לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• פוקוס דרום אפריקה: הניו יורק טיימס מרחיב על האפרטהייד הכלכלי במדינה; הפשיעה בירידה, אך גם ביטחון האזרחים; דליפת מידע חמורה הביאה לחשיפת פרטיהם של עשרות מיליוני אזרחים הניו יורק טיימס מפרסם השבוע (ג׳) כתבה נרחבת על מה שהוא מכנה ״האפרטהייד הכלכלי״ בדרום אפריקה, צורות שיטתיות ולא פורמליות של דיכוי ואפליית השחורים במדינה, גם לאחר שזכו לשחרור פוליטי. הכתבה מפרטת על המצב הכלכלי וחוסר השוויון בחברה הדרום אפריקאית, וכן מתייחסת למספר מקרי בוחן המדגימים את המצב הסוציו-אקונומי. ״מפגינים זועמים דורשים את הדחתו של הנשיא ג׳ייקוב זומה על רקע האשמות בשחיתות שהיא שיטתית עד כדי כך שהיא מתוארת לעיתים ׳כיבוש של המדינה׳. אנשים פרטיים רכשו לעצמם את העוצמה הדרושה כדי להעביר את נכסי המדינה לידיהם. כלכלת דרא״פ במיתון, עם נתוני אבטלה שהורעו לאחרונה והגיעו ל-28%״.   ״לאחר האפרטהייד השאירה המדינה אדמות ונכסים רבים בידי האליטה הלבנה״, מציין הכתב פיטר ס. גודמן, ״למיליוני שחורים בדרום אפריקה יש מחסור כרוני בהון הדרוש כדי להקים עסקים. (..) מפלגת השלטון, הANC, בנתה אימפריות של דיור לשחורים אבל הקימה אותם בעיירות בהן התגוררו עוד קודם לכן שחורים, ובכך חיזקה את המבנה הגיאוגרפי של האפרטהייד (..) כעשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה – רובם הגדול לבן – שולט היום על כ90% מהעושר הלאומי בדרום אפריקה. כשמונים אחוז מהאוכלוסייה – רובם שחורים – נטול כל בעלות על נכס כלשהו״.   דו״ח של משטרת דרום אפריקה פורסם השבוע על ממדי הפשיעה במדינה בשנה האחרונה. מהנתונים עולה ששיעור הפשיעה ירד ב1.5% אך גורמים משטרתיים מסכימים על כך שדרום אפריקה לא הפכה למקום בטוח יותר. ״עבירות גוף״ הכוללות מקרי רצח ושוד וכן התעללויות מיניות ירדו לשיעור הנמוך ביותר מאז 2013. למרות הירידה, נתונים שפורסמו בכלי התקשורת מציגים תמונה הפוכה: בהשוואה לחמש שנים אחורה דרום אפריקאים נמצאים כיום ״תחת סיכון גדול יותר״ להפוך לקורבנות של פשעים במדינה. הסיבה לכך היא חוסר היכולת של כוחות המשטרה למנוע את הפשיעה, למרות שתקציבה גדל באופן קבוע משנת 2012.  לכן גם הסטטיסטיקות אינן משקפות, כך לטענת המכון הלאומי ללימודי ביטחון במדינה, משום שרבים בוחרים שלא להתלונן במשטרה.   בנושא אחר, השבוע נודע על פרטיהם האישיים של עשרות מיליוני אזרחים במדינה אשר פורסמו ברחבי הרשת. הפרטים כללו את מספרי הזהות שלהם, לצד מינם המוצא ומקום מגוריהם. הממדים העצומים של הדליפה התגלו במהלך השבוע האחרון: פרטיהם של 60 מיליון אזרחים במדינה פורסמו ברבים ברחבי הרשת. אוכלוסיית דרום אפריקה מונה כ55 מיליון איש, כך שסביר שחלק מהפרטים הם של מנוחים (אשר בפרטיהם נעשה שימוש עבור התחזות וגניבת זהויות). ״למחוק מהרשת מידע שכבר מפורסם זה כמו לנסות להוציא שתן מבריכה״, טוען מומחה אבטחה בשם טרוני האנט מאוסטרליה אשר חשף את הדליפה החמורה. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• קניה הולכת לבחירות, כנגד כל הסיכויים: מפלגתו של אודינגה מחרימה הבחירות ונוטשת את הזירה הפוליטית: ״המפלגה הופכת לתנועת התנגדות״; משקיפים זרים עזבו מחשש לחייהם; בית המשפט דחה שימוע בעתירה נגד קיום הבחירות במועדן ״עקב מחסור בשופטים״ כנגד כל הסיכויים והקריאות מבחוץ לדחיית הבחירות תקיים היום (ה׳) קניה את הבחירות החוזרות לנשיאות המדינה. מועמד האופוזיציה ריילה אודינגה פרש מההתמודדות החוזרת וקיים אתמול מסיבת עיתונאים בה הודיע, שלא במפתיע, על כך שמפלגתו (NASA) אינה מתכוונת להכיר בתוצאות הבחירות. כמו כן קרא למצביעיו להחרים את הבחירות.   החלק הדרמטי במסיבת העיתונאים היה הצהרתו שהמפלגה הופכת מארגון אופוזיציה לתנועת התנגדות; אודינגה קרא להחרמה של חברות הפועלות עם הממשלה, והוסיף שהתנועה תקרא לעריכת בחירות חדשות בתוך 90 יום. המהלך של אודינגה, שעל פרישתו נודע כבר לפני שבועות אחדים, הפך את הבחירות החוזרות ל״מבלבלות ומעייפות עבור הבוחרים״. המתחים הגואים בשבועות שמאז ביטול תוצאות הבחירות הביאו לסגירת עסקים ברחבי המדינה, בצל החשש מהפגנות וממעשי ונדליזם, ובעלי עסקים מתלוננים על הפסדים כלכליים רבים. מוסדות חינוך סיימו את שנת הלימודים מוקדם, ואפילו אוניברסיטת ניירובי (הגדולה והבכירה במדינה) סגרה את שערי בתחילת אוקטובר.   לתחושת הבלבול התלוו מספר דיווחים מדאיגים מהימים האחרונים. חבר העמים הבריטי (ארגון בינ״ל הכולל נציגים מ54 מדינות שהיו בשליטת בריטניה בעבר) הודיע על הוצאת המשקיפים מטעמו מהמדינה, אשר היו אמורים לפקח את טוהר הבחירות. מקורות דיפלומטיים מסרו לעיתון הקנייתי ״The Nation״ שההחלטה נבעה מהמתחים הגוברים בקניה כמו גם בשל פרישת ריילה אודינגה. נראה ששיקול נוסף וחשוב היה ביטחונם של המשקיפים, בעקבות שורה של מקרי אלימות שהתרחשו בשבועות האחרונים מצד מפגיני אופוזיציה נגד משקיפים. אירוע נוסף וביזארי התרחש אתמול בבית המשפט העליון של קניה אשר דחה את הדיון הדחוף בעתירה שהוגשה נגד קיום הבחירות במועדן בשל מחסור בשופטים שידונו בבקשות. שעות ספורות לפני הדיון, נודע על אירוע בו נורו יריות לעבר הנהג של אחת משופטות בית המשפט העליון אשר היו אמורות לדון בעתירה. לאחר ששופטת זו לא הגיעה לדיון בעתירה, שופט נוסף הודיע על נבצרות עקב מחלה, וכן שניים נוספים נמנעו מלהגיע. (כתבה: Quartz, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• ממשלה החותרת לשלום?: אומות העולם בוטחות בהנהגה של הרפובליקה המרכז אפריקאית. זה הזמן לחשיבה מחדש. ״העולם שכח אותנו״. נשיא הרפובליקה המרכז אפריקאית, פאוסטן־ארשאנז' טואדרה, הוא השני בסך הכל אשר נבחר לתפקיד בבחירות דמוקרטיות במדינה. בנאומו בעצרת באו״ם בספטמבר האחרון קרא הנשיא לאומות העולם להתעורר, בעוד מדינתו חווה בחודשים האחרונים גל גובר של אלימות אשר מאיים להסלים. ״אנחנו זקוקים לחברים שלנו; קיים הסיכון שנישכח״.   האתר “African Arguments” מפרסם השבוע (ג׳) מאמר על המצב הפוליטי במדינה אשר מתמקד במדיניות הממשלה, אשר הוקמה בשנת 2016 לקול תרועה רמה ותקווה רבה במערב. בארבע השנים האחרונות נהרגו במדינה בין 3,000 ל-6,000 בני אדם ויותר מ50,000 אזרחים הפכו לפליטים, בשל מהומות אלימות מצד מיליציות מוסלמיות שהשתתפו בהדחת הנשיא הרודן הנוצרי פרנסואה בוזיזה. אף שבבירה בנגוי שורר כיום שקט יחסי, כשני שלישים מהמדינה נתונים תחת שליטת מליציות חמושות אשר מתעלמות מסמכות הממשלה וכוחות השלום של האו״ם. האלימות במדינה גברה בסוף השנה שעברה במזרח המדינה, והתנגשויות על רקע מוצא אתני בדרום-מזרח הרפובליקה הביאו את האו״ם להכריז על ״סימני אזהרה ראשונים של ג׳נוסייד״. התמשכות המקרים הללו הביאה את הנשיא המכהן לבקש את תמיכת הקהילה הבינלאומית, ואכן תורמים חיצוניים מסייעים כיום לממשלו של טואדרה. התורמים וכן נשיאים וראשי ממשלות בעולם עדיין רואים בו כאיש שיחזיר את התקווה והשלום למדינה.   ואולם לטענת מחברת המאמר של African Arguments, אנירקה פיקו, ״ישנן סיבות רבות לדאגה בנוגע לכוונות הממשלה לחתור לשלום, קודם כל בגלל מה שהיא אומרת או לא אומרת״. הממשלה, לטענתה, אינה פועלת להפסקת ההסתה בעיתונות המקומית נגד הכוחות המזויינים, נגד האופוזיציה, ואף נגד השותפות הבינ״ל של הרפובליקה אשר מתוארות כחלק מ״קונספירציה מיסתורית״ נגד האינטרסים של המדינה. הממשלה טרם גינתה את האלימות הגואה במדינה, ולא ניכרת כל הבעת סימפטיה עם הקורבנות.   כך גם ההרכב החדש של הממשלה אשר אינו תורם, לטענת הכתבת, למאמצים לפיוס ודיאלוג. הנשיא המכהן נוקט כיום בשני אמצעים למיגור האלימות אשר כלל לא נמצאו אפקטיביים: תוכנית כוחות השלום של האו״ם ל״התנתקות, פירוק ושיקום מחדש״, אשר לא הועילו בדבר מלבד תעסוקה למספר אזרחים ואיסוף של נשק קל. התוכנית כוללת פינוי פיזי של אמצעי לחימה, פירוז הכוחות המזויינים, ותהליך היטמעות של לוחמים מזויינים לשעבר בחברה האזרחית כדי להפחית את הסיכוי להתחדשות הסכסוך. התקוות הרבות והלא רציונליות בתוכנית זו מחזקות את האכזבה והתסכול מצד אזרחים וחיילים בצבא הרפובליקה המרכז אפריקאית. פתרון שני של הנשיא טואדרה הוא שימוש במערכת המשפט המקומית וערכי הצדק, אולם גם כאן קיים פער בין התקוות לבין המציאות. במערכת המשפט המקומית שורר בלאגן רב, וניכר שעוד לפני המשבר האחרון היא ממעטת לקיים משפטי צדק אמיתיים. על אחת כמה וכמה בתקופה זו, החלת חוק וסדר הפכה לאתגר גדול עוד יותר שהממשלה מתקשה לעמוד בו. (כתבה: African Arguments, צילום: U.S. Department of State, פליקר) לקרוא עוד >>

• פרשת מוגאבה וארגון הבריאות העולמי: : למה העולם מופתע מכך שהארגון בחר לחלוק כבוד לרודן? סערה התחוללה בסוף השבוע שעבר (ו׳) כאשר ארגון הבריאות העולמי בחר בנשיא זימבבווה, רוברט מוגאבה, כ״שגריר של רצון טוב״ באפריקה. המהלך זכה לביקורת וזעם מטעם ארגונים אזרחיים אשר מבקרים לעיתים תכופות את הפרות זכויות האדם במדינה. מנכ״ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום מאתיופיה, נימק את הבחירה בחשבון הטוויטר שלו וציין שמוגאבה יוכל להשפיע על עמיתיו ביבשת בנושאי בריאות. תגובת הארגון הבינ״ל לביקורת הגיע במהרה, עם ביטול התואר שהוענק כיממה קודם לכן, אך הכתם על ארגון הבריאות העולמי נותר. “Talbet Magazine” הקדיש לנושא מאמר נרחב, בו נטען שהדבר המפתיע אינו ההכרזה על המינוי אלא ההחלטה לבטלו: ״מזה כמה עשורים האו״ם ומוסדותיו מחבקים דיקטטורים כמו מוגאבה״. כך לדוגמא מזכיר המאמר, בנימה אירונית מעט, שבשנת 2011 מינה אותו ארגון התיירות העולמי לתפקיד השליח הבינלאומי של הארגון – לאחר שנגד מוגאבה עצמו נאסר לצאת לחו״ל עקב הפרות של זכויות אדם. שלא כמו ארגון הבריאות העולמי, זה של האו״ם בתחום התיירות לא ביטל את ההחלטה למרות הביקורת הרבה. למה הביטול? לטענת כתב המגזין מדיניות החוץ של נשיא ארה״ב הביאה לחשש רב בקרב האו״ם בנוגע למימון הכספי של מוסדותיו. פרישתה של ארצות הברית מאונ״סקו היא דוגמא לכך. במקרה הזה מוסד האו״ם נאלץ להקשיב לדעת הקהל כדי למנוע מבוכה ציבורית שהייתה יכולה לסכן עוד יותר את המימון הכספי של המוסדות השונים. טענה נוספת היא מדיניות מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש, אשר מבקש לבצע רפורמות מקיפות ומרחיקות לכת במוסדות הארגון אשר נגועים לעיתים בשחיתות. לכן ציווי מוסרי שכזה, כמו ביטול תואר לרודן, ישמור על האוטוריטה של האו״ם בזירה הבינ״ל. ״אם האו״ם לא יכול להציל את סוריה, הוא יכול לפחות להפסיק להעניק תפקידים ותארים למשטרים מדכאים״, סיכם מאמר. (כתבה: tabletmag, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• עידן חדש בתעשיית המכרות של טנזניה: חברת הכרייה הבינלאומית תשלם לממשלה 300 מיליון דולר; הרווחים יתחלקו בשווה בין המדינה לחברה בתום שלושה חודשים של משא ומתן מתמשך נחתם בסוף השבוע שעבר (ה׳) הסכם תקדימי בין ממשלת טנזניה לבין חברת הכרייה הקנדית Barrick Gold. ביולי האחרון הטילה הממשלה על חברת הכרייה ״אקשיה״, אשר כורה את הזהב במדינה, קנס בשווי 190 מיליארד דולר במיסים בגין אי דווח על חלק מההכנסות מהמכרות במדינה במאתיים השנים האחרונות. על פי ההסכם התקדימי מול ״באריק גולד״ אשר מחזיקה ב63.9% בעלות בחברת ״אקשיה״, חברת כריית הזהב הגדולה במזרח היבשת, הממשלה תיקח חלק בדיונים אשר עוסקים בשיווק, תכנון ויישום פעולות החברה במדינה. כמו כן תצטרך החברה לפתח את העסקים שלה בטנזניה וכן למקסם את גיוס העובדים המקומיים בכל שלוש המכרות שהיא מפעילה. הרווחים בין החברה לבין הממשלה על הכרייה במכרות יתחלקו באופן שווה, וכן הממשלה תחזיק בבעלות של 16% במכרות עצמם. למרות ש״באריק גולד״ חתמה על ההסכם בשם ״אקשייה״, זו האחרונה ציינה שהסכם שכזה טרם התקבל לידיה ושהיא אינה רואה כיצד תוכל לשלם את סכום הגישור בין הצדדים שנקבע על 300 מיליון דולר. נשיא טנזניה ג׳ון מגופולי נבחר לתפקיד בשנת 2015 לאחר קמפיין בו הבטח למגר את השחיתות במדינה וכן לדאוג להסכמים הוגנים יותר מול חברות הכרייה, אשר ימקסמו את רווחי המדינה וכן יבטיחו את תהליך הכרייה על אדמת טנזניה. כחלק מהמהלך הזה אסרה הממשלה במרץ האחרון על ייצוא של מינרלים לא מעובדים אל מחוץ למדינה. (כתבה: Quartz, צילום:  Acacia Mining) לקרוא עוד >>

• ״היופי שבאי הסדר״: הצלם הקנייתי שתיעד את העונה הגשומה בניירובי פיטר נדונגו הוא צלם מניירובי אשר היה בדרכו הביתה ב11 לאוקטובר כאשר הגשם התחיל לרדת בבירה. זה היה עוד יום של אלימות משטרתית והפגנות סוערות מצד האופוזיציה, ונדונגו פירש את הגשם בכך ש״אמא אדמה בוודאי מבקשת להרחיק את המפגינים מהעיר״. במקום למצוא מפלט מהגשמים הוא בחר לתעד אותם: התנועה האיטית של כלי הרכב, כבישים ומדרכות מוצפים, אזרחים המחפשים מחסה. ״בכל מה שנוגע לגשמים בניירובי, זה עניין משוגע״, הוא מספר בראיון לאתר Quartz. עונות הגשמים במדינה, אשר כוללת ״גשמים קצרי טווח״ בין אוקטובר לדצמבר וכאלה הנמשכים זמן ארוך יותר מאפריל עד מאי, חושפים את התחלואות של התשתיות הרעועות כשלעצמן בניריובי. הפקקים בכבישים מתגברים, והחשמל נפסק לסירוגיו. לאי סדר השורר בעונות הגשומות יש איכויות אומנותיות מסוימות, טוען הצלם: את כלי הרכב הפרטיים וה״מטאטו״, המיניבוסים בהם נעשה שימוש רב בבירה, מחליפים כלי תחבורה המונעים באמצעות מריצות. ״האנרגיה באוויר של עוברי האורח שמנסים למצוא מחסה, המטריות שנמכרות לפתע ברחוב, כל זה מסמל לדעתי את היופי שבאי הסדר״. בעבודותיו נוהג נדונגו לתעד כיצד בני האדם מגיבים לטבע. באחת מהתמונות באוסף על ניירובי נראה אדם מחפש מחסה מהגשם כשחיוך גדול מרוח על פניו, ונדונגו מספר שהוא שם לב להבעת הפנים של האדם רק אחרי שצילם את התמונה. תמונה נוספת מראה מכונית מרצדס אשר תקועה בפקק, בעוד יושביה נראים נינוחים לעומת הסערה המתחוללת בחוץ. תמונה נוספת מתעדת את השפעות האיחור האחרון של קניה על שקיות ניילון, בה נראות נשים שאינן יכולות לכסות את עצמן בעזרת שקיות מחומרים חלופיים. (כתבה: Quartz, צילום: פיטר נדונגו) לקרוא עוד >>

קונונו 1 / קונגו / הלהקה תופיע בדצמבר הקרוב בישראל במסגרת                            אירוע ״אפריקה הוטל״

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן