיי, מייסד מגזין טכנולוגיה גנאי בשם "The Flint", כתב השבוע לאתר Quartz על תחושותיו המעורבות: "מצד אחד (..) אני גאה בבחירות האחרונות בדצמבר, בכך שלמרות המתח ששרר והתוצאות הצמודות, התוצאות התקבלו בצורה מכובדת ובטוחה אשר נתפסה כדוגמא למופת עבור שאר היבשת. ואולם (..) מעבר לצמיחה הכלכלית והיציבות הפוליטית, מהו הפרויקט הלאומי הגדול שלנו? מדי שנה אנחנו מאבדים את מיטב המוחות שלנו עבור מקומות אחרות שם יש עבודות מעניינות, משמעותיות ומתגמלות יותר. אם אנחנו רוצים שהם יישארו איתנו, אנחנו צריכים ליצור נרטיב שיפנה אל חוש הרצון שלהם להיות חלק גדול יותר מהם עצמם".   בהמשך המאמר המרתק נוקב קוורטיי בצעדים שלדעתו צריכה הממשלה החדשה לנקוט כדי לקדם את המדינה: קידום סטארט אפ מקומי דרך תיקון ההשקעות שחוקק בשנת 2013 והותיר מגבלות רבות על חברות זרות כדי להשקיע בפרויקטים טכנולוגיים במדינה. טיפול במשבר החשמל דרך אנרגיה מתחדשת, לאור המשבר שהביא בשנת 2015 להפסקות חשמל רבות מדי יום ברוב חלקי המדינה. הורדת מחירי המחשבים ושירותי האינטרנט. גיוס מיטב המוחות הטכנולוגיים בגאנה גדי ליצור "ממשלת גאנה לשירותים דיגיטליים".   כלי התקשורת הבינלאומיים סיקרו השבוע את גאנה מזוויות שונות ומעמיקות. הGuardian הבריטי פרסם כתבה מפורטת על הבירה אקרה – סצינת הריקודים והמוזיקה המקומית, תעשיית הקולנוע, וגם שאלות גדולות יותר על עתיד הבירה: תוכניתו של אקופו-אדו לבזר את המערכת הפוליטית של גאנה אמורה לתת לבירה יותר כוח, וכן מדיניות פתיחת הכלכלה המקומית לשווקים פיננסיים בינלאומיים, אמורה לשנות את פני העיר. מוקדם יותר השבוע פרסם העיתון גם כתבת "פוטו-ג'ורנליזם" עם צילומים נהדרים של החיים בגאנה לפני העצמאות. המהדורה האנגלית של "אל ג'אזירה", מנגד, פרסמה סיכום מקיף של מצבה של גאנה בנושאים בוערים כמו דמוקרטיה, חינוך ומשאבים, תוך הכנסה של הבחירות האחרונות לקונטקסט חשוב של משבר האמון מצד אזרחים לאור פרשיית שחיתות חמורה אותה אל ג'אזירה חשפו בעצמם, וכן לאור המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2014 והביא לאינפלציה גואה ולגירעון תקציבי גובר. הכתבה גם עוסקת במעורבות הסינית הגוברת במדינה והשאלות שעולות מכך, וכן פרויקטים בנושא חינוך במדינה אותם סיקר הערוץ בשנים האחרונות. לקרוא עוד >>

• לאור דיווחים על עבודת ילדים: אפל תפסיק ההתקשרות עם חברת כרייה קונגולזית המייצרת קולטן למכשירים סלולריים אפל הודיעה השבוע (ג') על הפסקה זמנית של קניית קולטן המיוצר באופן ידני במכרות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. ההודעה הדרמטית מגיעה כשבוע לאחר פרסום תחקיר של רשת Sky News הבריטית על "תנאי עבדות" ועבודת ילדים במכרות במדינה. הקולטן הוא אחד מהמינרלים המבוקשים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה כיום, ומרכיב חיוני בסוללות ליתיום בטלפונים חכמים ומחשבים ניידים. מרבית הקולטן בעולם כיום מיוצא מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – אחת המדינות העניות בעולם.   על פי הדיווח השבוע חברות מובילות כמו אפל, סוני וגם סמסונג עושות שימוש בקולטן אשר מגיע ממכרות קטנים המעסיקים עובדים עם כלי עבודה בסיסיים ביותר, ללא כל אכיפה של תנאי בטיחות ותנאי עבודה נאותים.  ילדים בני ארבע, כך על פי התחקיר, עובדים במכרות וסובלים לאחר מכן מבעיות בריאותיות שונות תוך שהם מקבלים משכורות זעומות. אחת מהאחריות המרכזיות למעבר הקולטן מאפריקה לאסיה היא החברה הסינית Zhejiang Huayou Coblat, הקונה הגדולה ביותר של קולטן המיוצר בעבודת יד. "עבדנו עם Huayou בתוכנית אשר תבטיח שמכרות הכורים בעבודת יד יעמדו בסטנדרטים שלנו", אמר נציג אפל בדיווח של הוושינגטון פוסט, "מכרות אלה ייכנסו מחדש לשרשרת האספקה שלנו כאשר נהיה בטוחים שאמצעי הבטיחות הנאותים ננקטים". לקרוא עוד >>

• בצל ההכרזה על מגפת רעב: למה דרום סודן העלתה העמלה על אשרת עבודה לאנשי סיוע, מ100$ ל-10,000$? בחודש שעבר הכריז האו"ם באופן רשמי על מגיפה בשני מחוזות בדרום סודן, לאחר שכמאה אלף איש הוכרו כנמצאים בסכנת מוות מרעב ועוד מיליונים בסכנת מחסור חמור במזון. בעוד נשיא דרום סודן סלבה קיר הבטיח "גישה ללא הגבלה" לארגוני סיוע, המציאות בשטח אחרת: הממשלה הכריזה השבוע על העלאת המחיר של אשרת עבודה לעובדי סיוע, ממאה דולר ללא פחות מ-10,000 דולרים.   עוד לא ברור אם ההתייקרות תחול על עובדי סיוע חדשים או גם על אלה שכבר פועלים במדינה. עלות אשרת העבודה הינה "דבר שלא נשמע עליו בעולם", כל על פי ג'וליאן שופ מנהל InterAction, ארגון גג של 180 ארגוני סיוע ברחבי העולם. "אף ארגון לא יוכל להרשות לעצמו לשלם סכומים כאלה". שופ פסימי לגבי האפשרות לגייס כספים עבור מימון האשרות: "אם ארגונים ילכו לתורמים שלהם ויבקשו כספים נוספים אני די בטוח שהם (התורמים) יסרבו משום שהם יראו בזה כשתלום של כופר". בעוד כלכלת דרום סודן חווה קשיים רבים המהלך נתפס כיצירת רווח על ידי הממשלה "בכל דרך שרק ניתן", כך על פי שופ. המהלך האחרון נתפס כחלק מניסיון כולל של הממשלה לחסום את הגישה לאנשים במצוקה, בעיקר עקב ההשלכות התדמיתיות שעשויות לנבוע מכך. "ישנה פאניקה גדולה בנוגע לתנאים (באזורים אלה – א.ר), בנוגע למחסור במזון, ובכך שהתקשורת תדווח על כך. זהו דבר שמסמל כישלון של המדינה, אם היא איננה יכולה לספק את הצרכים לאזרחיה", טוענת בכתבה רות מסינגר מארגון "American Jewish World Service". לקרוא עוד >>

• אינטרסים משותפים: אוגנדה ומצרים משתפות פעולה במאבק נגד הסכר האתיופי והמורדים הדרום סודנים בכיר לשעבר במודיעין האוגנדי התראיין השבוע (א') לסוכנות הידיעות הדרום סודנית וסיפר על האופן בו הממשלה המצרית מייצאת לפועל מדיניות צבאית חשאית נגד "סכר התקומה הגדול" של אתיופיה. עוד הוסיף הבכיר פרטים על המעורבות של מצרים בסיוע לממשלה הדרום סודנית במלחתה נגד מליציות טרור (Sudan People's Liberation Movement).   ג'יימס מויזס סיפר על כך שמצרים ואוגנדה הסכימו בשנה שעברה לשתף פעולה במאבק נגד מצרים והטרור בדרום סודן. "המאמץ הדיפלומטי של מצרים למנוע מאתיופיה לבנות את הסכר נכשל. אוגנדה מצידה נכשלה בחיסול המורדים הדרום סודנים. שני האינטרסים האלה איחדו בין קהיר לקמפלה". עוד חשף הבכיר לשעבר שהנשיא האוגנדי היה הראשון שהציע לאל-סיסי, נשיא מצרים, במהלך דצמבר 2016 את העסקה הבאה: אם קהיר תסכים להעביר לדרום סודן תחמושת ונשקים כדי לחסל את המורדים, אוגנדה תתמוך בכל מהלך בו תחפוץ מצרים נגד אתיופיה. עוד הוא הוסיף שהנשיא האוגנדי מוסבני הבטיח לעמיתו המצרי שיש לו את היכולת לתרום למהלך את כלל מדינות הגוש המזרח אפריקאי. לקרוא עוד >>

• UNHCR לפליטים רואנדים בגולה: מענקים כספיים תמורת חזרה למדינה רואנדה עשויה לקבל השנה את מספר הפלטים הגדול ביותר אשר יחזרו למדינתם. מדובר בפליטים אשר ברחו לאחר הג'נוסייד בשנת 1994, ועל פי המתווה של הארגון מטעם האו"ם יוצע פיצוי לכל בוגר או ילד אשר יבחר לחזור לרואנדה. על פי התכנית, בתקציב כולל של 4 מיליון דולר, הכספים יוצעו לפליטים רואנדים ברחבי העולם אולם בעיקר לאלה המתגוררים כיום ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. פליטים שיחליטו לחזור עד דצמבר 2017 יקבלו מענק של 250$ לבוגר ו-150$ לכל ילד.   על פי נציב האו"ם לענייני פליטים שואף הארגון להחזיר כעשרים אלף פליטים מהרפובליקה של קונגו דרך התכנית, אשר החלה כבר בשנת 2016 והביאה עד כה לחזרתן של כ403 משפחות לרואנדה. חוות דעת של האו"ם מסתמנת כאופטימית למדי: הארגון צופה "חזרה המונית של פליטים" המתגוררים כיום במדינות זרות. בין 1994 לשנת 2014 מעל ל-3.4 פליטים חזרו באופן עצמאי לרואנדה. "עם חזרתם למדינה אנחנו נעניק להם בעלי חיים למשק הבית שלהם, חומרי בנייה, ולאחרים גם נציע קורסי הכשרה מקצועיים", אמרה השרה לענייני פליטים סרפין מוקנטבנה. לטענת נציגת UNHCR ברואנדה, סאבר עזאם, לממשלה המקומית יש את המימון הדרוש כדי להבטיח התיישבות קבועה ובטוחה לגולים שחזרו. לקרוא עוד >>

• רפואה מסורתית וטכנולוגיה: משבר הבריאות באפריקה – ופתרונותיו המגזין NewAfrican עסק השבוע (ג') בהרחבה באתגרים העומדים בפני מדינות ביבשת בתחום הבריאות, במסגרת כתבת מגזין של העיתונאי צ'יז'וקה ממה. "עד לשנת 2050 האוכלוסייה ביבשת, העומדת כיום על 1.2 מיליארד איש, תכפיל את עצמה למספר משוער של 2.5 מיליארד. יצירת מערכת בריאות על-יבשתית אשר תענה על הצרכים של התושבים היא דבר הכרחי, בייחוד לאור המספר הגדל של מגיפות כמו אבולה, אשר פורצות מעת לעת ביבשת".   בשנת 2001 התכנסו 49 ראשי מדינות בבירת ניגריה כדי לסכם על הקצבת 15% מתקציב כל אחת מהמדינות לתחום הבריאות. ואולם עשור לאחר מכן, כך נטען, ארגון הבריאות העולמי הצהיר ש"רק שמונה מדינות ביבשת נמצאות במסלול הנכון כדי לעמוד במטרות של ה"Millennium Development Goals" בתחום הבריאות. מרבית המדינות עדיין לא הגיעו ל50% מהיעד שנקבע לשנת 2015. שתי המדינות היחידות אשר עומדות במטרות הן דרום אפריקה ואריתראה. ממה מציין בצער ש"אפריקאים שיכולים להרשות לעצמם תרים אחר שירותי בריאות מחוץ ליבשת".   בעיה נוספת שעולה מהכתבה, עליה דיווחנו כבר בהרחבה בנוגע לשביתת הרופאים בקניה, אבל גם נוגעת למדינות כמו דרום אפריקה וזימבבווה, הוא השביתות שרופאים נוקטים כדי להכריח את הממשלות לשפר באופן דראסטי את מערכת הבריאות – תוך שיפור ניכר של משכורותיהם. לאור כל האתגרים והבעיות, הפתרונות שהכתבה מציעה מחולקים לשניים: האחד הוא רפואה מסורתית ביבשת, אשר יכולה לענות על מספר צרכים: רפואה שהיא "אפריקאית", מבוססת על המסורת המקומית ולא המערבית, וכן העלות שלה עשויה להקל על ממשלות. כך למשל מסופר בכתבה על אוניברסיטת ניירובי, אשר החלה לאסוף מידע ממרכז רפואה צמחית בעיר נאקורו במשך כחמש שנים, וחקר את האפקטיביות של הרפואה. פרופסור מהאוניברסיטה מצטט מקרה שאירע במרכז: קשיש בן 70 אשר חלה בסרטן ולא יכול היה לעבור טיפולים כימותרפיים והקרנות בשל גילו המתקדם. שימוש בעלי פרימוס אפריקניים, דרך המרכז, הביא להחלמה של הערמונית המוגדלת שלו.   הפתרון השני עוסק בפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים ביבשת אשר עשויים לשפר את מערכת הבריאות שלה. הרחבת הגישה לרשת ולטלפונים חכמים תאפשר אבחון וכן טיפול בשלט רחוק. טיפול המבוסס על טלפונים חכמים יוכל לשפר את נגישות מערכת הבריאות אל אזורים מרוחקים, שעד כה פתרונות אחרים לא הצליחו לספק. "מה שדרוש הוא מתווה ברור לקראת שימוש גובר בטכנולוגיה במערכת הבריאות. מקסום הפוטנציאל הזה ידרוש קשר הדוק יותר בין שירותי טלפון, שירותים פיננסיים ומערכת הבריאות" לקרוא עוד >>

• מציל חיים על המגרש: סיפורו של שחקן נבחרת טוגו שהציל את חייהם של ארבעה שחקנים יריבים שחקן נבחרת טוגו פרנסיס קונה שיחק בשבוע שעבר עם קבוצתו בליגה הצ'כית הבכירה מול קבוצת Bohemians 1905 בפראג. כשלושים דקות מפתיחת המשחק רדף חלוץ הקבוצה היריבה אחר כדור ונקלע למפגש כואב עם שוער קבוצתו של קונה, אשר היה בסמוך לתקרית ונתקל גם הוא בשוער. בעוד שחקני קבוצתו של קונה עטו על הכדור החוזר, קונה רץ לעבר חלוץ היריבה אשר נשכב על הדשא. "ראיתי את המגן זז על הדשא, אז לא דאגתי לגביו", מספר קונה בראיון לGuardian הבריטי, "אבל השוער שכב על הגב ויכולתי לראות את הלבן בעיניים שלו. הוא היה מחוסר הכרה או אפילו במצב יותר גרוע. לקחתי רגל אחת שלו והצמדתי אותה לחזה שלו. ניסיתי לדחוף את האצבעות לתוך הפה שלו (..) בלי עזרה מאלוהים משהו חמור הרבה יותר יכול היה לקרות לו".   זוהי הפעם הרביעית בה קונה מציל את חייו של שחקן על כר הדשא, במהלך שמונה שנות קריירה בארבע מדינות. ברגעים שלפני התקרית האחרונה, שאירעה לפני כשבועיים, הוא ספג נהמות גזעניות מהקהל הביתי. "מה יכולתי לעשות בנושא? לא יודע אבל מה שאירע בפעם האחרונה אולי יעזור קצת. קיבלתי הודעות מאוהדי הקבוצה היריבה. שניים מהם התנצלו בפניי ברשתות החברתיות, הם כתבו לי שהם שמעו קריאות גזעניות ולאחר מכן הצטערו על כך כאשר ראו מה עשיתי". הכתבה מתארת את הקריירה של קונה ואת האירועים האחרים בהם היה מעורב והציל בהם חיים, בליגה המקומית של טוגו וכן כאשר שיחק בליגה הבכירה בתאילנד. לקרוא עוד >>

               אלהג'י ק פרימפונג / גאנה / היי-לייף (1998)

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן