-
|
לקראת משבר מדיני בקניה: הנשיא ויריבו מסרבים להגיע לפשרה שתאפשר את קיום הבחירות מחדש; המשטרה מפזרת בכוח את הפגנות תומכי אודינגה
בשבועות שחלפו מאז הפסיקה ההיסטורית של בית המשפט העליון בקניה, אשר הורה על ביטול תוצאות הבחירות וקיומן מחדש בתחילת ספטמבר, נראה שהמתחים בין הנשיא אורו קנייטה ליריבו בבחירות ריילה אודינגה רק גוברים ללא פשרה מסתמנת.
שני הצדדים נותרו בצורים בעמדותיהם: בתחילת השבוע קראה האופוזיציה בראשות אודינגה לתומכיה לקיים הפגנות המוניות, החל משלישי האחרון, כדי לדרוש את התפטרות חברי ועדת הבחירות אשר היו אחראים לטענתם לאי הסדרים.
המשטרה הקנייתית מפזרת בכוח את המפגינים, אשר מתרכזים במספר ערים כגון ניירובי ומומבסה, בעזרת גז מדמיע ואלות (סרטונים המתעדים את הירי בגז מדמיע פורסמו ברחבי הרשת). תומכי הנשיא קנייטה, מנגד, דוחים כל ניסיון לשינוי בצוות הוועדה ודורשים את קיום הבחירות עד סוף אוקטובר.
המבוי הסתום אליו נקלעו שני הצדדים מעלה את החשש שהבחירות כלל לא יתקיימו, סיטואציה אשר אין לה פתרון בחוקה הקנייתית. בשבוע שעבר (ד׳) ביקר בית המשפט העליון את ועדת הבחירות המקומית, והסביר את אחת הסיבות המרכזית לכך שהקלפיות במדינה ״לא היו שקופות או מהימנות״.
לטענת השופט, פילומנה מוולימו, תוצאות הבחירות הוכרזו עוד לפני שכל התוצאות מ-40,000 הקלפיות במדינה התקבלו. כמו כן, ערוץ היוטיוב “Africa Uncercosed” סיפק בשבוע שעבר הצצה ראשונה לאי הסדרים שהתגלו בטפסי הקלפיות שנשלחו לוועדת הבחירות המרכזית.
בזמן שחלף מאז פסיקת בית המשפט בראשית החודש, אשר הכריזה על ה17 לאוקטובר כמועד הקיום מחדש של הבחירות, נוצרה בעיה נוספת שוועדת הבחירות מתקשה למצוא לה פתרון: החברה הצרפתית שהייתה אחראית על המערכות הטכנולוגיות של הבחירות הודיעה שלא תצליח להכין את המערכות במועד שפסק בית המשפט.
(כתבה: גארדיאן, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
מהומות בבית הנבחרים: חברי פרלמנט באוגנדה התקוטטו על רקע ניסיון לשנות את החוקה המגבילה את כהונת הנשיא; המשטרה אוסרת על קיום הפגנות בעד הגבלת הכהונה
כוחות שיטור חמושים בגז מדמיע עצרו השבוע (ג׳) עשרות סטודנטים אשר הפגינו ברחובות קמפלה, בירת אוגנדה, במסגרת תהלוכה שצעדה לכיוון הפרלמנט בעיר.
מוקדם יותר השבוע היו אמורים חברי הפרלמנט ממפלגת השלטון, National Resistance Movement, להגיש הצעה אשר תבטל את הסעיף בחוקה האוגנדית המגביל את גילו של נשיא המדינה – ותאפשר לנשיא יורי מוסווני להתמודד בבחירות שיתקיימו בשנת 2021 כאשר ימלאו לו 75 שנה.
הדיון בנושא היה אמור להתקיים ביום שלישי האחרון, אולם נדחה לשבוע הבא שחברי האופוזיציה החלו לשיר את ההמנון האוגנדי. בין חברי האופוזיציה למפלגת השלטון התפתח קרב אגרופים אלים. סרטונים המתעדים את המהומה בבית הנבחרים פורסמו ברחבי הרשת.
מדיניותו של הנשיא בנושא מלאת תהפוכות ושינויי עמדה: יורי מוסווני, אשר עלה לשלטון באוגנדה בשנת 1986 לאחר שנים של שלטון צבאי וברוטלי של קודמו בתפקיד אידי אמין וכן מילטון אובוטה, טען בעבר שמנהיגים ״אשר נשארים יותר מדי זמן״ בשלטון הם שורש הבעיה ביבשת – אולם בשנת 2005 כבר ביטל סעיף אחר בחוקה האוגנדית, אשר הגביל שתי קדנציות כהונה לנשיא.
בשנת 2012 טען מוסווני שישנו ״היגיון מדעי״ בכך שלמנהיגים מעל גיל 75 חסר את המרץ הדרוש כדי להיות בשלטון, אולם בראיון לעיתון האוגנדי “Daily Monitor” טען בשבוע שעבר שעל הרופאים להחליט אם אדם מסוים ״כשיר להנהגה או לא״. למרות המהומה שהתפתחה המהלך לשינוי החוקה צפוי להיות מאושר בפרלמנט, בעל רוב מוחלט של חברי מפלגת השלטון.
(כתבה: Washington Post צילום: India Today – India Today Group)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
האיחוד האפריקאי בהלם, נשיא מאלי מזהיר מפני ההשלכות: מדוע נכללה צ׳אד בצו ההגירה של טראמפ?
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ פירסם בסוף השבוע שעבר את צו ההגירה המתוקן, אשר אוסר על אזרחי המדינות שברשימה את כניסתן לשטחה של ארצות הברית. הצו מרחיב לראשונה את האיסור אל מעבר למדינות בעלות רוב מוסלמי, ואל הרשימה השחורה נוספו שלוש מדינות: ונצואלה, צפון קוריאה וצ׳אד שבמרכז אפריקה.
בעוד שהכללתן של המדינות מיבשת אמריקה ואסיה נראית ברורה מאליו, הכללת צ׳אד גררה תגובות שנעו בין תדהמה לבלבול. הודעה הנשיאותית של טראמפ בנושא סיפקה מעט הסברים, וציינה שהממשלה נשלטת על ידי הרודן אידריס דבי מאז 1990.
צ׳אד הינה ״שותפה חשובה ורבת ערך של ארה"ב במאבק בטרור ואשר איתה ארה"ב מצפה להרחבת שיתוף הפעולה הזה, כולל בתחומי ההגירה וניהול הגבול", ואולם בהודעה גם נטען שצ׳אד לא שיתפה מידע חיוני עם ארה״ב שעסק בביטחון הציבור וטרור. בעוד שהאיסור על ונצואלה הוא חלקי, וכולל רק איסור על כניסת פקידי ממשלה ובני משפחותיהם, האיסור על צ׳אד הוא מוחלט ואוסר כל כניסה של אזרחים.
צ׳אד היא אחת מבעלות הברית העיקריות של ארה״ב וכן של מדינות מערבית כגון צרפת, וקיימה שיתופי פעולה ביטחוניים ענפים עם מספר מדינות. סיבה נוספת להכללת צ׳אד ברשימה, נטען, הינה הימצאותן של ארגוני טרור (אל קעידה במגרב, המדינה האיסלאמית, דעאש, בוקו חראם) בשטחה.
״צ׳אד שיחקה תפקיד משמעותי בלחימה נגד בוקו חראם בצפון-מזרח ניגריה. הצבא במקומי הוא מהחזקים באזור, בעיקר במערב אפריקה״, ביקר את ההחלטה ג׳ון קמפבל, לשעבר שגריר ארצות הברית בניגריה.
צ׳אד ביקרה מצידה את החלטת וושינגטון, והביעה את החשש שהכללתה ברשימה ״תחתור תחת הדימוי של צ׳אד ותחת היחסים הטובים בין שתי המדינות (צ׳אד וארצות הברית – א.ר)״. אל הביקורת הצטרפו האיחוד האפריקאי וכן נשיא מאלי, איברהים בובכר קייטה, אשר ביקש מהאמריקאים לבטל את ההחלטה שעלולה לפגוע במחויבויות הביטחוניות של צ׳אד.
כתבה שפורסמה בנושא באתר רשת הרדי הציבורית בארצות הברית, NPR, מנסה לשפוך אור על הסיבות האמיתיות להכנסת צ׳אד לרשימה. לטענת הכתב, סקוט ניומן, ייתכן שהדבר קשור לעסקי הנפט במדינה. צ׳אד האשימה לאחרונה את ״Exxon Mobil״, תאגיד אמריקאי בינלאומי אשר מייצא נפט מצ׳אד, באי תשלום מיסים למדינה.
ממשלת צ׳אד דרשה מהתאגיד לשלם קנס בשווי 74 מיליארד דולרים, בנוסף לחובות של 819 מיליון דולר על תמלוגים שלא שולמו. ייתכן והדבר קשור לכך שמזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון, היה בעברו מנכ״ל התאגיד לפני שהצטרף לממשל טראמפ.
(כתבה: NPR, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
״למלא את החובה של סין לשאר העולם״: החזון של סין כשומרת על שלום העולם מתחיל באפריקה
סרט דוקומנטרי קצר של רשת הטלוויזיה העולמית של סין, בשפה האנגלית, פורסם השבוע והוא עוקב אחר בסיס האימון הראשון של כוחות השלום של סין בעיר Dongying שבצפון-מזרח במדינה. דימוי זה של סין, כשומרת על שלום העולם, הוא פרויקט אותו הממשלה מנסה לפתח בשנים האחרונות – בעיקר באפריקה בה מוצבים 2,400 חיילים סינים של כוחות השלום של האו״ם בשבע מדינות ביבשת.
בסרט נראים חיילים סיניים רצים עם שריון ורובים. חייל אחד של הכוחות ממהר להצהיר בראיון שנערך עמו שהוא מעולם לא ירה כדור במהלך משימה. חיילים אחרים נראים מתאמנים באומנויות לחימה, באמצע אימון על מתקנים, ונסיעה בשיירות משותפות. חייל אשר התראיין במהלך האימון ציין בסרט שהוא ״נמצא כאן כדי למלא את החובה של המדינה לשאר העולם״.
בחמש עשרה השנים האחרונות מחזקת סין את מעורבותה בכוחות השלום, ומבין חמשת החברות הקבועות במועצות הביטחון של האו״ם היא התורמת הגדולה ביותר לכוחות השלום של הארגון. נשיא סין שי ג'ינפינג כבר הודיעו על כוונתו להרחיב את מספר הכוחות הסיניים ל-8,000 חיילים.
ניסיון זה לחזק את הדימוי של סין מגיע לאור תקופה לא פשוטה בכל הנוגע למעורבותה ביבשת במסגרת כוחות השלום: חיילים סינים הואשמו בשנה שעברה בנטישת השמירה על כפרים של פליטים בדרום סודן.
שני חיילים סינים של כוחות השלום נהרגו במדינה, מה שהביא לזעזוע רב במדינה אשר אינה רגילה להסתבכות צבאית בחו״ל. פרשנים פוליטיים העלו את הסברה שבייג׳ינג שואפת לעמוד בראש מחלקת האו״ם למשימות השמירה על השלום, תפקיד בו מחזיקים בכירים צרפתים כבר למעלה משני עשורים.
המעורבות הצבאית והניסיון הגובר של סין להשפיע ברחבי העולם עונה גם על צורך פנימי במדינה עצמה, לאור תחושה גוברת של לאומנות בחברה. התקשורת במדינה פרסמה השבוע תמונות ראשונות מתוך הבסיס הצבאי הראשון של סין מחוץ לאדמתה, אשר נפתח בדג׳יבוטי שבקרן אפריקה.
בחודש שעבר יצא לאקרנים הסרט הסיני “Wolf Warrior II״ אשר שבר שיאים בקופות בתי הקולנוע, ועוסק גם הוא בקשר שבין הלאומנות הסינית למעורבות באפריקה: בסרט נראה חייל הכוחות המיוחדים של הצבא הסיני באמצע מבצע מיוחד במדינה אפריקאית לא מוגדרת אשר נמצאת בעיצומו של קונפליקט.
בסרט הדוקומנטרי נראה חייל אשר משווה בין פעילותו לבין הקולנוע: ״ברחבי העולם, חיילי כוחות השלום הסינים זוכים לכבוד רב, בדיוק כמו ב Wolf Warrior II״.
(כתבה: Quartz, צילום: GovernmentZA, Flickr)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
״טייט מודרן האפריקאי״: המוזיאון הגדול ביבשת לאומנות עכשווית נפתח בקייפטאון
המוזיאון הגדול ביותר לאפריקה לאומנות עכשווית הושק בסוף השבוע שעבר (ו׳) כ״פלטפורמה לאפריקאים לספר את הסיפור שלהם״. ההמולה והתרגשות מאחורי הפתיחה הרשמית של Zeitz Museum of Contemporary Art Africa - MOCAA איימה להאפיל על היצירות במוזיאון עצמו: במקום אורגן ערב של המותג האיטלקי היוקרתי ״גוצ׳י״; פסל של דרקון מעופף, פרי יצירתו של האמן הדרום אפריקאי ני׳ולאס הלובו, הותקן ברחבת המוזיאון; באחד מהמתחמים הוצב פסל דמוי אדם העשוי מעור פרה, שהפך למוקד צילומי סלפי. כרטיסים חינמיים חולקו בכל ארבעת הימים הראשונים של ההשקה; הכניסה לאזרחי מדינות אפריקה וממבקרים בני פחות מ–18 תהיה ללא עלות, בימים קבועים בשבוע.
המוזיאון שעלות בנייתו הייתה 28 מיליון פאונד, סמוך לחופי האוקיינוס האטלנטי, תוכנן על ידי אדריכל בריטי (תומס התרוויק), אחד מבכיריו הוא גרמני (יואכין צייץ, לשעבר מנכ״ל חברת פומה ובעל אוסף אומנות אפריקאית עכשווית), ומפיקים בפועל שלו הם שלושה דרום אפריקאים (שלושתם לבנים).
על פי אתר הארץ, המוזיאון שוכן במבנה הגבוה ביותר בקייפטאון אשר נבנה בשנות העשרים ושימש כממגורה, ומאז נפילת שלטון האפרטהייד נותר נטוש. מתכנן המוזיאון טוען שהמבנה, אשר הוקם בתקופה בה שחורים במדינה היו מדוכאים, מהווה אנדרטה לזכר תקופה זו. מראש המוזיאון החדש, הוא מוסיף, אפשר לראות את בית הכלא רובן איילנד בו נכלא נלסון מנדלה.
Zeitz-Mocaa איננו המוזיאון הראשון מסוגו אולם הוא בהחלט הגדול ביותר ביבשת, עם מאה גלריות שנפרשות על פני תשע קומות ומלון בוטיק בקומה העלינה. הוא יתמקד בעבודות אומנות מהמאה העשרים ואחת של אזרחי היבשת והפזורה, ומתרכז סביב אוסף פרטי של יואכין צייץ.
אוסף עבודותיו, כך לטענת מבקר האומנות שון אוטול, ״מאוד פופי, מאוד גרפי״. רוב העבודות של צייץ מתרכזות בשנים שלאחר 2010 והן ברובן של אמנים צעירים מדרום אפריקה. ״זה לא אותו החזון של סיפור מרכב, רב-קולי של אפריקה״, טוען אוטול.
לטענות אלה הגיב מארק קוטזי, אחד מהמפיקים בפועל והואצר הראשי המוזיאון, אשר טען שהמוזיאון ״שוכן בקייפטאון אולם מנהל דיאלוג שוטף עם כל 54 המדינות ביבשת״.
מלבד האוסף הקבוע המוזיאון מכיל גם מרכזים לצילום ולאומנויות הבמה, אומנות ויזואלית, מרכז הכשרה בתחומי האומנות (המוזיאון מבטיח תכנית מקיפה עד לשנת 2018), מרכז תלבושות וכן מוסד הכשרה לאוצרות.
(כתבה: גארדיאן)
לקרוא עוד >> |
|
|