לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• בעקבות מגיפה ולחימה מתמשכת: דרום סודן מבטלת את חגיגות העצמאות בפעם השנייה ברציפות הכריזה השבוע (ב׳) ממשלת דרום סודן על ביטול חגיגות העצמאות של המדינה הצעירה ביותר בעולם, אשר הוקמה בשנת 2011. בשנים האחרונות הוציאה הממשלה 2.7 מיליון אירו על מצעדים צבאיים וחגיגות נוספות, ובשנה שעברה ביטלה את החגיגות עקב עימותים אלימים בין כוחותיו של הנשיא סלבה קיר לבין נאמניו של סגן הנשיא בדימוס רייק משאר. בעקבות המתח בין השניים הקים האחרון את SPLM-IO, מפלגה ומליציה מקומית אשר ממשיכה להילחם מול הצבא במדינה.   בשנה האחרונה מתמודדת דרום סודן מתמודדת לא רק עם לחימה מתמשכת ובעיות כספיות אלא גם עם מגיפת רעב חמורה אשר מאיימת כיום על 7.5 מיליון אזרחים. על פי סוכנות הפליטים של האו״ם, בשנה האחרונה חווה דרום סודן את משבר הפליטים בקצב המהיר ביותר בעולם. ״אנחנו לא חוגגים (..) משום שהמצב לא מאפשר לנו לחגוג בזמן שישנם אנשים שזקוקים לכסף הזה״, אמר דובר הממשלה מייקל מקוויי לסוכנויות ידיעות. כלכלת דרום סודן אשר מתבססת בעיקרה על הכנסות מנפט נמצאת בסכנת התרסקות בגלל מספר גורמים: אינפלציה, מחסור בדולרים, וכן ירידה חדה בהכנסות מנפט עקב ירידת המחירים העולמית. למרות המשבר, במרץ האחרון החליטה הממשלה להעלות את עלות האשרה לעובדי סיוע זרים במדינה, מ100 ל-1,000 דולר.   החדשות המוזרות מגיעות השבוע מהאו״ם, אשר הכריז על היחלשות המגיפה החמורה שפקדה את המדינה – למרות גידול במספר הדרום סודנים הזקוקים לסיוע במזון, ו45,000 נוספים אשר חיים בתנאים דמויי-מגיפה. הארגון הבינ״ל הכריז בסוף השבוע שעבר (ד׳) על כך שהוא כבר לא מכיר בהתרחשויות במדינה כ״מכת רעב״. על פי דו״ח הארגון שישה מיליון בני אדם, מחצית מאוכלוסיית המדינה, צפייה לחיות החודש במצב של ״משבר, מצב חירום או קטסטרופה״. הדו״ח עושה שימוש במערכת מוכרת לסיווג משברי ביטחון ומזון, ובסיכומו נטען שהמגיפה בצפון המדינה נחלשה בזכות הסיוע הזר – אולם קיימת דאגה מהמצב באזור מזרח המדינה הגובל באתיופיה. (כתבה: Quartz, צילום: Steve Evans) לקרוא עוד >>

• ״בלי מקלט, ללא אשרה, מחוסרי עבודה״: ״Foreign Policy״ חושף את סיפורם של מבקשי המקלט בישראל שמגורשים מרצון גורמים רשמיים בישראל מסרבים למסור פרטים אודות התוכנית המקומית לגירוש בכוח של מבקשי מקלט למדינה שלישית, אשר לכאורה ממתינה עדין להחלטה סופית של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהוגשה מצד ארגונים אזרחיים. בעוד כלי התקשורת בישראל אינם מפרטים על התכנית, המגזין הנחשב  “Foreign Policy” מפרסם אתמול (ד׳) כתבה ארוכה ומפורטת, תוצאה של תחקיר שארך שנה שלמה, על מבקשי המקלט שהועברו בהסכמתם לאוגנדה או רואנדה.   התכנית הישראלית מתחילה בהבטחה של הרשויות במדינה למבקשי המקלט על כך שיוכלו לעבוד. כאשר הם מגיעים ליעד מבקשי המקלט מתארים בכתבה דפוס פעולה דומה: הם פוגשים בשדה התעופה אדם אשר מציג עצמו כסוכן ממשלתי אשר עוקף איתם את הבידוק של רשות ההגירה בכניסה, ומעביר את מבקשי המקלט לבית או מלון שהופך במהרה לבית כלא שמבקשי המקלט לא יכולים לעזוב. ״נראה שהתהליך הזה עוצב לא רק כדי להבריח מבקשי מקלט לא רצויים, אלא גם כדי להגן על הרשויות בישראל והשותפות באפריקה מאחריות חוקית או פוליטית למצבם של מבקשי המקלט״.ֿ   הכתבה מתמקדת בסיפורו של ג׳ון, אשר נוהג להציג עצמו כפקיד רשות ההגירה ברואנדה ומקבל את פניהם של מבקשי המקלט שנוחתים בשדה התעופה של קיגלי הבירה. הוא מציג עצמו כפקיד שתפקידו לסייע לקליטה קלה של מבקשי המקלט במדינתם החדשה, אולם במהרה הופך למבריח: מבקשי המקלט נותרים ללא ויזה או אשרות עבודה, כפי שהובטח להם בישראל בתמורה להעברת לרואנדה. במקום זה הוא מבטיח להבריח אותם לאוגנדה, אותה הוא מכנה ״מדינה חופשית״. ״אם אתה חי כאן, לא תוכל לעזוב״, הוא אמר לאחד מהם, ״זו מדינה נוקשה. תן לי להציע לך, בתור אחיך, אתה צריך ללכת לאוגנדה״.   ״ג׳ון אמר להם לא לדאוג, הוא יכול להבריח אותם בקלות לאוגנדה תמורת 250$. ׳יש לי הכל׳ הוא אמר. ׳קשרים עם הממשלה שם. קשרים עם הממשלה הישראלית. אם משהו קורה, אני מתקשר לממשלה בישראל והם מסייעים לך״. התחקיר מציין שג׳ון האלמוני הציב למבקשי המקלט אלטרנטיבה בין הברחה לאוגנדה לבין מעבר לבית בקיגאלי, בו הם ישהו תחת פיקוח מתמיד. הם יצטרכו לשלם שכר דירה, אולם ללא מסמכים אותם ג׳ון סרב להעביר להם – מבקשי המקלט לא יורשו לעבוד ברואנדה. רבים מהמרואיינים פגשו את ג׳ון והזכירו דפוס פעולה דומה, שבסופו נאלצו להיכנע ללחציו ולהיות מוברחים לאוגנדה.   גורמים רשמיים בישראל, אוגנדה ורואנדה סרבו להגיב לתחקיר של המגזין. ואולם מהכתבה עולה סיפורים כמעט זהים מצידם של מבקשי מקלט ברואנדה ואוגנדה, וכן דפוס דומה של אלה שנחתו בשדה תעופה המקומי ובעזרת סוכן עקפו את בידוק המסמכים ורשות ההגירה. אלה מעידים על מידה לא ברורה של מעורבות ממשלתית, ייתכן ישירה, בכל אחת משלוש הבירות בישראל ובאפריקה. (כתבה: Foreign Policy, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• אריתראה נגד אזרחיה: הממשלה מבצעת מעצרים נרחבים נגד נוצרים במדינה מספר אתרים של קהילות נוצריות מפרסים בשבועות האחרונים דיווחים על כך שמאז שמאז חודש מאי עוצרת הממשלה נוצרים אוונגליסטיים וכן פנטקוסטלים, וכולאת אותם לתקופות ממושכות. מאז 2002 שתי קבוצות אלה נמצאות תחת רדיפה מתמשכת, לאור חוק שעבר במדינה שאוסר על פרקטיקות דתיות שמחוץ לזרם האורתודוקסי, קתולי ואוונגליסטי של הנצרות, וכן על הזרם הסוני של האיסלאם.   על פי הדיווחים, אשר עדיין לא קיבלו פרסום כלשהו בגופי תקשורת בינלאומיים, קציני ביטחון אשר מלווים באבונה (כהן דת אורתודוקסי) נוהגים להגיע לבתיהם של המאמינים עבור תשאול בנוגע לזרם אליו הם משתייכים. מאז חודש מאי, כך מסתמן, הפכו הרדיפות לחמורות יותר – וכללו מעצרים של משפחות שלמות. עד כה נעצרו כ160 איש, ובאחד הדיווחים מתואר מקרה מעצר של 49 אנשים אשר השתתפו בחתונה בבירה אסמרה. 12 ילדים, ביניהם תינוק בן חודשיים, שוהים במעצר במתקן הכליאה באזור Adi Quala. חלק מהנוצרים שנעצרו הועברו לאי המבודד Nakahura שבלב הים האדום, שם תנאי המעצר והשהייה נחשבים לקשים במיוחד. שיטת הכליאה של הממשל, כך דווח, עובדת כך שהנוצרים משוחררים ממתקני הכליאה רק לאחר שהודו בכך שעברו על החוק משנת 2002. מקורות מסרו לאחד מהאתרים שבהתאם למתקן הכליאה, אסירים נדרשים לחתום על אחד משני מסמכים: הבטחה שהם לא ישתתפו בפעילות דתיות שאינן מותרות, או מסמך אשר מבקש מהם לוותר על נאמנותם לישו. אלה המסרבים, כל דווח, נכלאים לשנים ואף עשורים שלמים. (כתבה: Wordwatchmonitor.org, צילום: Beautiful Faces of Berlin) לקרוא עוד >>

• ארוחה אחת ביום: פרויקט צילום מתעד את משבר הרעב באזור אגם צ׳אד הנכחד עד לפני זמן לא רב היה אגם צ׳אד אחד ממאגרי המים הגדולים באפריקה, אשר שימש מקור חשוב של מים נקיים וכר פורה לדגה, חקלאות ואדמה פוריה. הוא שוכן על גבול ארבע מדינות: צ׳אד, קמרון, ניגריה וניז׳ר. בשנת 1963 גודלו של האגם היה 10,000 מייל רבוע, כמעט הגודל של מדינת מרילנד בארה״ב. כיום לאור תופעות שינוי האקלים והתחממות גלובלית הצטמק האגם לגודל של 965 מייל רבוע בלבד, ודיונות מחליפות את מה היה פעם מים זורמים. אלה שנותרו לחיות באזור האגם מתקשים לשרוד וסובלים מבצורת כרונית ואסון אקולוגי של ממש. המשבר באזור החמיר לאחרונה עם עליית בוקו חראם, שהביאה לבריחתם של 74,000 ניגרים לשכנה קמרון. בתגובה לכך החליטה קמרון לאסור על חקלאים שימוש בסוגים שונים של דשן, בהם נעשה גם שימוש בהכנת מטעני חבלה ביתיים. כמו כן הורתה הממשלה על הגבלת הגידולים עד לגובה מסוים כדי למנוע מלוחמים להסתתר במטעים.   גידול במספר הפליטים לצד פיחות בגידולים הביא לכך שאזור האגם נפגע בשנים האחרונות פגיעה אנושה. יותר משבעה מיליון בני אדם מסביב לאגם סובלים כיום מרעב, ביניהם 500,000 ילדים הסובלים ממצב של תת זונה. ברי המזל שמצליחים למצוא את דרכם למחנה פליטים מקומי מקבלים לרוב לא יותר מארוכה אחת ביום. הצלם כריס דה בוד מצא דרך למשוך את תשומת לבם של אנשים למשבר שנשכח – צילום ירק בודד או דג מיובש, קערת דגנים אדומה, המזון אותו חולקים תושבים באזור. כך לדוגמא מצלם דה בוד קערת דגנים עם אורז ועלי מנגו יבשים, כלצד התמונה הוא מציין שזוהי הארוחה היומית היחידה של רמדה מודו, בת 58, וששת ילדיה. הם המצרכים לארוחה, הוא טוען, הם אספו דרך קיבוץ נדבות מבית אחד לשני בעיירה ליד מחנה בו הם שוהים. (כתבה: Newsrepublic, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• דו״ח האו״ם: רוב הצמיחה באוכלוסיית העולם עד 2050 תתרחש באפריקה עד לשנת 2050 עשויים להתווסף לאוכלוסיית העולם 2.2 מיליארד בני אדם, יותר ממחצית מהם יהיו מיבשת אפריקה – אשר תוסיף לשטחה 1.3 מיליארד בני אדם. כך לטענת דו״ח האוכלוסין החדש של האו״ם שפורסם השבוע בכלי התקשורת. על פי הדו״ח חלק ניכר מהגידול יגיע מניגריה, אשר נמצאת כרגע במקום השביעי בעולם ברשימת המדינות המאוכלסות בעולם. עד לשנת 2050, צופה הדו״ח, תקפוץ ניגריה למקום השלישי ברשימה – ואחת מתוך שש מדינות אשר אוכלוסייתן צפוייה למנות מעל 300 מיליון בני אדם.   צמיחה מהירה של האוכלוסייה מציבה בפני ממשלות ביבשת אתגר גדול: כיצד המגזר הציבורי והתשתיות המקומיות, אשר כבר כיום מתקשות לתפקד באופן מלא בחלק מהמדינות, יעמדו בקצב הגידול של האוכלוסייה? כך לדוגמא ניגריה, אשר מתקשה לענות על הצרכים בתחום החינוך של מיליוני בוגרי בתי הספר התיכוניים מדי שנה. בעוד הממשלה מנסה לפתור את המחסור הקיים במקומות פנויים לסטודנטים חדשים במערכת השכלה הגבוהה,  בין 2010 ל-2015 הצליחו רק 26% למצוא את דרכם אל מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה. מהדו״ח עולה שמתוך 47 מדינות המוגדרות על ידי האו״ם בתחתית מדד הפיתוח (33 מתוכן באפריקה) אוכלוסייתן צפויה לצמוח גם כן, ממיליארד ל-1.9 מיליארד בשנת 2050. עוד ניתן ללמוד מהדו״ח שהגידול יתקיים למרות ירידה ניכרת בשיעור הפוריות ביבשת, מ4.7 לידות על כל אישה בין השנים 2010-2015 ל-3.1 בין השנים 2045-2050. זאת בשל הגיל הממוצע של אזרחי היבשת, אשר הופכים אותה ליבשת הצעירה ביותר בעולם. (כתבה: Quartz, צילום: Matt Lemmon) לקרוא עוד >>

• נשיא התאחדות הכדורגל הדרום סודנית: ״אני מנסה להשתמש בכדורגל לאיחוד דרום סודן;” פיפ״א השעתה את צפון סודן בתחילת יוני נבחר פראנסיס אמין, איש עסקים מקומי, לתפקיד נשיא התאחדות הכדורגל של דרום סודן. אמין נכנס לתפקיד במקומו של חאבור גוק עלי אשר היה מושעה על ידי התאחדות הכדורגל העולמית עקב אישומים בשחיתות. בראיון שקיים עם היבחרו לBBC סיפר הנשיא הנכנס על תכניותיו לשיפור תשתיות הכדורגל במדינה: הכשרת שופטי כדורגל ופיתוח כדורגל הנשים, בניית מגרשי כדורגל, ועוד. ״במקצועי אני איש עסקים, לכן אני כבר חושב איך להשיג השקעות לשיפור תשתיות הכדורגל. ברגע שנקבל כסף ויהיו תוצאות להשקעה שלנו, אז יהיה לנו הרבה יותר קל להביא משקיעים״.   מהצד השני של המפה, סודן הצפונית, פורסם הבוקר (ה׳) בעיתון המקומי ״Sudan Tribune״ על כך שהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ״א) החליטה להשעות את דרום סודן מהארגון עקב פרשיה אחרת: בסוף אפריל התקיימו הבחירות לנשיאות התאחדות הכדורגל המקומית, ולמרות דרישת פיפ״א שבחירות אלה יושעו בכחצי שנה נבחר לתפקיד מועמד הממשלה אבדל-רחמן סיר אקלקטיים. הנשיא הנוכחי של ההתאחדות, מוטסים גפאר, כפר בתוצאות הבחירות וטען שהן היו לא חוקיות. בתחילת החודש פינתה המשטרה את בניין ההתאחדות הסודנית בעקבות צו של משרד המשפטים, והעבירה אותו לאחריות סיר אקלקטיים, המנצח בבחירות הלא חוקיות. בעקבות המהלך התלונן הנשיא הנוכחי, גפאר, בפני פיפ״א – אשר אוסרת על מעורבות פוליטית בגופי הכדורגל במדינות החברות בארגון, והשעתה את סודן. (כתבה: דבר ראשון, צילום: United Nations Photo) לקרוא עוד >>

      Sir Victor Uwaifo / ניגריה (1973) / זוכה פרס אונ״סקו

                          ״Living Human Treasure״

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן