לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• מעל ל300 הרוגים, מאות פצועים. ״היכן האמפטיה?״: ביקורת על הסיקור התקשורתי לפיגוע הגדול בתולדות סומליה פיגוע הטרור הגדול ביותר בהיסטוריה של סומליה התרחש בסוף השבוע שעבר (שבת) בבירה מוגדישו. מעל ל-300 הרוגים ומאות פצועים נהרגו בהתפוצצות מיני וואן אשר עשה את דרכו לכיוון אזור נמל התעופה בעיר, בו נמצאים מרבית השגרירויות וכן כוחות השלום הזרים במדינה. הוואן נעצר לבידוק בטחוני במרחק מאות מטרים ספורים מהאזור, האיץ לפתע, והתפוצץ בסמוך למכלית דלק. גם לאור ההיסטוריה העקובה מדם של פיגועים בבירה ובסומליה אשר הפכו לשגרה מציין ד"ר מוחמד יוסוף, מנהל בית חולים מקומי, ש"מעולם לא היה פיגוע כזה בעיר".   כארבעים ושמונה שעות אחרי הפיגוע הכריזה עליו ארצות הברית כעל אסון, ומחלקת המדינה האמריקאית הורתה על הגשת סיוע מיידי לסומליה. זאת לאור הביקורת הרבה שנמתחה על מדיניות ארה״ב בטיפול במשבר אסון הטבע בפורטו ריקו. בדומה לפיגועים אחרים במדינה הופנתה אצבע מאשימה כלפי ארגון הטרור ״אל-שבאב״ כאחראי לפיגוע, אולם זה טרם נטל אחריות. לטענת העיתון הדרום אפריקאי “Maili &Guardian” הארגון נוהג לשמור על שתיקה לאחר פיגועים בסדר גודל שכזה, ובפעם הקודמת שהתרחש במדינה פיגוע שכזה (במלון בשנת 2009, 23 הרוגים) גם אז שמר הארגון על שתיקה.   הלחימה כנגד ארגוני טרור באזור קרן אפריקה הפכה ליעד מרכזי של ארצות הברית בשנים האחרונות, והצבא האמריקאי הגדיל לאחרונה את מספר תקיפות המזל״ט נגד ״אל-שבאב״ באזור. את הפיגוע ביצע בשבת ביצע חייל לשעבר בצבא סומליה שכפרו נפגע לפני כחודשיים בתקיפת מזל״ט אמריקאית שזכתה לביקורת רבה, בעקבות מותם של עשרה אזרחים בתקיפה, וככל הנראה ביקש לנקום על התקיפה.   מספר כלי תקשורת בינלאומיים הביעו ביקורת כלפי הסיקור התקשורתי בסומליה: ״היכן האמפטיה לסומליה?״ שאלה Alexis Okeowo במאמר ל״ניו יורקר״, אשר הצביעה על אוזלת היד של כלי התקשורת המרכזיים אשר ״פרסמו כתבות על האירועים, ואולם, עם מעט יוצאי דופן, באותה נוסחה קבועה: סיקור מאכזב של הפיגוע, אשר דומה לכתבות שמפורסמות על חדשות מרכזיות אחרות. מה שנעלם בסיקור החדשותי על הפיגוע בסומליה הוא הסיפור האינטימי של הקורבנות, התחושה הזאת שאנשים אמיתיים ובעלי נשמה נפגעו, וכקטסטרופות מסוג זה אינן דבר צפוי או בשגרה״.   ״סומלים סיפרו את הסיפור שלהם. חלק פתחו בקמפיינים לגיוס המונים כדי לעזור לכוחות הסיוע במקום. חלק אספו סיפורים ושיתפו תמונות של הנעדרים. חלק פשוט שאלה: היכן הסימפטיה והתמיכה לנפגעים באסון באחת המדינות הנחשלות בעולם? האם הטרגדיות שלהם שוליים מדי מכדי להתאבל על כך?״ ״זוהי אכזבה מוכרת עבור תושבי סומליה והפזורה, וכן בקרב אנשים שהדבר נוגע להם, אשר ראו את כיצד הפרטים על ההתקפה כשלו בכניסה לכותרות הראשיות או לתפוצה רחבה ברשתות החברתיות. לא היה שום ׳האשטג׳ של סולידריות, לא היה מבול של כיסוי טלוויזיוני. זה כאילו שהפצצה הזו הייתה עוד אירוע בחיי היומיום של הסומלים- פרץ אלימות שבסך הכל נכנס לכל שאר פרצי האלימות במדינה. אובדן האמפטיה הזה היה מבהיל אך לא מפתיע״. (כתבה: גארדיאן, צילום: somaliaupdate) לקרוא עוד >>

• שמונה ימים לפני קיום הבחירות החדשות בקניה: בכירה בוועדת הבחירות התפטרה וברחה מהמדינה; המונים תקפו את ההכשרות לפקידי הוועדה הבחירות המחודשות בקניה יתקיימו בשבוע הבא (ה׳) ואולם הסערה סביב וועדת הבחירות ומחדליה מסרבת להיפסק. לאחר שבשבוע שעבר הורה בית המשפט העליון במדינה על הוספת מועמד נוסף לבחירות לנשיאות, בניגוד לעמדת וועדת הבחירות, שני אירועים נוספים העיבו השבוע על ההכנות.   חברת וועדת הבחירות רוזלין אקומבה התפטרה השבוע (ג׳) מתפקידה וברחה לארה״ב. ממקום מושבה החדש מתחה אקומבה ביקורת על ועדת הבחירות וטענה שהיא ״אינה מוכנה לקיום בחירות מהימנות״. היא טענה שבין חברי הוועדה שוררות מחלוקות רבות אשר היו הגורם העיקרי לעזיבתה. לטענתה חברי הוועדה דנו והצביעו בפגישותיהם על פי הזדהות פוליטית, ללא כל דיון ביניהם לפני קבלת החלטות. בראיון לBBC היא הוסיפה גם שקיבלה מספר מכתבי איום מאז ביטול הבחירות ע״י בית המשפט העליון בתחילת ספטמבר. בנושא סערה אחרת שקשורה לבחירות, כלי התקשורת בקניה מדווחים על הפסקת ההכשרות לפקידי הוועדה במספר אזורים במדינה עקב התנגשויות אלימות עם אזרחים זועמים, אשר הביאו לפציעתם של פקידים ולפגיעה ברכוש. מאות צעירים באזור קיסומו, בונדו וכן הומה-ביי פרצו למרכזי ההכשרה בצעקות ״אין רפורמות, אין בחירות״ ופוזרו בכוח על ידי המשטרה. ההפגנות האלימות הביאו להפסקת ההכשרות במספר מוקדים במדינה.   אירועים אלה מציבים סימני שאלה נוספים על קיום הבחירות החדשות במדינה. החוקה הקנייתית לא נותנת תשובה נחרצת בנוגע להתפטרות חבר וועדה, ולמרות הכחשות גורפות מצד וועדת הבחירות ייתכן והפסקת ההכשרה לפקידים תפגע בקיומן של הבחירות במועדן החוקי. לסימני השאלה הללו הצטרפה אמש (ד׳) אמירתו של ראש וועדת הבחירות, וואפולה צ׳בוקטי, אשר ציין שהוא אינו יכול להבטיח את קיומן החופשי וההוגן של הבחירות בשבוע הבא. הוא הוסיף ואמר שמעורבותם של פוליטיקאים כמו גם מקרי האלימות האחרונים נגד המשקיפים עלולים לפגוע בטוהר הבחירות. ״באופן אירוני, אותם פוליטיקאים אשר אמורים היו לבנות את האומה, הם אלה שהפכו לאיום הגדול ביותר על השלום ועל היציבות באומה״, אמר צ׳בוקטי. (כתבה: Quartz, צילום: African Arguments) לקרוא עוד >>

• אם לא בטוגו, אז בישראל: מגעים ראשונים לקיום ועידת הפסגה בין ישראל למדינות היבשת בשנה הבאה העיתון הישראלי באנגלית “The Jerusalem Post” מדווח הבוקר (ה׳) על מגעים ראשונים שהחלו לקיום ועידת אפריקה – ישראל בארץ הקודש בשנה הבאה, לאחר שהוועידה אשר הייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא בוטלה בחודש שעבר. העבודה על הוועידה ארכה כשנתיים, אולם בספטמבר הודיע משרד החוץ בישראל על דחייתה עקב ההפגנות אשר מתרחשות בימים אלה נגד נשיא טוגו פאורה גנאסינגבה, בדרישה שזה יקצוב את משך כהונתו. ארבעה מפגינים נהרגו אמש מירי כוחות המשטרה בבירה. בנוסף להפגנות ואי היציבות הפוליטית, נראה שטוגו נאלצה להיכנע ללחץ מצד הרשות הפלסטינית, מרוקו ומדינות נוספות אשר דרשו לבטל את הוועידה. גורמים דיפלומטיים בטוגו וישראל הכחישו את הדיווח, ולטענת גורם אשר מצוטט בכתבה ומעורב בוועידה הרעיון המקורי היה לקיים את הוועידה בישראל. מנגד גורמים רשמיים במשרד החוץ מצדדים בהשארת הוועידה ביבשת אפריקה משום שזה יהיה ״סקסי יותר, מרגש יותר״. במשרד החוץ הוסיפו, בעילום שם, שהכוונה היא לקים את הוועידה בששת החודשים הקרובים – כך שהוועידה תתקיים בהתאמה לחגיגות שבעים שנים למדינת ישראל, ושישים שנה להקמת מש״ב – המרכז הישראלי לשיתוף פעולה בינלאומי אשר פעל במאות פרויקטים שונים במדינות היבשת. עוד הוסיף הגורם ש״הבעיה היא שאם נבחר במדינה אפריקאית לוועידה, אנחנו נסתכן באי יציבות ובהפגנות או בעיות פוליטיות אחרות. לכן אנחנו חוזרים לרעיון המקורי של קיום הוועידה בישראל, ואם זו תהיה מוצלחת נקיים עוד אחת באפריקה״. (כתבה: ג׳רוזלם פוסט, צילום: www.africaisraelsummit.org) לקרוא עוד >>

• יושב ראש הפרלמנט האתיופי התפטר ״בשל חוסר כבוד לאנשי האורומו״: האם מאזן הכוחות בפוליטיקה האתיופית עומד להשתנות? סדרה של אירועים שהתרחשו בתקופה האחרונה באתיופיה מעידים על משבר פנימי בתוך הקואליציה הרב-אתנית במדינה, Ethiopian People’s Revolutionary Front (EPRDF). פרשנים פוליטיים במדינה הביעו לאחרונה חשש שאירועים אלה יביאו לאי יציבות פוליטית באתיופיה, אשר חזרה רק לאחרונה לשגרה לאחר סיום מצב החירום במדינה באוגוסט.   ואולם ייתכן שאירועים אלה יביאו דווקא למציאות פוליטית אחרת, ותקינה יותר באתיופיה, בה האורומו אשר מהווים כמעט ארבעים אחוז מאוכלוסיית אתיופיה יזכו לייצוג משקף ורחב יותר במערכת הפוליטית. סדרת האירועים החלה החודש כאשר דובר הפרלמנט האתיופי, אבדולה גמדה, הודיע על כוונתו להתפטר במהלך ראיון לערוץ טלוויזיה ממשלתי. לטענתו הוא איבד אמון ועניין בתפקידו משום ש״אנשיי והמפלגה שלי התנהגו בחוסר כבוד״, והוסיף שהוא מתכוון להילחם על ״החזרת הכבוד שמגיע לאנשי האורומו״.   גמדה הוא מהמייסדים של מפלגת ״הארגון הדמוקרטי של אנשי האורומו״ (OPDO), אחת מארבע הקבוצות האתניות שמרכיבות כיום את הקואליציה הממשלתית, הכוללת גם את: המפלגה המייצגת את קבוצת התגרנייה (TPLF), זו של האמהרה (ANDM) וכן SEPDM מדרום אתיופיה אשר נחשבת לעצמאית יותר מבחינת שייכות אתנית, משום שהיא היחידה המכילה מספר קבוצות מיעוט אתניות. למרות שהם מהווים רק כ6.1% מאוכלוסיית אתיופיה התגרינים שולטים כיום ברוב עמדות המפתח בצבא והמודיעין במדינה. כזכור, בשנים האחרונות חוותה אתיופיה מספר אירועים הקשורים להדרת בני האורומו: המפלגת המייצגת את בני האורומו נהגה להפגין בשלוש השנים האחרונות במחוז אורומיה, בו מתגוררים מרבית בני האורומו, נגד זו המייצגת את קבוצת התגרנייה.   פרשנים פוליטיים מעריכים שהתפטרות גמדה משקפת את הכוח הגובר של הOPDO, מפלגת האורומו, אשר זכתה לביקורת בתקופה האחרונה על כך שהיא מפיצה את סדר היום הפוליטי של מפלגת התגרינים. נראה שהדומיננטיות של מפלגת התיגרינים במדינה, בת 25 שנה, נמצאת לקראת משבר שיביא לפירוק הקואליציה. מנהיג האופוזיציה לנצ׳ו באטי הגיב על המהלך של גמדה בדף הפייסבוק שלו וטען ש״ההתפטרות שלו היא כמו לשפוך בנזין על אש שכבר יצאה מכלל שליטה. זהו צעד היסטוריה אשר מסמל ומדגיש את סיום הכניסה של הOPDO לשליטה התגרינית״. (כתבה:globalvoices. צילום: DAVID HOLT, (flickr לקרוא עוד >>

• 80% אחוז אבטלה בזימבבווה: ביקוש גבוה למשרות תליינים עבור ביצוע עונשי מוות במדינה; האחרון התבצע בשנת 2005 זימבבווה נקטה בשנים האחרונות באמצעים רבים כדי לבטל את עונש המוות במדינה. למרות ביקורת ציבורית רחבה על העונש ניכר כי למשרות התליינים יש ביקוש בקרב מובטלים במדינה. הביקוש הגדול יחסית, כך לטענת האתר Quartz, הוא תוצאה של אחוז האבטלה הגבוה – המוערך על ידי קרן המטבע הבינלאומית בכמעל לשמונים אחוזים. בעשור האחרון עזבו את המדינה מאות אזרחים את כלכלת זימבבווה המקרטעת בחיפוש אחר תעסוקה ופרנסה במדינות אחרות ביבשת. מבין אלה שנשארו במדינה, מרביתם מצליחים לייצר הכנסה דרך כלכלות בלתי פורמליות (כגון שוק שחור), בעוד שרק מעטים מצליחים להשתכר בכבוד. לטענת שרת המשפטים במדינה, מעל לחמישים גברים ונשים הגישו בקשה למשרות תליינות עבור ביצוע עונשי המוות במדינה. מעל לתשעים בני אדם במדינה מחכים לביצוע עונש מוות שנגזר במשפטם, אולם עונש זה לא התבצע בשתיים עשרה השנים האחרונות משום שלא היו משרות תליין מאוישות. המכרז למשרה פורסם באוגוסט האחרון, ולא ברור האם הדבר מעיד על החזרת העונש אשר זכה לביקורת רבה בציבור וכן מצד ארגוני זכויות אדם בעולם. נשיא המדינה רוברט מוגבה העיד בעצמו על כך שבין חברי הממשלה קיימת אי תמימות דעים בנושא. באוגוסט האחרון הוא צוטט בנושא ואמר ש״אנחנו לא מצליחים לגייס תליינים. אם ישנו איש אמיץ כלשהו, הוא צריך להגיש בקשה ואנחנו נעסיק אותו״. (כתבה: Quartz, צילום: pixabay) לקרוא עוד >>

• שליטה מלאה על התיירות בבוטסואנה, זיכיון כרייה למקורבים בלבד: כיצד האליטות המקומיות גוזלות את כספי היבשת? דו״ח חדש שפורסם השבוע מפנה את נקודת המבט לאליטות ביבשת, פוליטיקאים אנשי צבא ואנשי עסקים, אשר גוזלים מיליארדי דולרים ממדינותיהם ומעבירים את הכספים אל מחוץ ליבשת. תחת הכותרת ״נתיב הגזל לפנמה״ מדגיש הדו״ח כיצד אישים אלה אינם רק פועלים בצורה מושחתת באופן פסיבי, כגון דרך קבלת שוחד או הימנעות מתשלום מס, אלא גם האופן בו הם עושים שימוש בכוח שבידם כדי למנות מקורבים למשרות בכירות – כדי שאלה יסייעו בגזל הכלכלי.   פעולות אלה, מציין הדו״ח, מונעות מהמדיניות לקיים תוכניות פיתוח חשובות, מביאות לקיצוץ בתקציבים חיוניים, ומשאירות רבים מאזרחי המדינות נחשלים. ״אנחנו מפנים את האצבע המאשימה כלפי חברות ואישים זרים אשר באים ליבשת כדי לעשות הון״, טוען העיתונאי מקסים דומגני מטוגו אשר היה מעורב בכתיבה, ״הדו״ח הזה מתחקה גם אחר האופן בו אוליגרכים אפריקאים משתפים איתם פעולה בבזבוז משאבי היבשת״.   הנה כמה ממצאיו: תעשיית הפוספט בטוגו (המשמש לדישון האדמה וחומרים משמרים בתעשיית המזון) נשלטת דרך משרדו של נשיא המדינה פאורה גנאסינגבה, שמשפחתו שולטת בטוגו בחמישים השנים האחרונות. טוגו מקבלת כארבעים אחוז מההכנסות על ייצוא המינרל, אולם הרישון על הכרייה נמכר בכשני שליש מהמחיר המקורי ל״חברת צללים״ בבעלות משפחת גופטה ממוצא הודי המתגוררת בדרום אפריקה. מכירה זו, לטענת הדו״ח, פגעה בהכנסות המדינה מהמכרה.   במזרח אפריקה, מוזמביק, שוכנים כמחצית ממכרות האודם, מהיקרות שבאבני החן בעולם. הרישיון לכריית האבנים ניתן לגנרלים, שרים, ובכירים במפלגת השלטון. תושבים מקומיים הודרו מהמכרות בכוח ואף נאלצו לגלות מאדמתם, חלקם אף הוכו ונרצחו. האליטה במדינה אינה מסתפקת בהכנסות הישירות מהאבנים: חברה בריטית אשר רכשה זיכיון לכרייה הייתה אמורה להעביר לממשלה תמלוגים בגובה מיליוני דולרים. תיעוד קבלת תמלוגים אלה מעולם לא התקבל.   עוד מראה הדו״ח כיצד נשיא בוטסואנה איאן קאמה שולט, ביחד עם מקורביו, על ההכנסות מתעשיית התיירות במדינה – בבעלותו מספר סוכנויות תיירות מרכזיות אשר מעבירות את ההכנסות מהסקטור התיירותי אל מחוץ למדינה. משפחת נשיא קונגו, ג׳וזף קבילה, שולטת על מעל לשמונים חברות בסקטורים שונים בכלכלה. לסיום, נקודת האור בדו״ח היא ההצלחה היחסית של הפגנות ביבשת מצד אזרחים כנגד ״ממשלות קלפטומניות״. בדום אפריקה הביאו ההפגנות לסגירת חשבונות הבנק של משפחת גופטה, המקורבים לנשיא המדינה ולשורה של פרשיות שוחד והלבנת הון, וכן להתגברות ההפגנות נגד השחיתות הגואה במדינה. את הדו״ח המלא אפשר לקרוא כאן (כתבה: DW, צילום: zammagazine) לקרוא עוד >>

                   Bhundu Boys / דרום אפריקה

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן