לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• ארגון ״הצלב האדום״ מתנצל: מיליוני דולרים נעלמו מכספי התרומות למאבק באבולה במערב היבשת בתחילת השנה שעברה נודע ברחבי העולם שהמאבק למיגור נגיף האבולה הסתיים בהצלחה, לאחר שנתיים בהן נפטרו יותר מ11,000 נשאים ונחשפו כמה מהכשלים החמורים ביותר בקהילת הסיוע הבינלאומית. רק כעבור יותר משנה, בסוף השבוע שעבר (ו׳), נחשפה פרשת שחיתות שעוסקת בכספי התרומות שנועדו למאבק בנגיף: על פי ארגון הצלב האדום כשישה מיליון דולרים נעלמו מקופת הארגון. מוקדם יותר החודש נחשפו בליבריה, אחד ממוקדי המאבק המרכזיים, מקרים של ניפוח עלויות מוצרי יסוד ושכר לעובדי סיוע בהיקף של 2.6 מיליון דולר. על פי החקירה הפנימית של הצלב האדום, אשר החלה רק בנובמבר האחרון, גניבת כספי הארגון התקיימה בין השנים 2014-2016 בשלוש מדינות בהן פרץ הנגיף: גינאה, ליבריה וסיירה לאון.ֿֿֿ   בסיירה לאון שיתפו פעולה אנשי הארגון עם פקידי בנק מקומיים כדי להוציא מעל ל2.1 מיליון דולר מכספי הצלב האדום, בעוד שבגינאה נעשה שימוש בחשבונות מנופחים ומזויפים כדי לגנוב כמיליון דולרים. אסונות הומניטריים הופכים לעיתים קרובות למוקד מסוכן של שחיתות עקב זרימה של כספים ממקורות לא ידועים. במקרים רבים גם חלק מהציוד שמוזרם לכוחות נעלם, ונמכר לאחר מכן בשוק השחור. כך לדוגמא בניגריה אשר נלחמת בשמונה השנים האחרונות מול ארגון ״בוקו חראם״: נשיא המדינה מוחמדו בוהארי פיטר לאחרונה עובד ציבור בכיר לאור האשמות שמעל בכספי תכניות סיוע בינלאומיות שנועדו לאזורי הלחימה. בתגובה לחשיפה הכריז הצלב האדום על שורה של תקנות פיננסיות חדשות ובדק בית פנימי אשר יביא לדין את הגורמים בארגון אשר היו מעורבים במעילת הכספים. מהארגון נמסר שהוא ״מחויב לשקיפות מלאה ואחריות כלפי השותפים והקהילות מולם אנחנו עובדים. אין בפרשה זו כל פגיעה באומץ והמסירות האדירים של אלפי המתנדבים ואנשי הצוות אשר עבדו ימים כלילות כדי להציל את חייהן של משפחות בזמן התפרצות הנגיף״. (כתבה: גארדיאן, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• בדרך להיות הזוג המלכותי: רוברט מוגאבה הדיח את סגנו כדי לפנות דרך ליורשת הנשיא – אשתו אשת נשיא זימבבווה הפכה בשנים האחרונות לשחקן חשוב בפוליטיקה המקומית. היא נבחרה לעמוד בראש ״ליגת הנשים״ של מפלגת השלטון Zanu PF בשנת 2014, אחד מהארגונים הפוליטיים החשובים בזימבבווה, והייתה בין האחראיות לפיטוריו של סגן הנשיא ג׳ויס מוג׳ורו מהממשלה ומהמפלגה של מוגאבה באותה השנה. כעת נראה שהיא בדרך להתקדם צעד נוסף לקראת תפקיד היורשת של בעלה בן ה93: נשיא המדינה בשלוש ושבע השנים האחרונות רוברט מוגאבה פיטר השבוע (ב׳) את סגן הנשיא אמרסון מנאנגאגווה אשר נחשב לשותף ויורש ראוי של הנשיא בחמשת העשורים האחרונים.  מנאנגאגווה היה בן חסותו של מוגאבה ופיטוריו מסמלים את לכתו של אחד מעמיתיו האחרונים שנלחמו במלחמת השחרור של המדינה מול בריטניה. הוא פוטר בשל מה שכונה ״תרמית״ ו״חוסר נאמנות״ לשלטון. לאחר הפיטורים נאמה גרייס מוגאבה, המכונה ״גוצ׳י״ בשל אורח חייה הראוותני, ותקפה את מנאנגאגווה על ״שהלך מאחורי הגב״ של בעלה כדי לתפוס את השלטון ולפלג את המפלגה.   ואולם למרבה האירוניה סגן הנשיא המפוטר זכה ללא מעט תמיכה מצד תומכי המפלגה אשר חוששים מהתפקיד הבכיר המחכה לגרייס מוגאבה, במיוחד לקראת הבחירות שאמורות להתקיים במדינה בשנה הבאה. פרשנים פוליטיים מעריכים שגרייס תוכתר לסגנית הנשיאה בקונגרס של המפלגה אשר צפוי להתקיים בדצמבר. בנושא אחר שקשור לזימבבווה השווה השבוע האתר “Quartz” את כלכלת המדינה לבית קלפים רעוע ומסוכן. אם לחברת החשמל של דרום אפריקה ״Eskom״ הייתה היכולת לדרוש מזימבבווה תשלום על השירותים שהיא מספקת לזימבבווה, מצוין בכתבה, כל ענף האנרגיה במדינה היה ככל הנראה קורס. ״במילים אחרות, הממשלה פושטת רגל. היא מדפיסה כסף פעם נוספת כדי לכסות על ההוצאות שיצאו מכלל שליטה, והאינפלציה גוברת. לאור הבחירות הקרובות בשנת 2018, מפלגת השלטון Zanu PF לא רוצה לקצץ בהוצאותיה. רחוק מזה, היא רוצה להמשיך להוציא כסף, מהר ככל הניתן״. עוד נטען בכתבה שהאינפלציה הגואה הביאה את אזרחי המדינה לאובדן האמון בבנקים המקומיים, ולכך שרבים בוחרים להוציא את היתרות שלהם בבנק על מוצרים, מהר ככל האפשר, במקום לשמור את הכסף בחשבונות הבנק. ״אחרי הכל, כאשר הזמנים יהיו באמת קשים, ייתכן שלא תוכל כלל להשתמש בשטרות כסף, ולא בטוח בכלל שתוכל למכור את המקרר שלך״. (כתבה: Quartz, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• ״מלחמת הפרות״: מתיחות דיפלומטית בין קניה לטנזניה על רקע חציית גבול לא חוקית של חיות משק המתיחות הדיפלומטית בין קניה לטנזניה זכתה השבוע לסיקור בולט עקב מה שכונה בעיתון “The EastAfrican” ״מלחמת הפרות״. לטענת העיתון אשר מסקר את מזרח היבשת, הבעיה נעוצה במרעי הבקר של קבוצת המסאי אשר מתגוררים בין שני צדי הגבול של שתי המדינות. נשיא טנזניה ג׳ון מגופולי טען אמש (ד׳) שמדינתו לא תסכים להפוך ל״מדינת מרעה של הפרות השכנות״. דבריו של הנשיא הטנזני הגיעו לאחר טענות דומות שנשמעו מצד ניירובי לאחר שממשלת טנזניה החליטה להשמיד 6,400 עופות אשר יובאו מקניה בשל החשד לשפעת העופות. כמו כן הוציאה הממשלה 1,300 פרות השייכות לרועים קנייתים למכירות פומביות, לאחר שאלה עברו את הגבול מקניה לטנזניה.ֿֿ לטענת קניה ״מעשים עוינים״ אלה נגד אזרחיה ועסקיהם עלולים לפגוע ביחסים ההיסטוריים בין שתי המדינות. מגופולי, לעומת זאת, ממשיך להצהיר שממשלתו תמשיך להשמיד ולמכור חיות משק אשר עוברות את הגבול למדינתו באופן לא חוקי. השר הטנזני לענייני בעלי חיים, לואגה מפינה, השיק בחודש שעבר תכנית בת 15 יום לתפיסת בקר ברחבי גבולות המדינה. הצעד הזה, לטענתו, נועד למנוע את התפשטותן של מחלות בקרב בעלי חיים. מלבד קניה תפסו עד כה הרשויות 6,600 פרות גם בגבול טנזניה עם אוגנדה. (כתבה: The EastAfrican, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• ״אנחנו נוכחים בכל מקום״: כיצד אתיופיה הפכה לגן עדן של מודיעים? כאשר טקלה אלנה, חוואי מצפון אתיופיה, לא עובד את השדות שלו הוא מבלה זמן רב בחיטוט אחר ענייניהם האישים והפוליטיים של שכניו. הוא יודע מי מהם שילם מיסים בזמן, מי נמצא בחובות ומי מסובך בסכסוכים על קרקעות. הוא תר אחר גנבים ועבריינים. הוא איננו היחיד בעיירה שעוקב אחר האחרים – אלנה הוא פקיד ממשלתי שעבודתו כוללת יידוע אך גם אכיפה. הוא אחראי לתדרך את הרשויות על עבריינים פוטנציאליים ופורעי חוק. הוא משמש כמנהיג העיירה, וחלק מתפקידיו כוללים איסוף מיסים, שיפוט, וכן שמירה על שלום המקום. הוא צריך ליידע את הממשלה על תושבים המתנגדים לממשלה או למדיניות שלה. כאשר אחד מהתושבים סרב לקנות דשן, בהתאם למדיניות הממשלה, אלנה כיוון כלפיו את נשקו עד שזה ויתר ורכש. תושבים אחרים נכלאו בשל סירובם. הרשויות באתיופיה תלויות ברשת של מיליוני אנשים דוגמת אלנה, אשר הפכו למעין ״חיילים על הקרקע״ אשר דוחפים ליישום בפועל של מדיניות הממשלה ומסייעים בהפצת התעמולה שלה. בשנתיים האחרונות, לאור ההפגנות שהתרחשו במדינה, הפך דפוס פעולה זה לשכיח. הנאמנות של אלנה וחבריו זיכתה אותם בפרסים, ואלנה עצמו זכה לתואר ״חקלאי למופת״ בנוסף לאדמות והטבות ממשלתיות נוספות כגון בעלי חיים, טלפון סלולרי ונשקים. בשונה ממדינות אחרות ביבשת אשר מתקשות למשול מעבר לעיר הבירה, המודל הזה מקנה לאתיופיה שליטה רחבה וריכוזית יותר אשר קשורה גם למדיניות הפיתוח של אתיופיה המבוססת על יד מכוונת של הממשל, במקום מודל כלכלת השוק החופשי שפגעה בפיתוח של מדינות רבות כמו גאנה וחוף השנהב בין השנים 1980-1990. משמעות מדיניות פיתוח זו, במילים אחרות, היא משילות עד לרמת השכונה והכפר והפריפריה. המדיניות הכלכלית של אתיופיה הולכת יד ביד עם פיקוח ושליטה מצד חברי מפלגת השלטון, אסטרטגיה אשר נראית לפעמים כאילו נלקחה ממשטרים כמו זה של סין. במדינה כמו אתיופיה, בה רבים מתקשים למצוא עבודה, רבים בוחרים להיות מועסקים על ידי המשטר בדומה לאלנה. (כתבה: nytimes, צילום: pixbay) לקרוא עוד >>

• אקדמיה במדינות עולם שלישי: ללא ״תרבות אקדמית״ של יצירת ידע, חוקרים באפריקה נופלים קורבן לכתבי עת נחותים בכל יום מקבלים אקדמאים ברחבי העולם הודעת מייל עם שגיאות כתיב המבטיחה להם פרסום מידי של מחקריהם. הפרסומים הללו יוצאים לאור בזריזות וללא הפרוצדורות המוכרות של כתבי עת אקדמיים, כגון ביקורת עמיתים אנונימית או ועדה השופטת ומאשרת או דוחה את המאמרים לפני הפרסום. כתבי העת הללו מפרסמים כמעט כל דבר בתמורה לסכומי כסף נכבדים, ובשונה מאחרים הם אינם עורכים כל בקרת איכות כיאה למקורות אקדמיים.   הכתבה המרתקת של העיתון הדרום אפריקאי “Mail & Guardian” שופכת אור על התופעה שהקורבנות הראשיים שלה הם אקדמאים באפריקה: חוקרים במדינות מתפתחות הפכו למטרה מרכזית של הכתבים, ורבים נופלים בפח. לטענת הכתב הסיבה היא סיסטמתית וקשורה לכך שפרסומים באקדמיה קשורים באופן הדוק מדי ליעדים בתפוקה או לצבירת פרסומים עבור קבלת תמריצים. ״זהו המקרה הדרום אפריקאי, מדינה המעודדת אקדמאים לפרסומים משום שזה יגביר את המימון שהמוסד מקבל מהמדינה, במקום שהדבר יהיה תלוי בתרומה של אותו המוסד ליצירת ידע״. אפריקה תורמת כיום חלק קטן מאוד ליצירת הידע בעולם. הסיבה לכך היא שהדרך ליצירת הידע עוברת דרך פרסומים אקדמיים, ומדינות היבשת עדיין לא פיתחו יכולת זו. החדשות הטובות הן שמספר הולך וגדל של כתבי עת בסגנון “Open Access” מאפשרים כיום קריאה ושליחת מאמרים נגישה לכלל האוכלוסייה, ולא רק לאוניברסיטאות אשר משלמות כדי לקבל גישה למאגר הידע. מספר הולך וגדל של כתבי עת בסגנון זה מפורסמים כיום באזורי ה״דרום הגלובלי״, באפריקה בדרום אמריקה לדוגמה. כך יכולים אקדמאים לפרסם את מאמריהם בדרכים לגיטימיות, ובכתבי עת איכותיים, בחינם. (כתבה: Mail&Guardian, צילום: Jisc) לקרוא עוד >>

• יו מסקלה: נגן חצוצרה אחד, שלושים אלבומים, ופנים רבות לג׳אז הדרום אפריקאי יו מסקלה הוא מגדולי המוזיקאים שידעה דרום אפריקה, נגן חצוצרה שפיאר את הג׳אז במדינה ופירסם אותו ברבים. אתר התוכן “The Conversation” הקדיש לו השבוע כתבה נרחבת שסוקרת את חייו המרתקים והעשייה המוזיקלית העשירה. ״מוזיקאים דרום אפריקאים רבים הצליחו בגולה; רבים מהם עברו תהליך מסוים ששינה אותם- אבל מעטים הראו לנו איך, באדם אחד עם יותר משלושים אלבומים, אפשר לראות פנים ואפשרויות כה רבות של הג׳אז הדרום אפריקאי״. מסקלה הושפע עמוקות ממאורעות ״טבח שארפוויל״ בשנת 1960, ועבר להתגורר בלונדון ואחר כך בניו יורק. במהלך שני העשורים שלו בחו״ל החזון המוזיקלי לבש צורות רבות: הוא התקשה להסתגל לאורח החיים האמריקאי, התחתן עם מרים מקבה (נישואים נמשכו כשנתיים), ובעזרת הזמר האמריקאי הארי בלפונטה הוא הציג לשאר העולם לא רק את הקסם של המוזיקלי של דרום אפריקה אלא שגם לא חשש לדבר בפני רבים על האפרטהייד. הוא לא רק עבד עם מוזיקאים אמריקאים, אלא גם עם כאלה מאפריקה, עם אחרים ניגן בכלל מוזיקה היברידית (The Crusaders ( ששילבה בין סגנונות שונים, מוזיקת רוק (The Byrds) ואפילו פופ (פסטיבל Monterey Pop). זוהי רק רשימה חלקית של העשייה העשירה בשנות השישים, וחלק מהשירים שהוציא בתקופה זו זכו להצלחה אדירה: כך לדוגמא הלהיט הגדול “Grazin’ In The Grass” שמכר מעל לארבעה מיליון עותקים. החזון החלוצי של הנגן הביא אותו לייסד בשנת 1971 את ההרכב הפאן-אפריקאי “The Union Of South Africa” ששילב בין מוזיקת סול אמריקאית, צלילים מניו אורלינס, לבין היי-לייף מערב אפריקאי וג׳אז. בשנת 1997 הוא חזר לדרום אפריקה, והקריירה שלו שוב הלכה לכיוונים חדשים. הוא החל לשתף פעולה עם הכוכבים העכשוויים בדרום אפריקה, והיה אמור לשתף פעולה עם הראפר ריקי ריק עד שהתגלה בגופו סרטן באוקטובר האחרון. כמכור לשעבר לאלכוהול, הקים מסקלה קרן שמסייעת למוזיקאים להיגמל מהתמכרויות, וכן הוא נוהג לדבר בקול רם בגנות קסנופוביה ביבשת. לקרוא עוד >>

Hugh Masekela / Introducing Hedzoleh Soundz 

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן