לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• 25$ לבוחר: קניה עומדת לקיים את אחת ממערכות הבחירות היקרות בעולם קניה חווה בשנה אחרונה לא מעט משברים סביבתיים וחברתיים, מבצורות ועד עלויות שכר שגדלות במגזר הציבורי שלה, וכן ירידה בהכנסות ממיסים. לצד כל זה היא עומדת לקיים את אחת ממערכות הבחירות היקרות ביותר בעולם, המוערכת בחצי מיליארד דולר, כשרק פפואה גינאה החדשה מצליחה להשתוות בעלות קיום הבחירות. על פי הנתונים שנמסרו השבוע בעיתון “The East African” בבחירות שיתקיימו בשמיני לאוגוסט רשומים 19.6 מיליון בוחרים כשעלות כל אחד מהם למערכת הבחירות עומדת על 25.4$. לשם ההשוואה, עלותו של כל אזרח רשום לבחירות שיתקיימו ברואנדה (גם כן באוגוסט) היא 1.05$. בצל העלויות הכבדות ציין העיתון ששר האוצר המקומי הודיע על קיצוץ בהוצאות המדינה בסקטורים חיוניים, וכן על קיצוץ מתקציבי פיתוח. מזכיר משרד האוצר קמאו טוגה ציין מספר גורמים אשר מסכנים לטענתו את ההתנהלות הכלכלית של המגזר הציבורי בקניה: דרישות שכר גבוהות של המרצים והאחיות בקניה, אשר שובתים בימים אלה, ההתערבות הקנייתית בסומליה, לצד ההכנות לבחירות באוגוסט. בנושא אחר שקשור לבחירות פרסם השבוע מכון מחקר מקומי דו״ח שכלל סקר מקיף בקרב אזרחים על הבחירות ודיווחי ״פייק ניוז״. מהדו״ח עולה שכ90% מהקנייתים נתקלו בדיווחים שקריים אודות מערכת הבחירות, ו4 מתוך 10 קנייתים גם ציינו שהם אינם מסוגלים לקבל מידע מהימן אודות הבחירות. (כתבה: theeastafrican, צילום: Uhuru Kenyatta, flickr) לקרוא עוד >>

• וושינגטון פוסט: המעורבות האמריקאית בסומליה גוברת, אך שימו לב לכשלים - ולסומלינד בעוד נשיא ארה״ב נוקט מדיניות של ״אין-מדיניות״ ביבשת במדינה אחת באפריקה נראה שדווקא העניין האמריקאי גובר. מאז בחירתו של טראמפ לנשיא גברה המעורבות האמריקאית בסומליה, מדינה אשר התמודדה עם קונפליקטים אלימים ואי יציבות שלטונית במשך שלושה עשורים. בחודש וחצי האחרון הספיקה ארצות הברית לעשות לא מעט בסומליה: היא תקפה ארצות הברית מעוזים צבאיים של ארגון הטרור אל-שבאב, מימנה סיוע הומניטרי בשווי 126 מיליון דולר, וכן הכריזה על כוונתה לחדש את הנציגות הדיפלומטית של ארצות הברית בסומליה. המהלך הזה מגיע ככל הנראה בעקבות בחירתו לנשיאות של מוחמד אבדולהי ״פארמג׳ו״, בעל אזרחות סומלית וכן אמריקאית.   ואולם השבוע (ג׳) פרסם הוושיגטון פוסט מאמר חשוב שעוסק בכשלים של ממשלת סומליה אשר יש לשים אליהם לב, לאור המעורבות האמריקאית הגוברת. הממשלה בסומליה, כך נטען, נכשלה כישלון חרוץ במשך שנים רבות – למרות כוחות שמירת שלום של האיחוד האפריקאי אשר נכחו במדינה, לצד רבבות יועצים צבאיים בינלאומיים, וסיוע זר בפיתוח המדינה. כדי לחזק את הכשלים הקיימים במעורבות הזרה בסומליה מציג המאמר את הדוגמא ההפוכה, סומלילנד, חבל ארץ בצפון-מערב סומליה אשר הכריז על עצמאות ממנה בשנת 1991. בעוד ששאר העולם לא הכיר בעצמאותה ורואה בה עדיין חלק מסומליה, סומלילנד מתפקדת ללא סיוע זר ובעזרת אסיפות מקומיות בהשתתפות מנהיגי הקבוצות האתניות במדינה. היא הצליחה בחלוף הזמן לשקם את הבירה הרגייסה – וכן לשפר את הנגישות של התושבים לחינוך, מים נקיים, ושירותי בריאות חיוניים. כותבי המאמר אף מציינים שאזרחי המדינה בחרו את שני הנשיאים הקודמים של המדינה בבחירות כלליות, דבר שסומליה עצמה טרם עשתה.   ״הנה ההבדל: הממשל המרכזי בסומליה נשען על כוחות זרים לצד סיוע צבאי ובמזון. לסומלילנד, בניגוד מוחלט, יש משטר פוליטי מפורז אשר מייצג מנהיגים מקומיים שמעוררים כבוד ונתמכים על ידי הציבור הרחב. במקום להיתמך על נדבות בינלאומיות, סומלילנד מתבססת על הכנסות ממיסי העברות כספים וסחר״. המאמר המאוזן של הוושינגטון פוסט גם מזכיר את הדברים הפחות טובים בסומלילנד, אשר ״איננה שווייץ״. מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות נדחתה בשנתיים, ובתקופה האחרונה קיימים גם דיווחים על הפחדות שיטתיות של בוחרים לקראת הבחירות שאמורות להתקיים בנובמבר הקרוב, על שחיתות הולכת וגוברת, וכן על נפוטיזם שמבוסס על הקבוצות האתניות במדינה. הבצורת שפוגעת בימים אלה ברחבי מזרח אפריקה נתנה את אותותיה גם בסומלילנד. ואולם, מסכם המאמר, מתוך שורה של ראיונות שקיים העיתון עם מנהיגים ואזרחים מסומלילנד באפריל ומאי עולה תמונה כזאת: זוהי מדינה בעלת עוצמה שנובעת מתוך כך שהקהילות המקומיות חשות שהן חלק בלתי נפרד מהצלחת המדינה. לטענת מנהל המכון למחקר חברתי ופיתוח בבירה, אזרחי המדינה התאחדו סביב המטרה השוטפת של יצירת ממשל שהוא עצמאי מסומליה. בנושא אחר שקשור לסומליה רשת האינטרנט חזרה השבוע (ג׳) לפעול באופן תקין במדינה לאחר הפסקה של שלושה שבועות, עקב תקלה בכבל התת-ימי שמחבר את המדינה לרשת.   לקרוא עוד >>

• מזכירת הממשל הבריטית לפיתוח בינלאומי: הפליטים הדרום סודנים באוגנדה חוו ״אימה בלתי ניתנת לשיעור״ מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2013 אלפי בני אדם בורחים מדרום סודן מדי יום. פריטי פטל מזכירת הממשל הבריטית לפיתוח בינלאומי טענה השבוע (ג׳) בהצהרה לעיתון המקומי “International Business Times” שפליטי דרום סודן שהגיעו לאוגנדה חוו ״אימה בלתי ניתנת לשיעור״, והיו קורבנות של מקרי אונס והפרות שיטתיות של זכויות אדם. ״הקונפליקט וההפרות בדרום סודן קרעו משפחות לגזרים״, היא הוסיפה והדגישה גם את מצבם הרע של ילדים אשר בברחו מהמדינה.   על פי הערכות האו״ם כ62% מתוך 1.8 מיליון פליטים שברחו מדרום סודן מאז 2013 הם ילדים, וכן לפחות 1.2 מיליון אזרחים ברחו לאוגנדה – אשר לטענת האו״ם מארחת בשטחה כיום ״יותר פליטים מכל מדינה אחרת ביבשת״. ״יותר ממחצית הפליטים שמגיעים לאוגנדה השכנה הם ילדים אשר נאלצו לבחור מדרום סודן, לעיתים לבד, בניסיון לברוח ממצוקות רעב ומגיוס לצבא כחיילים לכל דבר״, הוסיפה פטל. ״הנסיבות שבגינן הילדים נעקרו מבתיהם מזעזעות. חלק ראו את הוריהם נטבחים, חלק נאלצו להסתתר ביערות במשך יותר מחודש – ללא אוכל ולפעמים ללא מים״, הוסיף ריצ׳רד דוקי מהארגון הסיוע World Vision Uganda. ״ראיתי בעצמי את התנאים בהם גברים, נשים וילדים גוועים ברעב, אולם אני גם גאה בכך שאנגליה מספקת חבל הצלה לדרום סודן וכן לפליטים מאוגנדה״, הוסיפה פטל. מאז 2014 השקיעה הממשלה הבריטית 122 מיליון דולר בפרויקטים לאספקת מזון וסיוע הומניטרי ל1.2 מיליון פליטים, חיסונים ל210,000 ילדים שהפכו לפליטים, וכן סיפקה מקלטים ל56 אלף בני אדם. ״זהו משבר מעשה ידי אדם, והממשלה הדרום סודנית צריכה עכשיו לקחת צעד קדימה ולשים קץ לסבל – ולאפשר לסיוע להגיע לנזקקים״. לטענת בכיר במחנה הפליטים ״בידי בידי״ שבצפון אוגנדה הממשלה המקומית זקוקה למיליארד דולרים נוספים כדי להמשיך לסייע לפליטים ולהבטיח להם תנאים מינימליים. (כתבה: ibtimes, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• טדי אפרו, מכוכבי הפופ הגדולים באתיופיה: ״בגלל הממשלה שלנו, המדינה הזאת מפולגת״ אלבומו האחרון מפאר את עברה העשיר של אתיופיה והפך במהרה לאחד מרבי המכר הגדולים ביותר בהיסטוריה המוזיקלית של המדינה, ואולם דעותיו הפוליטיות לצד התנגדותו לממשלה הביאו לא מעט אויבים ומתנגדים. כתב הגארדיאן הבריטי טום גרדנר פירסם בסוף השבוע שעבר (ה׳) ראיון מקיף עם טדי אפרו בביתו שבאדיס אבבה, שלושה ימים לאחר שאלבומו החמישי ״Ethiopia״ שוחרר לעולם בתקציב עתק של 650 אלף דולר.   הפופולריות שלו עצומה, גם בקרב הפזורה האתיופית בעולם המונה 2 מיליון, אולם טדי אפרו גם מעורר מחלוקת. בשנת 2008 הוא נכלא עקב תאונת פגע וברח בה היה מעורב, אירוע שהוא ממשיך להכחיש מעורבות בו – ואכן רבים ראו בכליאה שלו כמעשה פוליטי. בעקבות המקרה הוא הפך שלא במתכוון לנושא הדגל של האופוזיציה האתיופית, ושיריו שמבקרים את הממשלה נאסרו להשמעה במדינה. מתנגדיו של טדי רואים בו דמות שמנסה להחיות את הלאומיות הנוסטלגית של בני האמהרה באתיופיה.   תחת מצב החירום בו היא שרויה בימים אלה, בעקבות ההפגנות שהתקיימו בשנה שעברה נגד הממשלה, טוען אפרו שאתיופיה מחליקה לאחור ומתדרדרת. ״התרגלנו לכך שאנחנו דוגמא והשראה לשאר מדינות היבשת״, הוא טוען, ״אבל בגלל הממשלה שלנו המדינה הזאת חצויה״. אלבומו האחרון הוא קריאה לאיחוד הלבבות במדינה ולשיקום עברה המפואר. ״הדור הצעיר נמצא עדיין בדילמה בכל הנוגע להיסטוריה שלו. אני חש חובה ללמד אותם על הדברים הטובים מתוך ההיסטוריה שלהם. הם צריכים לחוש גאים בהישגים שלהם ושל המדינה״.   אפרו התעסק עם ההיסטוריה של אתיופיה ועם עברה בכל אחד מאלבומיו הקודמים. בעוד שאלבומו האחרון מוקדש לקיסר תדרוס השני, ששלט באתיופיה במאה ה19 ונחשב לאחד מחלוצי המודרנה באתיופיה, אלבומו הקודם הוקדש לקיסר מנליק השני אשר פיקד על הניצחון הנודע של אתיופיה על הכוחות האיטלקים בקרב אדווה. (כתבה: גארדיאן, צילום: maria zerihoun, flickr) לקרוא עוד >>

• תקדים בניגריה: האם ייאסר אמנים מקומיים לצלם בחו״ל? קליפים ותוכנות טלוויזיה ניגריות אשר צולמו מחוץ למדינה עשויות להפוך בקרוב לנחלת העבר, כך לטענת אתר החדשות Allafrica. בדיווח נטען ששר התקשורת והמידע הניגרי, ליי מוחמד, מאמין שייצוא הפקות אלה לחו״ל פוגע בתעשיית הקולנוע הניגרית ובכלכלת המדינה. ״הממשלה הזאת הסכימה שמעתה כל מוצר קולנועי או מוזיקלי שאנחנו צורכים חייב להיות מיוצר בניגריה״, טען השר, ״אנחנו לא יכולים לנסוע לדרום אפריקה או כל מקום אחר כדי להפיק את הסרטים, ואז להחזיר אותם לצריכה בניגריה״. ״לדוגמא״, ציין השר, ״בגאנה הציגו לאחרונה חוק אשר דורש משחקנים זרים במדינה לשלם לממשלה מס בגובה אלף דולר, בעוד שבמאים ומפיקים זרים נדרשים לשלם 5,000 דולר. אנחנו חייבים לייצר סביבה מאפשרת שגם תייצר הכנסות לכלכלה שלנו״. לטענת המגזין “The Premiu Times” המהלך של השר גרר לא מעט ביקורת מצד אזרחים אשר שאלו את השר אם הוא מבקר באותה המידה גם את בכירי הממשל המקומיים אשר נוסעים לטיפולים מקומיים בחו״ל. בין המבקרים היה ג׳ודה אוקויה אשר מנהל את ההרכב הניגרי המצליח P-Square. בפוסט שפרסם באינסטגרם הוא ביקר את השר וטען שהיא ״צבועה״ משום שהממשלה מעולם לא תמכה בתעשיית התרבות והבידור מלכתחילה. (כתבה: okayafrica, צילום: pixabay) לקרוא עוד >>

• מוזיאון חדש ונוצץ לאומנות אפריקאית עכשווית: האם קייפטאון תהפוך למעצמת האומנות הבאה בעולם? עד לא מזמן הייתה הזירה האומנותית בקייפטאון הייתה מקרטעת והתקשתה לצבור מומנטום מסוים. ואולם המוזיאון החדש שיושק בקרוב בעיר, Zietz לאומנות אפריקאית עכשווית, אמור לשנות את פני האומנות והעיר בכלל. השקת המוזיאון שגולו 9,000 מ״ר, לטענת מומחים, הינה צעד דרמטי שאמור להכניס את קייפטאון לזירת האומנות העולמית – והמוזיאון הוא בגדר סנונית ראשונה בלבד. בשנים האחרונות קיבלה האומנות האפריקאים חשיפה במקומות לא צפויים, וכן הוקדשו לה מכירות פומביות רבות במקומות כמו לונדון, פריז וניו יורק. בערי היבשת מוצגים כיום גלריות שמוקדשות לאומנות מקומית. בערים כמו לאגוס, מפוטו בירת מוזמביק וכן אדיס אבבה, עולה תיאבון הולך וגובר לאומנות אפריקאית. ואולם הדבר בולט בצורה יוצאת דופן בקייפטאון, עיר בה עוד לפני השקת המוזיאון הציגה לעולם את יוזמת ״ימי חמישי הראשונים״ אשר מעודדת גלריות לפתוח את שעריהן עד לשעות המאוחרות של כל יום חמישי ראשון בחודש. הצלחת היוזמה הביאה לעלייה בערכם המוזיאונים והגלריות לאורך העיר. המוזיאון שצפוי להיפתח בספטמבר 2017 הינו המוסד האומנותי הראשון שיעסוק כולו בחיים המודרניים ביבשת, לצד האוסף הגדול ביותר של אומנות אפריקאית. הוא צפוי גם לשמש כקפיצת מדרגה לכישרונות מקומיים במדינות אפריקה. (כתבה: theculturetrip צילום: http://library.louisville.edu) לקרוא עוד >>

         קניה / אוסף הקלטות מוזיקליות משנות השבעים והשמונים

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן