לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• החוק להפקעת אדמות לבנים בדרא״פ עולה שלב ״אפריקה מיועדת לשחורים. סוף פסוק. אנחנו צריכים את האדמות שלנו בחזרה וניקח אותן בכוח״. את המשפט הזה אמרה השבוע לBBC אישה דרום אפריקאית בזמן הפגנות סוערות בצפון-מזרח יוהנסבורג, אשר ביחד עם מפגינים נוספים ניסו לכבוש חלקת אדמה באזור. אישה נוספת כבת חמישים הצביעה עם מקל: ״זה הגבול שלי (..) זה הולך להיות ביתי החדש (..) אם הממשלה תיתן לי את האדמה״.   תקריות מסוג כזה הפכו לשכיחות במיוחד בדרום אפריקה של השנים האחרונות. חוק ״האדמות הילידיות״ של משטר האפרטהייד בשנת 1913 אסר על שחורים במדינה לרכוש או לחכור אדמות ב״דרום אפריקה הלבנה״, והוביל לפינוי המוני של שחורים מבתיהם. עם סיומו של שלטון האפרטהייד כ־87% מהאדמות בדרום אפריקה היו בידיים פרטיות של לבנים, ולאחר סיום האפרטהייד בשנת 1994 הודיעה הממשלה על כוונתה להחזיר 30% מהאדמות הללו לבעליהן המקוריים.   אך הרפורמה הזאת מעולם לא יושמה באופן מלא ועוררה בשנים האחרונות את זעמם של מפגינים שניסו לקחת את החוק לידיים ולכבוש בעצמם את הקרקעות. מומחים האשימו את מדיניות "מוכרים מרצון, קונים מרצון" של הממשלות הקודמות שהובילה לכך שהמיעוט הלבן בדרום אפריקה שולט עדיין על כ70% מהקרקעות. בשבועות האחרונים לוחצת מפלגת השלטון ANC ליישם את הרפורמה, והשבוע (ג׳) קרא מזכיר המפלגה לממשלה להכין תכנית מסודרת שתוציא לפועל את הפקעת האדמות כבר בתוך חודשיים.   החשש הגדול בממשלת דרום אפריקה הוא מפני סעיף 25 בחוקה אשר לכאורה מתנגש עם כוונותיה: ״איסור על הפקעת רכוש שרירותית או ללא פיצוי״. בקרב מחוקקים ושרים קיים חשש שיישום הרפורמה יתנגש עם הסעיף ויוביל לעתירות רבות נגד המדינה בבתי המשפט. הממשלה מסרבת לקבל עד כה החלטה בנושא, וכלי התקשורת במדינה הביעו בימים האחרונים את זעם האזרחים: ״אנחנו לא יכולים לחכות – אפשרויות ביניים לרפורמת הקרקע״, כתב הDaily Maverick הבוקר (ה׳) על הפעולות שהממשלה צריכה לנקוט עד שנושא החקיקה יוסדר. (כתבה: BBC, צילום: africaevidencenetwork.org)     לקרוא עוד >>

• הקהילה הבינלאומית אינה פתרון יחיד: המהגרים האפריקאים ששבו הביתה מחפשים את הדרך בחזרה לאירופה כאשר פאטו קינה נכשלה במאמציה להגיע לאירופה היא נותרה ענייה וחסרת כל באלג׳יריה. היא שמעה על סוכנות שעוזרת למהגרים אפריקאים לחזור למדינת האם שלהם, ולאחר שפנתה היא חזרה לסנגל בינואר האחרון – ביחד עם מענק של אלף דולר כדי שתוכל לפתוח עסק בבירה דקאר. אך כעבור שנה בסנגל קינה מתקשה להתקיים ומרוויחה שכר פחות מעבודתה באלג׳יריה. בראיון לסוכנות רויטרס היא מספרת על כוונתה לנסות להגיע לאירופה בשנית.   ארגון ההגירה הבינלאומי הוקם בשנת 1951 כדי לעזור ביישוב מחדש של אזרחים שנעקרו מביתם במלחמת העולם השנייה. בשנים האחרונות, וביתר שאת בששת החודשים האחרונים, פועל הארגון בשיתוף עם האיחוד האירופאי כדי להחזיר מהגרים אפריקאים בחזרה למולדתם ממדינות כמו לוב ואלג׳יריה. אך עם חזרתם למדינה, גם לאחר קבלת מענק, רבים מתקשים לשרוד ולהתקיים כלכלית.   הקהילה הבינלאומית שמודעת לאתגרים של התושבים החוזרים מנסה למנוע מהם להגיע בשנית לאירופה: ״עלינו להבטיח שהמגרים יקבלו מידע מדויק אודות המסע לאירופה והסיכונים שכרוכים בו״, לטענת דובר ארגון ההגירה הבינלאומי. ביחד עם האיחוד האירופאי השיק הארגון בשנת 2016 את תכנית ה״שיבה הביתה״ הגדולה ביותר שידע היבשת: עלותה 203 מיליון דולר, ועד כה הוחזרו לאפריקה יותר מ25 אלף בני אדם מיותר מ-14 מדינות – אך מתוכם רק 2,700 קיבלו מענקים כספיים.   דובר ארגון ההגירה בעצמו, פלורנס קים, הודה בראיון לרויטרס שהשיבה הביתה כשלעצמה אינה מספיקה לתושבים החוזרים. לטענת דוברת האיחוד האירופאי היבשת מכירה בחשיבות הפרויקט ״לאפשר למהגרים לחזור לארצם בבטחה, מרצון ובדרך מכובדת״ אך נציגיה מודעים גם לכך שחזרתם הביתה היא קשה עבור רבים שמבקשים לשוב לאירופה. ״זה נושא סבוך. אין פתרון קסם מהיר״, הוסיפה הדוברת. בקרב מומחים להגירה קיים החשש מפני ההתרחבות הצפויה של כוח העבודה ביבשת לאור הגידול הדמוגרפי, אשר עלול להקשות עוד יותר על מהגרים ולהגביר את הלחצים החברתיים במספר מדינות. (כתבה: רויטרס, צילום: bellanaija)   לקרוא עוד >>

• מלחמת האזרחים הבאה באפריקה עשויה להתרחש בקמרון ב20 למאי, יום העצמאות של קמרון, צעדו אזרחים בבירה יאונדה והנשיא פול בייה ברך את כוחות הצבא. אך באותו הזמן ובמקום אחר במדינה, במחוזות האנגלופונים של קמרון הנתונים לסכסוך מתמשך, חטפו בדלנים ראש עיר מקומי הרגו שני שוטרים והטילו אימה על אזרחים באזור שניסו לחגוג את יום העצמאות.   תקריות מסוג זה מתרחשות בקמרון לעתים קרובות ולטענת ארגוני זכויות אדם קיים חשש גדול מפני מלחמת אזרחים במדינה. ״אנחנו מתקרבים לשם״, טוען אגבור נ׳קונגו עורך דין מקומי מהאזור האנגלופוני שעובד במרכז לזכויות אדם ודמוקרטיה באפריקה. ״אני לא רואה את הרצון של הממשלה לנסות לטפל בנושא״. מאז 2016 קמרון נתונה להתפרצויות אלימות מתמשכות במחוזות האנגלופוניים שלה בה דוברי האנגלית טוענים לאפליה מתמשכת מצד הרוב דוברי הצרפתית. כוחות הביטחון השיבו בירי חי על מפגינים, שרפו כפרים של דוברי אנגלית, ובימים אלה אף פועל ארגון טרור בדלני שחוטף והורג פקידי ממשלה.   חלק טוענים שהמצב כבר הסלים לכדי מלחמת אזרחים. ״אם אתה מסתכל על המצב, אפשר לקרוא לזה מלחמת אזרחים״, טוען ג׳ון מוקום מ׳באקו פרופסור באוניברסיטת וובר בארה״ב. ״הממשלה יורה על תושבים חסרי כל הגנה וחלק החליטו להגן על עצמם ולהשיב אש״. האנגלופונים מוחאים על כך שהצטוו להיטמע בתוך התרבות הצרפתית ולטענת נ׳קונגו ״זאת לא רק השפה, זאת תרבות, צורת החיים והאופן בו הם (האנגלופונים) מחונכים״.   כדי להוסיף עוד קיסם למדורת הסכסוך מגיב הצבא הקמרוני באלימות רבה נגד המפגינים. סרטונים המתעדים שוטרים בועטים בסטודנטים וגוררים אותם בבוץ הופצו ברחבי הרשת. התמיכה בתנועות החמושות רק גוברת, ואחת מהן היא ״אמבזוניה״ אשר הפכה לחוד החנית של החזית החמושה בקמרון האנגלופונית. ״אני מדבר עם אנשים שהיו מאוד שמרניים בעבר אך כעת הם תומכים בתנועות הבדלניות״, אומר נ׳קונגו.   לטענת פעילי זכויות אדם בשבוע שעבר נתגלו 40 גופות של אנגלופונים בקמרון, ומתוכם ככל הנראה 27 נהרגו בקרבות מול כוחות הביטחון. דו״ח בינלאומי שפורסם טוען שלפחות 120 אזרחים ו43 שוטרים נהרגו מאז הסכסוך פרץ, וכן יותר מ20 אלף בני אדם ברחו לניגריה השכנה. לטענת האו״ם כ160 אלף בני אדם עקרו מביתם בקמרון לאור הסכסוך המתמשך. (כתבה: Washington Post, צילום: VOA)   לקרוא עוד >>

• שישים יום לכהונת אביה אחמד: מה עשה ראש ממשלת אתיופיה החדש? בגיל 41 הפך ראש ממשלת אתיופיה אביה אחמד לשליט הצעיר ביותר ביבשת. מאז שנכנס לתפקיד לפני חודשיים מיצב עצמו אביה בעולם כאיש של רפורמות, פוליטיקאי מחונן ואדם בעל רקע שעשוי לשנות את פני אתיופיה לעבר אחדות ודמוקרטיזציה. בנאום הבכורה שלו בפרלמנט הוא דיבר על כבוד וחופש הביטוי, אחדות לאומית ואף צין ש״דמוקרטיה איננה אפשרית ללא חופש״. מאז הוא ביצע מספר מהלכים שהוכיחו שפניה של הקואליציה בשלטון (Ethiopian People’s Revolutionary Democratic Front, EPRDF) לעבר מהלכים משמעותיים.   עם כניסתו לתפקיד ביטל אחמד את החסימה של גלישה ברשת האינטרנט ששיתקה את הגלישה ברחבי המדינה. מאוחר יותר החליטה המדינה להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד כלי תקשורת של גולים שזכו לפופולריות גדולה במהלך ההפגנות של האורומו. אלפי אסירים פוליטיים שוחררו מהכלא, כולל אנשי אופוזיציה ועיתונאים חשובים כמו בקלה גרבה, אסקינגר נגה ונוספים.   אך המהלך החשוב ביותר של אחמד, בן קבוצת האורומו, מאז כניסתו לתפקיד הייתה שיתוף הפעולה עם מפלגת האופוזיציה בגולה, החזית הדמוקרטית של האורומו. משלחת של מנהיגי המפלגה אף הורשתה לראשונה לחזור לאתיופיה כדי לנהל משא ומתן עם הממשלה. בהמשך גם קבע אחמד הגבלת כהונה של שתי קדנציות לראשי ממשלה במקום כהונה ללא הגבלה שהייתה עד כה. במסעותיו בערב הסעודית, סודן וקניה הוא סייע בשחרור מספר אתיופים שהיו עצורים מזה תקופה ארוכה. לאחרונה גם רמז על כוונתו לאפשר לאפריקאים להיכנס למדינה ללא צורך באשרה.   למרות האופטימיות הזהירה ממדיניות ראש הממשלה החדש מומחים למדינה מתייחסים לאחמד בספקנות, וטוענים שהמהלכים שביצע עד כה אינם מבשרים עדין על שינוי ארוך טווח. אתיופיה נמצאת עדיין תחת מצב חירום, היא עדיין לא מדינה עם שלטון רב-מפלגתי, וכן החקיקה נגד טרור עדיין מאפשרת לרדוף אחר מתנגדי משטר. (כתבה: Quartz, צילום: ketofm)   לקרוא עוד >>

• “This Is Nigeria”: השיר שהפך ללהיט ויראלי ומתאר את תחלואות ניגריה במרוצת חגיגות ״יום הדמוקרטיה הניגרי״ ב29 למאי שחרר שיר הראפר, השחקן ועורך הדין הניגרי Falz שיר חדש – ״This is Nigeria״. הקליפ של פולרין פלנה בשמו המלא הוא תגובה לשיר אחד שכבש את מצעדי הלהיטים, "This Is America" של צ׳יילדיש גמבינו.   השירים שפאלז מוציא הם לרוב קומיים עם תשומת לב לכתיבת השיר והמילים. הם בשפה האנגלית אך הוא שר אותם במבטא ״יורובה״ כבד. בדיוק כמו השיר של צ׳יילדיש גמבינו גם ״This is Negiria״ של פאלז מעביר מסר חברתי חשוב שמתובל בהומור שחור, ומדגיש את הבעיות החברתיות הרבות שניצבות בפני ניגריה. הקליפ מתחיל מנאום של פמי פלנה, אביו של פאלז ופעיל זכויות אדם. הוא מדבר על מדינתו שהפכה ל״מערכת ניאו קולוניאליסטית וקפיטליסטית״, מדינה שנוסדה על בסיס של ניצול והונאה ולכן הפכה לעבר משטר מושחת.   הקליפ עושה שימוש במספר אלמנטים ויזואליים שמוסיפים לתיאור הבעיות בניגריה: רועה צאן מקבוצת הפולאני קופץ לפתע גדי לתקוף אדם עם מאצ׳טה, תזכורת לפחד המתגברת בניגריה מפני תקיפות של רועי צאן. מצטרפות אליו לאחר מכן ארבע נשים צעירות שלבושות בחיג׳אב שחור, תזכורת לנערות הצ׳יבוק שנחטפו מבית ספרן במדינה.   השיר והאלמנטים הויזאוליים שלו מכילים אינספור תזכורות נוספות שקצרה היריעה מלדבר עליהן, אך אם יש דבר אחד שמאחד את המסרים של הקליפ הוא שכולנו (אזרחי ניגריה) אשמים בפשעים של המנהיגים שאנחנו בעצמנו מגנים. השיר מסתיים, איך לא, עם פאלז שמרים את ידיו למעלה בדומה למלך האפרוביט פלה קוטי שנפטר בשנת 1997. (כתבה: Quartz)   לקרוא עוד >>

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן