לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• 2018 – שנת מבחן לדמוקרטיה: 18 מדינות ביבשת יקיימו מערכות בחירות; מהם השיעורים בדמוקרטיה האפריקאית בשנה החולפת? שניים עשר החודשים הקרובים צפויים להיות מאתגרים לדמוקרטיה באפריקה. 2018 צפויה להיות שנה נדירה בכמות מערכות הבחירות שעתידות להתקיים ביבשת: זה יתחיל קודם עם הבחירות בסיירה לאון, שצפויות לעבור חלק, אולם לאחר מכן שורה של מערכות בחירות אחרות אמורות להתקיים במדינות מאתגרות במיוחד: קמרון, זימבבואה, מאלי ודרום סודן. שתי המדינות האחרונות צפויות לחוות קשיים בקיום בחירות שיזכו לאמון הציבור, לאור אי היציבות הפוליטית והחולשה הגדולה של המוסדות הפוליטיים. בקמרון וזימבבואה, לעומת זאת, משטרים ותיקים נוקטים ביד נוקשה בזירה הפוליטית  וצפויים לקיים מערכות בחירות שאין להם כל כוונה להפסיד.   ״מניסיון העבר שלנו, ויכוחים פומביים על רישום מצביעים, פשרות שונות וחברי ועדות הבחירות, תלונות על לוחות הזמנים של הבחירות, על המחליפים והגבלת כהונות – כמו גם דחייה של תוצאות הבחירות, כל אלה מהווים חלק ניכר מהנושאים שהביאו לאלימות ומתחים״, אמר השבוע סאמיל צ׳רגוי הנציב של האיחוד האפריקאי לענייני שלום וביטחון. האיחוד צפוי לעקוב השנה מקרוב אחר מערכות הבחירות במצרים ומאלי, סיירה לאון, טוגו וגינאה ביסאו, מדגסקר, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וכן זימבבואה.   2017 הייתה שנה בה למדנו מספר שיעורים חשובים על דמוקרטיה אפריקאית. בתחילת השנה הודח נשיא גמביה יחיא ג׳אמה, לאחר שסרב לקבל את תוצאות הבחירות בהן הפסיד ולאור התערבות צבאית ארגון על-אזורי של מדינות מערב אפריקה, שסימלה מפנה במעורבות גופים בינלאומיים באפריקה. בספטמבר ביטל בית המשפט העליון בקניה את תוצאות הבחירות לנשיאות. בנובמבר הודח מתפקידו נשיא זימבבואה ב38 השנים האחרונות, רוברט מוגאבה.   כמה מהשיעורים החשובים שלמדנו השנה על דמוקרטיה אפריקאית, על פי אתר החדשות “African Arguments”: ״אל תתעסקו עם הצבא״, לאור התערבות צבא זימבבואה בפוליטיקה במדינה. ״שופטים אינם יכולים לקדם לבדם את הדמוקרטיה במדינה״, לאור הפסיקה ההיסטורית בקניה שאמנם ביטלה את סיבוב הבחירות אך לא את הבעיות שחזרו על עצמם בסיבוב הנוסף. ״הדרה פוליטית מייצרת בדלנות״ הייתה לטענת האתר מהשיעורים החשובים ביותר – לאור התגברות הקריאות להיפרדות מצד קבוצות בקמרון, קניה וניגריה. ״חברות מערביות הן חלק מהבעיה״, לאור המעורבות של חברות פרסום ויחסי ציבור בקנוניות פוליטיות מפוקפקות במדינות כמו קניה ודרום אפריקה. (כתבה: Quartz, צילום: afkinsider) לקרוא עוד >>

• במסע הבריחה מבוקו חראם, נשים ניגריות נאנסות על ידי כוחות הביטחון בשמונה השנים האחרונות כלי התקשורת המערביים פרסמו בהרחבה על השיטות האלימות בהן נוקט ארגון הטרור ״בוקו חראם״ בצפון-מזרח ניגריה. לפחות 7,000 נערות ניגריות עברו התעללות מינית על ידי חיילי הארגון, אשר לא בוחלים בדבר. נשים ונערות מתבגרות הופכות לרעיות המועברות בין לוחמים. גם כוחות הביטחון הניגרים, מפרסם השבוע הניו יורק טיימס בהרחבה, מבצעים התעללות מינית כלפי נשים באזור – אלה שהוא אמור לשמור ולהגן עליהן.   עשרות מקרים של אונס, ניצול והתעללות מינית דווחו השנה במספר מחנות פליטים במדינת בורנו. את הפשעים ביצעו שומרים ופקידים במחנות, חיילים בצבא ועובדים בארגונים אזרחיים. הצבא הניגרי פועל בימים אלה באזור בורנו כדי להתחקות אחר מקומות המסתור של אנשי ״בוקו חראם״ ומסייע לאלפי אזרחים להתפנות אל מחנות-ענק לאורך צפון מזרח הנגירה. רבים אחרים הגיעו בכוחות עצמם לאחר שברחו מאנשי המיליציה, והתוצאה היא מחנות צפופים עם אספקת מים ומזון מוגבלת. עובדי בריאות נלחמים במגפת כולרה אשר כבר קטלה את חייהם של רבים במחנות.   בשעות הלילה יורדת על המחנות חשיכה. עובדי הסיוע מורשים להגיע באור יום, ובשעות הלילה עוצר מוטל על המחנות. כוחות הביטחון אוכפים ביד נוקשה את כל היוצא ונכנס, ועם רדת החשיכה הם מספקים לנשים והילדות במחנות מזון בתמורה לשירותי מין. במחנה אחד, “Teachers Village”, טוענים הדיירים שכוחות הביטחון נוקטים בתרמיות כדי לבחור את קורבנות המין: הן נקראות לבשל לחיילים, ולאחר שהנשים מסיימות הם מבקשים מהן להתנקות בחדר האמבטיה באזור המגורים של החיילים. חדיזה, דיירת במחנה בת 18, מספרת שלאחר שנתבקשה לספק מים לחיילים בזמן ארוחת הערב היא נגררה לחדר סמוך ונאנסה.   נשיא ניגריה הבטיח בשנה שעברה לחקור את המקרים, לאחר שארגון “Human Rights Watch” פרסם דו״ח חמור בנושא. כוחות הביטחון קיבלה הכשרה משופרת, ולפחות 100 נשים גויסו לכוחות הביטחון במחנות. כתוצאה מכך מספר התלונות על אלימות מינית ירד אך עדיין לא נעלם כליל. לטענת מנכ״ל הארגון באזור אפריקה ״נעשתה מעט מאוד התקדמות כדי ליישם את ההבטחה של הנשיא לצדק משפטי עבור הקורבנות. האיחור הרב בגיוס החיילים חיזק את תחושת חוסר האונים, ורק העצים את הפגיעות שלהן״. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• טנזניה נגד ״וויקיליקס הסווהילי״: הרשת החברתית שפועלת נגד כל הסיכויים והחקיקה נגד תקשורת חופשית מקסנס מלו הוא המייסד של JamiiForums, רשת חברתית בשפה הסווהילית בטנזניה אשר הפכה לחושפת של פרשיות שחיתות ולפלטפורמה של עיתונות אזרחית. בשנה האחרונה הוא הופיע 51 פעם בבתי המשפט במדינה, וסרב פעם אחר פעם לחשוף את זהויות המשתמשים אשר לכאורה עוברים על החוק: מאז 2015 ניתנה למדינה הסמכות להגביל את חופש הביטוי של גופי תקשורת בשל ביטחון לאומי או אינטרס ציבורי.   לפני שנשיאה הקודם של טנזניה, ג׳קאייה קיווטה, עזב את השלטון הוא הספיק לחתום על חוק שכונה ״חוק Jamii״ המאפשר לכלוא את מבקריו של הנשיא או אזרחים המפרסמים מידע שגוי. את המגמה המשיך גם הנשיא המכהן, ג׳ון מגופולי, עם חקיקה שאוסרת פרסום של מידע שלא אושר על ידיד המכון הטנזני לסטטיסטיקה. כלל העיתונאים במדינה נדרשים כיום לקבל ייפוי כוח מוועדה שנבחרת על ידי הממשלה כדי לעסוק במקצוע. הצעת חוק חדשה, שייתכן ותיכנס לתוקף, תחייב רישום של פרטי האזרחים העושים שימוש בפורומים ובלוגים, תחייב התקנת מצלמות מעקב בבתי קפה של אינטרנט, וכן תאסור על פרסום ״פוגעני או לא תקין מבחינה מוסרית״ או כזה שיגרום ל״מורת מורח״ – עם עונש של חמישה מיליון שילינג טנזני (2,230$) או 12 חודשי מאשר.   בתוך הוואקום של היעדר חופש הביטוי הפך JamiiForums לחוד החנית של החברה האזרחית בטנזניה. הוא ממשיך את המגמה של ״מדורות שבט״ דיגיטליות ביבשת, כגון “Mashada”  בקניה או ״Awate״ באריתראה, אשר מחברות מאז שנות האלפיים את הפזורה והקהילות המקומיות של מדינות. למרות שרק ל1.3% מהאוכלוסייה בטנזניה יש גישה לאינטרנט הפך Jamii מרשת חברתית רגילה לפורום אינטרנטי המסקר חדשות עם חופש ביטוי מופגן. בעוד השפה האנגלית היא זו הרשמית במדינה, האתר והדיווחים של משתמשים כתובים כולם בסווהילית – ובכך הפך Jamii לקהילה המאגדת גם דוברי סווהילית רבים שנשכחו במדינות אפריקאיות נוספות בהן האנגלית היא זו הרשמית.   מייסד האתר מלו גייס מאז 2008 עיתונאים שהתפרשו בכל רחבי המדינה, ואלה יצרו קשרים עם גורמי מודיעין בכירים בפוליטיקה המקומית כמו גם תורמים אשר מסייעים למימון פעילות האתר. פירות העבודה הקשה נקטפו מהר מאוד: עוד באותה השנה התפטר ראש הממשלה הטנזני אוודארד לוואסה בעקבות חשיפת מסמכים של Jamii על פרשת שחיתות שעסקה בהסכם אנרגיה שחתם עם חברה אמריקאית. שורה ארוכה של חשיפת פרשיות ומעצרים של בכירים נמשכו עד לימים אלה.   לרשת הפורומים העיתונאית יש כיום יותר מ420,000 משתמשים הכוללים גם חשבנות של שרים בממשלה וחברי פרלמנט. מעל ל4.3 עוקבים אחר הרשת בפייסבוק, טוויטר והאינסטגרם, מה שהכנה לה את הכינוי ״Reddit הטנזנית״, גרסה סווהילית של וויקיליקס. היא מעסיקה כיום 72 עובדים ומדי יום עוקבת ומאשרת פרסומים של בין 80 ל-100 אלף מדי יום. (כתבה: Quartz) לקרוא עוד >>

• מחשבים מסלול מחדש: יותר ארגוני סיוע באפריקה מפתחים רגישות לסטריאוטיפים על היבשת  התמונה הבאה מוכרת לכולם: קמפיינים לגיוס כספים לאפריקה ומשברים אזוריים אחרים עושים שימוש בתמונות של ילדים. המראה השגור של ילד מהיבשת שמדרום לסהרה, עם גוף זעיר וחלש, כשהוא בוהה אל המצלמה בעיניים גדולות ועצובות, לפעמים בזרועותיו של בונו או כוכב קולנוע אחר. מראה נוסף של ילד שצוחק בקול רם, מאושר לקבל סיוע זר בדמות שיעורים בבית הספר או מזון. ארגוני הסיוע עושים שימוש בקלישאות אפריקאיות שהם עצמם מנסים למגר.   אך כמות הולכת וגוברת של ארגונים מנסים לחשוב אחרת על מנעד הדימויים שהיבשת משדרת לקהל בעולם. ארגון הסיוע הרפואי מגרניה ״Medeor״ בחר לברוח מסטריאוטיפ ה-״רופא לבן שמסייע לאפריקאים השחורים המסכנים״ דרך קמפיין ״עזרו למסייעים״ אשר אינו מתמקד בדמות הילד הסובל, אלא בקבוצה של רופאים אירופאים אשר צופים במצבו הרפואי המתדרדר של ילד. תשומת הלב, לשם שינוי, היא בדיון בין הרופאים אשר אינם יכולים לסייע לילד. ״אנחנו רוצים להטמיע את המסר שיש לנו סיטואציה שאנחנו זקוקים בה לעזרה״, מסביר דובר הארגון, ״תורמים צעירים מתחילים לשאול שאלות ביקורתיות: הם רוצים יותר שקיפות, הם לא רוצים יותר תרמיות״.   דוגמא נוספת, גם היא מגרמניה, היא ארגון הצדקה לילדים ״ Kindernothilfe״ אשר מנסה גם הוא למתג מחדש את הדימויים. ״בקמפיינים שלנו בתקשורת אנחנו מראים ילדים אשר מייצגים גם עוצמה, גבורה ושיש להם אישיות״, מסבירה דוברת הארגון האוונגליסטי. לטענתה לפני שנים אחדות Kindernothilfe בדומה לארגוני סיוע נוספים הסכימו על כך ש״אנחנו לא רוצים לסחוט דמעות, ואנחנו לא רוצים להציג את הילדים הללו כקורבנות״.   מומחים מסכימים על כך שישנה רגישות מוגברת לסטריאוטיים מצד ארגוני סיוע. לורנס ספינס הוא מנהל הקריאטיב של חברת פרסום שוויצרית שעוסקת בפרסום ארגוני סיוע. לטענתו בין אם מדובר בחדשות או בערוצי מדיה חברתית הרגישות לתמונות הללו גוברת גם בקרב הצופים עצמם. ״שטף המידע הבלתי פוסק גבר עד כדי כך שאנשים מתחילים להרכיב לעצמם מסננים״, הוא טוען. אך ספינס מסכים שמספר דפוסים נשתמרו: כך לדוגמא ילדים עדיין ״עובדים טוב יותר״ בקמפיינים לעומת מבוגרים, משום שהם מייצגים תמימות ומבט אל העתיד.   ״אנחנו נמנעים מתמונות שמתארות סבל ויזואלי כגון גפיים שנקטעו או בטן נפוחה. במקום אנחנו מנסים להראות את הסבל בצורה ורבאלית, דרך הצבת הצופה במקום בו הילד נמצא. מכאן התמונה נוצרת בדמיון של הצופה״, הוא מציין ומוסיף, ״זה עובד טוב מאוד. משום שהצופה חש עצמאי ולא מרומה. גם התורמים מגיבים טוב יותר לעומת האסטרטגיה הקודמת שעבדה יותר על שיטת ההלם״. קמפיין פרסום מוצלח לארגון סיוע, הוא מסכם, מתמקד בפתרון ולא בבעיה. (כתבה: DW) לקרוא עוד >>

• דו״ח ממשלת רואנדה מאשים את צרפת במאורעות 1994: חימשה ואימנה את הצבא, סיפקה מחסה לפושעי מלחמה בין צרפת לרואנדה שורר בשנים האחרונות מתח דיפלומטי ואווירה עוינת. בעוד דו״ח ממשלתי של המדינה האפריקאית, שפורסם השבוע, מאשים את ממשלת צרפת במעורבות ישירה במאורעות הג׳נוסייד בשנת 1994 בית המשפט בצרפת מצדו הודיע בשנת 2006 על פתיחת חקירה למציאת האחראים להתרסקות מטוסו של ג׳ובנל הביארימנה, נשיא רואנדה שמותו הביא ככל הנראה לפרוץ אירועי 94׳. בין החקירה הצרפתית לדו״ח הרואנדי, שתי הממשלות מנהלות קרב דיפלומטי ומשפטי בנושא נגישות למידע ומסמכים.   הדו״ח הוזמן על ידי ממשלת רואנדה ונכתב על ידי משרד עורכי דין בוושינגטון. הוא מאשים את ממשלת צרפת באימון חיילים בצבא רואנדה וחימושם, למרות אמברגו נשק שהוטל על המדינה האפריקאית. המסמך המלא פורסם ברשת והוא מתאר את מעורבות בכירים צרפתים בהגנה על מתכנני הג׳נוסייד: ״מיד לאחר התרסקות המטוס, למרות ידיעתם על האלימות נגד הטוטסי ברואנדה, פקידים צרפתיים התירו לג׳נוסיידרים להיפגש במתחם שגרירות צרפת בקיגאלי, ומשם, להתחיל במלאכת הרכבת ממשלת המעבר שמשלה ברואנדה בתקופת הג׳נוסייד״. הדו״ח ממשיך ומאשים את צרפת בהברחתם לצרפת של משפחת הביארמינה, בנוסף למתכננים נוספים של הג׳נוסייד, תחת מסווה של פעולת כוחות השלום של האו״ם כדי להגן על אזרחים זרים.   על פי ה״ניו יורק טיימס״ טענות ממשלת רואנדה מגובות גם בהיסטוריונים החוקרים את היבשת אשר מבקרים גם הם את צרפת. ״היו מקרם בהם הם (הצרפתים – א.ר) מצאו פליטים מקבוצת הטוטסי, ראו אותם ועזבו אותם לנפשם, ועוד בני טוטסי נהרגו״, טוען טימוטי לונגמן ראש מרכז אפריקה באונבירסיטת בוסטון, ״אחד אחרי השני. הצרפתיים ראויים לגינוי״.   בעקבות פרסום הדו״ח הגיב משרד החוץ הרואנדי בחריפות נגד צרפת. ״מה שקרה בשנות התשעים ואף לפני כן, האירועים שהובילו לג׳נוסייד, אלה הם דברים שצרפת תצטרך להתמודד עם ההשלכות שלהם״, אמרה שרת החוץ לוריז מושיקוואבו, ״רואנדה לא הולכת לשום מקום. אנחנו לא הולכים לשום מקום״. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

Trio Da Kali & Kronos Quartet / מאלי וארה״ב / אלבום השנה באפריקה לשנת 2017

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן