לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• שיטת הטיפול האוגנדית: אשפוז בכפייה למתנגדי הנשיא מוסווני בשנים האחרונות נוקטת אוגנדה יד קשה נגד מתנגדי המשטר והנשיא יוורי מוסווני, הנמצא בשלטון כבר 31 שנה. היא מאיימת באופן קבוע על עיתונאים ועוצרת אותם, אוסרת על שידור חי מהפגנות האופוזיציה, וכן חוסמת את הרשתות החברתיות כאשר מתקיימות במדינה בחירות. נראה שבחלוף הזמן הסנקציות של הנשיא האוגנדי הולכות וגוברות. גבולות נוספים נחצו השבוע כאשר עיתון הניו יורק טיימס פרסם השבוע (ב׳) על סנקציות נוספות שהתובע הכללי במדינה החליט לנקוט: אשפוז בכפייה של מבקרים בולטים של הנשיא במוסדות לחולי נפש.  התובע, לטענת העיתון, עשה שימוש בחוק מיושן מהתקופה הקולוניאלית שבריטניה עשתה בו שימוש, ועדיין קיים באוגנדה, כדי לדכא את ההתנגדות האפריקאית לשליטה באוגנדה. זוהי הפעם השנייה בסך הכל בה נעשה שימשו בחוק משנת 1938. סטלה נייאנזי, חוקרת באוניברסיטת קמפלה בבירה, היא המקרה האחרון עליו דווח השבוע והיא הואשמה ב״תקשורת פוגענית״ ו- ״בריונות רשות״, לטענת התביעה. באחד מהפוסטים נגד הנשיא בפייסבוק היא כינתה אותו ״זוג ישבנים״. התביעה באוגנדה מבקשת לשלוח את נייאנזי לשבועיים של הסתכלות פסיכיאטרית כדי לקבוע את מצבה הנפשי. פרופיל הפייסבוק הפרטי של נייאנזי, אשר זוכה לפופולריות רבה, כולל פוסטים ביקורתיים על הנשיא ואשתו כמו גם כתיבה על מחקרים אקדמיים על ״גסות רדיקלית״ ו- ״הצורך בוולגריות פוליטית״, אותם היא מזכירה כדי להצדיק את השפה הבוטה בה היא מתבטאת בפרופיל החשבון שלה. לטענתה, אלה טקטיקות פוליטיות בהם השתמשו אוגנדים כדי להתנגד לקולוניאליזם הבריטי. לקרוא עוד >>

• עבדות מודרנית: מהגרים ממערב אפריקה נמכרים בשווקי עבדים בלוב מהגרים ממערב היבשת נמכרים באופן חופשי בשווקי עבדים בלוב, כך לטענת ניצולים שדיווחו על כך לסוכנות או״ם עם שובם למדינת האם שלהם. זוהי אינה הפעם הראשונה בה מדווח על מקרי אלימות, ניצול ועבדות של מהגרים אפריקאים שלוב היא נתיב הבריחה שלהם מהיבשת, אולם הדיווחים החדשים שנמסרו ל״ארגון הבינלאומי להגירה״ מצביעים על כך שסחר בבני אדם הפך לדבר פומבי ובשגרה. ״הדיווחים האחרונים על ׳שווקי עבדים׳ מתווספים לשורה ארוכה של שערוריות בלוב״, כך לטענת מוחמד אבדיקר ראש אגף תפעול ומצבי חירום בארגון. ״המצב כרגע נורא ואיום. ככל שהארגון שלנו אוסף יותר נתונים מלוב, כך אנחנו למדים שבסיפור הזה מעורבות יותר מדי דמעות להרבה יותר מדי מהגרים״. כזכור, לוב הממוקמת בצפונה של אפריקה הינה נקודת יציאה מרחבי היבשת אשר מנסים להגיע בדרכים ימיות לאירופה. מאז הדחתו מהשלטון של קדאפי מרבית המדינה הפכה לאזור אלים וכאותי. ניצול בן 34 מסנגל סיפר לארגון שהוא נלקח לשטח מאובק בדרום לוב לאחר שחצה את המדבר מכיוון ניג׳ר באוטובוס שאורגן על ידי מבריחים. הניצול וחבריו שילמו למבריחים כדי להגיע לחופי לוב ומשם עם ספינה לאירופה, אולם נהג האוטובוס טען שחלק מחברי הקבוצה לא שילמו לו ולכן העמיד את כל נוסעי האוטובוס למכירה. לאחר שנמכר, סיפר הניצול שהוא נלקח לבית כלא מאולתר, וביחד עם חבריו הם נדרשו לעבוד באופן רצוף וללא כל תשלום שכר. שוביהם נהגו לצלצל למשפחות הנשבים ודרשו 300 אלף פרנקים מערב אפריקאים (כ380 פאונד) עבור שחרורם, ולאחר מכן הם עברו לבית כלא גדול יותר בו דרישות השחרור הוכפלו. לארגון הגיעו עדויות דומות מפיהם של מהגרים נוספים שעברו דרך לוב. מהגרים שלא הצליחו לשלם את הכסף, לטענת הארגון, נלקחו מבית הכלא ונורו. אחרים החלו לסבול מתת תנאים וארוחות דלות בתנאים לא נאותים, ומתו מרעב או מחלות – ואולם מספר האסירים מעולם לא ירד, דבר המצביע על כניסה קבועה של כלואים חדשים למתקנים. ״אם מספר המהגרים יורד, בשל מוות או תשלון הכופר, השובים פשוט הולכים לשוק וקונים מהגר חדש״, טענה נציגת הארגון בלוב אשר מסייעת למהגרים לשוב לביתם. לקרוא עוד >>

• לראשונה: צרפת העניקה אזרחות לחיילים אפריקאים שנלחמו בשורותיה במשך רוב המאה העשרים צרפת גייסה, לרוב בכוח, גברים מהקולוניות שלה באפריקה כדי להילחם בקרבות ברחבי העולם, ממלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ועד הקרבות על אלג׳יריה בשנות החמישים והשישים. מאות אלפי חיילים אפריקאים נלחמו תחת הדגל הצרפתי. בסוף השבוע שעבר (שבת) 28 חיילים זכו להכרה בטקס הוקרה וקיבלו אזרחות צרפתית. רבים מהם היו מסנגל, מדינה אשר גייסה יותר משליש מהצבא המקומי שלה כדי להילחם עם צרפת במלחמת העולם הראשונה. ״צרפת גאה לקבל אתכם, בדיוק כפי שאתם חשתם גאווה לעטות על עצמכם את דגל המדינה, דגל החופש״, אמר נשיא צרפת פרנסואה הולנד בטקס שהתקיים בארמון האליזה בפריז. ותיקי המלחמה שקיבלו את הכבוד נעו בין הגילאים 78 ל- 90. לטענת הולנד לצרפת יש ״חובות שחקוקים בדם״ לחיילים, ואמירתו מתקשרת למושג של הממשל הקולוניאלי בצרפת אשר נהג לכנות את גיוסם של הנתינים האפריקאים ״מיסי דם״ בתמורה לשליטת צרפת. ואולם למהלך הסמלי של הממשלה הצרפתית נלוותה ביקורת מצד אישים בקולוניות לשעבר, אשר טענו שצרפת מעולם או הכירה או פיצתה כראוי את החיילים האפריקאים שנלחמו בשורותיה. דבר זה העכיר לדבריהם את יחסי המדינות עם צרפת עד עצם היום הזה. כך לדוגמא מסופר בכתבה המפורטת של אתר Quartz שקבוצה של חיילים ממערב אפריקה דרשו בשנת 1944 שוויון בתנאיהם בהשוואה לחיילים צרפתים שהוצבו ביחד איתם – ובתגובה הרגו החילים הצרפתים 400 חיילים אפריקאים שקבריהם מעולם לא נמצאו. בשנת 2010 העניק ז׳אק שיראק פנסיות צבאיות מלאות ל-30,000 חיילים אפריקאים אשר שירתו בצבא הצרפתי. כיום צרפת מאפשרת לוותיקי המלחמות לנוע בחופשיות בין צרפת למדינת האם שלהם. לטענת אייסטו סק, סגן ראש של פרבר פריזאי אשר לחם נלחם למען זכויותיהם של החיילים האפריקאים, טען שמאות נוספים שעדיין בחיים ממתינים לקבלת האזרחות שנשיא צרפת הבטיח לבדוק. לקרוא עוד >>

• היזמית מגאנה ששיפרה של חייהן של מיליוני נשים: גוגל חוגגת את חייה של אסתר אפוה אוקלו אסתר אפוה אוקלו ייסדה את החברה הראשונה שלה בעודה נערה בשנות השלושים של המאה הקודמת, וכשבידה פחות מדולר אחד. היא החלה למכור ריבות, וזו הייתה התחלה של יזמות עסקית שעודדה מיליוני נשים נוספות להצליח בעולם העסקים. בכך הפכה היזמית מגאנה להשראה ברחבי העולם. גוגל החליטה השבוע (ב׳) לחגוג את הישגיה אחרי שהפכה את הDoodle בדף הבית לאיור מיוחד לכבוד יום הולדתה ה-98. אוקלו הכירה בקשיים הכלכליים שעמדו בפני נשים מגאנה והחלה ללמד אותם מלאכות שונות, וכן ייסדה בנק שניפק מיקרו-הלוואות וסיוע כלכלי לנשים. הקריירה היזמית שלה החלה בשנת 1942 כאשר מכרה ריבות לחברים בבית ספרה, ובהמשך לבית הספר כולו – חוזה ההעסקה עם בית הספר אפשר לה לקחת הלוואה, בזכותה היא ייסדה את חברת ״Nkulenu Industries״ אשר מייצרת משווקת ומייצאת ריבות עד עצם היום הזה. לאחר שייסדה את החברה היא עברה לאנגליה שם למדה הנדסת מזון, וחזרה למדינת האם שלה בשנת 1953, שנים ספורות לפני עצמאותה של גאנה. משנות השבעים ואילך היא מסייעת בקביעות לנשים במדינה לשפר את מצבן הכלכלי, ומייעצת בעיקר לנשים אשר מבקשות לבשל ולשווק מוצרי מזון בשווקים. לטענתה ״מצאתי שנשים שמוכרות אורז בדוכן רחוב מרוויחות יותר מרוב הנשים בעבודות משרדיות – אולם הן לא נלקחות ברצינות״. לקרוא עוד >>

• ארכיטקטורה חקלאית: Mashambas, גורד השחקים שימגר את העוני והרעב בקהילות נחשלות Mashambas הוא פרויקט פרי יצירתם של צמוד אדריכלים פולנים, פאוול ליפינסקי ומסטאוז פנרקאוסקי, אשר זכה השנה בפרס eVolo לתכנון ארכיטקטוני של גורדי שחקים. הפרויקט, לטענתם, שואף להגדיל את התפוקה החקלאית בעלות נמוכה וכך גם למגר את הרעב בקהילות נחשלות בתוך אפריקה שמדרום לסהרה. גורד השחקנים כולל שטח של קרקע מעובדת, חלקות אדמה, חוות קטנות לגידול של יבולים ועצי פרות, וכן בתי מגורים לאיכרים. לטענת היוזמים, גורד השחקים ישנה את מיקומו ויעבור בין קהילות באזורים העניים ביותר ביבשת. הוא יספק הכשרה בתחום הטכניקות החקלאיות ודשנים זולים, וכן עבודה עם כלים מודרניים. הוא יכלול גם אזור מסחר מקומי למכירת התבואה מהחקלאות שגודלת במקום, ויביא להתפשטות הידע החקלאי בקהילה. גורד השחקים גדל ככל שמספר החקלאים המשתתפים עולה, וכאשר קהילה רוכשת מספיק כלים ומצליחה להפוך לעצמאית – המבנה עובר לקהילה אחרת. הרעיון לפרויקט הגיע לאור מהפכת הדשנים העולמית, אשר הביאה להכפלה של יותר משישים אחוז בתבואה בין 1960 לשנת 2000, ולא הגיעה לאפריקה במלוא העוצמה. הסיבות לכך הן תשתיות ירודות בענף החקלאות, שוק מוגבל, בעיות של משילות וכן מספר רב של אזרחים בענף החקלאות שנפגעו או נאלצו לברוח מבתיהם כתוצאה מסכסוכים ומלחמות. על פי התכנית, המבנה יהיה עשוי מאלמנטים מודולריים פשוטים אשר הופכים אותו לקל לבנייה, פירוק והעברה. ניתן להציב מודל מודולרי אחד על השני, ועלות בנייתו הנמוכה. בשל בנייתו לגובה הוא גם אמור לקחת מעט מקום מהקהילה המקומית. לקרוא עוד >>

• שפע תערוכות באירופה, מוזיאון חדש ופורץ דרך בדרא״פ: העניין באומנות אפריקאית רק הולך וגובר פריז ולונדון הן שתי ערים חשובות בעולם האומנות אשר יארחו בחודשים הקרובים שלל אירועים ותערוכות העוסקות באומנות אפריקאית. המוזיאון הנודע של לואי ויטון בפריז ישיק בקרוב תערוכה בת שלושה חלשים שתוקדש כולה לאומנות מהיבשת, בParc de la Villette יתקיים בסוף מאי פסטיבל אומנות ותרבות, גם בגלרי לפאייט מתקיימת בימים אלה תערוכה. סותבי'ס, תאגיד רב-לאומי מניו יורק הנחשב לאחד המתווכים הגדולים בעולם בתחום האומנות, יקיים בסוף מאי את המכירה הפומבית הראשונה שלו של אומנות אפריקאית בלונדון. לטענת גילס פפייה, ראש המחלקה לאומנות מודרנית ועכשווית ב Bonhams- אחד מבתי המכירות הפומביות הוותיקים בעולם, שוק האומנות האפריקאי מרוכז כיום בידיים של אספנים בינלאומיים של יצירות מדרום אפריקה וניגריה. ישנם שווקי יצירות קטנים יותר גם בגאנה וקניה, כמו גם במדינות כמו מרוקו וטוניסיה בצפון. ואולם מבין כל ההתפתחויות האחרונות נראה שלעבודתו של האספן הגרמני יוכן זייטז תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר על השוק: בספטמבר הקרוב יושק, לאחר ציפייה רבה, מוזיאון על שמו לאומנות אפריקאית עכשווית בקייפטאון (Zeitz Museum of Contemporary Art Africa, Mocaa). המוזיאון צפוי לכלול עבודות מהמאה העשרים ואחת, ולטענת רבים מדובר במוזיאון בעל פוטנציאל להצלחה בינלאומית. לטענת טוריה אל גאלו, אחת מהמרואיינות בכתבה, ״זו תהיה הפעם הראשונה שאמנים אפריקאים יוכלו להיות גאים מהצגתם במוזיאון ביבשת, באותה מידה של מוזיאון באירופה או ארצות הברית. זה יוכל להיות משהו שישנה את חוקי המשחק לכל היבשת״. לקרוא עוד >>

             אפרו-קוביזם \ הופעה חיה של מוזיקה אפרו-קובנית

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן