לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• אתיופיה-אריתראה: הסכם השלום בין המדינות מערער בשנית את יציבות השלטון באריתראה בהודעת ממשלה דרמטית הודיעה השבוע (ג׳) ממשלת אתיופיה שהיא מקבלת את מתווה הסכם השלום עם אריתראה השכנה. הצעד החשוב אמור להרגיע את המתיחות בין השתיים אשר נמשכת תקופה ארוכה, ולמעשה מיישם את ההסכם שנחתם כבר בשנת 2000 לאחר מלחמה בת שנתיים בין שתי המדינות. ההודעה של הממשלה מגיעה שעות ספורות לאחר הודעה חשובה נוספת: הסרת מצב החירום שהונהג באתיופיה, כחודשיים לפני המועד המתוכנן.   ראש הממשלה אביה אחמד הבטיח בנאום ההכתרה לשפר את יחסי אתיופיה ואריתראה, אך יישום הפסקת האש הצליח להפתיע רבים מהפרשנים הפוליטיים וחברי הקואליציה בשלטון (החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית), אך יותר מכל הוא מפתיע לאור השימוש הפוליטי של המשטר באריתראה ביריבות עם השכונה האתיופית. כך כתבה ענבל בן יהודה מ״הפורום לחשיבה אזורית״ באוגוסט 2016:   ״לפני כחודשיים פרץ עימות צבאי בגבול בין שתי המדינות, שבניגוד לתקריות קודמות מהשנים האחרונות גבה קרבנות רבים יחסית משני הצדדים. גורמים בממשלות אתיופיה ואריתריאה האשימו זה את זה, אולם הסברה המרכזית היא כי אריתריאה לכל הפחות מנצלת את התקרית, אם לא יזמה אותה, כדי להסיח את דעת הקהל המקומית מדו"ח מועצת האו"ם לזכויות אדם על המצב במדינה, שהביא להפגנות נגד המשטר מחוצה לה״.   לא ברור כיצד החתימה תשפיע על מדיניות הגיוס לתקופות ממושכות בה נוקט המשטר, אך ככל הנראה הסכם השלום עשוי לערער פעם נוספת ביציבות המשטר האריתראי. לאחר שנה לא פשוטה של הפגנות ומחאה ייאלץ משטרו של אפוורקי להתמודד עם ״אובדן ״קלף״ חשוב, המתיחות עם אתיופיה: ״חובות השירות העמיקו לאחר מלחמת הגבולות (בין אתיופיה לארירתראה – א.ר) בשנת 1998, על רקע "הצרכים הלאומיים" של אריתריאה בהגנה מפני אתיופיה, ושירתו את הפיכתו של המשטר לדכאני במיוחד״, טענה בן יהודה במאמרה.   מלבד הסכם השלום הודיעה השבוע הממשלה על צעדים דרמטיים בכלכלה המקומית, שלולא הנושא הראשון היו זוכים לכותרות בולטות יותר. על אף הצמיחה הכלכלית במדינה כלכלת המדינה נותרה עד כה בידי המדינה עם מרחב צר מאוד לסקטור הפרטי – אך בקרוב המצב הזה עשוי להשתנות. ממשלת אתיופיה תאפשר הפרטה וכניסה חלקית של תחרות לשוק האנרגיה, התקשורת והתעופה – ענפים שהיו עד כה בבעלות מונופול של המדינה. סקטורים נוספים ייפתחו להפרטה מוחלטת, כגון ענף הרכבות המלונאות והסוכר. (כתבה: וושינגטון פוסט)   לקרוא עוד >>

• בפעם הראשונה מאז נפילת מוגאבה: זימבבואה תקיים בחירות בחודש יולי לראשונה בהיסטוריה של זימבבואה, יתקיימו בחירות ללא רוברט מוגבה. לפני שישה חודשים הודח מוגאבה מתפקיד נשיא המדינה והוחלף על ידי אמרסון מננגגואה, שמצדו הבטיח לקיים בחירות חופשיות והוגנות. בסוף השבוע שעבר (ד׳) הודיע הנשיא על המועד – 30 ביולי. יריבו הגדול של מוגאבה, מורגן צ'נגיראי, היה אמור להתמודד בבחירות אך נפטר בחודש פברואר לאחר מאבק במחלה.   מאז נפילת מוגבה ניסתה מפלגת השלטון Zanu-PF טס בכיריה מסביב לעולם בניסיון לשדר שהמדינה ״פתוחה לעסקים״ ולמשקיעים בינלאומיים, ומבית הוצגה המפלגה בעידן פוסט-מוגאבה כתנועה שעברה מהפכה ומוכנה לדון בתהליכי דמוקרטיזציה ודיאלוג עם האופוזיציה. אך לטענת מאמר שפורסם השבוע באתר ״African Arguments״ כשישה חודשים לאחר נפילת מוגאבה ״קשה לראות עדות לשינוי כלשהו ברחובות. יוקר המחיה ממשיך לעלות, יש מחסור במזומן, והבטחת מננגגואה להיפגש עם מנהיגי האופוזיציה נותרה עד כה מס שפתיים״.   עד כה ניכר שהאופוזיציה מתקשה לנצל את חולשות מפלגת השלטון, ומתקשה בעצמה להתאחד מסביב למנהיג אחד ראוי. לפני שמוגאבה הודח קיוו בכירים שהאופוזיציה בזימבבואה תוכל להתאחד מסביב למנהיג אחד, אך חילוקי דעות בין צ'נגיראי וסגנית הנשיאה לשעבר ג׳ויסי מוג׳ורו מנעו את האיחוד. הMDC-T, מפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה, התפצלה אף היא לאחר מותו של צ'נגיראי בשל מאבק על ההנהגה. נלסון צ׳מיסה, חבר הפרלמנט הצעיר ביותר בתולדות המדינה בגיל 25, הפך למנהיגה החדש של המפלגה – והביא לפיצול של בכירים שהקימו מפלגה מתחרה.   עבור מרבית אזרחי זימבבואה הבחירות ביולי יהיו בחירה בין מפלגת שלטון ואופוזיציה מוכרות שלא חלו בהם שינויים מפליגים. אל מול תחושת המיאוס הזאת בקרב אזרחים הפוליטיקה המוניציפלית בזימבבואה מעוררת תקווה מסוימת, לאור כניסתם של מועמדים ומפלגות עצמאיות למושבים בערים ובמחוזות. קואליציה אזרחית שכזאת, People’s Own Voice (POVO), מתמודדת בימים אלה לתפקידים בהארארה הבירה ומבטיחה להגביר את השקיפות כמו גם את שירותי הבריאות והחינוך בעיר. (כתבה: Africanarguments)   לקרוא עוד >>

• חינוך בדרום אפריקה: הממשלה רוצה לחייב את בתי הספר ללמד היסטוריה, אך האם זה אפשרי? השרה לחינוך יסודי בדרום אפריקה אנג׳י מוטשקגה פרסמה לאחרונה דו״ח של וועדת משרדה אשר המליצה על הנהגת מהפכה בתכניות הלימוד של היסטוריה בבתי הספר. בשבועות האחרונים מתעורר בדרום אפריקה דיון בנוגע להמלצה העיקרית של מחברי המסמך: להפוך את ענף ההיסטוריה למקצוע חובה בשלוש שנות הלימוד האחרונות של תלמידים בתיכונים החל משנת 2023.   אך הצעד הזה, חשוב ככל שיהיה, עשוי להיתקל במספר מכשולים. הראשון הוא המחסור במורים מיומנים להיסטוריה, בעיה שמחברי הדו״ח הזכירו במסמכם אך לא ציינו מה דרוש כדי להכשיר מורים נוספים. האם האוניברסיטאות ומוסדות ההכשרה למורים יכולים לתת את ההכשרה הדרושה? לאור המשבר בהשכלה הגבוהה בדרום אפריקה ובעיות המימון של המוסדות, ישנו ספק אם הם יוכלו לעמוד בכך. לטענת פרופ׳ ליסה צ׳ישולם מאוניברסיטת יוהנסבורג אשר השתתפה בכתיבה הדו״ח, ברחבי המדינה קיימים 20 מוסדות להשכלה גבוהה אשר אמורים להכשיר מחנכים – אך אלה לא יעמדו בדרישות הדו״ח.   צ׳ישולם הוסיפה שהדרישה למורים להיסטוריה צפויה להתנגש עם שתי תופעות בחברה הדרום אפריקאית: המעמד הנמוך של לימודי היסטוריה וחינוך באוניברסיטאות, וכן התמשכות הקיצוץ בתקציבי המדינה. הקיצוץ המתמשך בתקציב ההשכלה הגבוהה החמיר את מצבם של המוסדות: מספר המורים וחברי הסגל נמצא בירידה דרמטית בעשור האחרון, ״ושלא במפתיע הקיצוץ התרחש בענפים כמו היסטוריה, משום שהיא לא נתפסת כדבר קריטי לפיתוח כלכלי. ואולם אף על פי סטודנטים ממשיכים להירשם ללימודי היסטוריה״.   ההשכלה הגבוהה בדרום אפריקה נמצאת תחת לחצים עצומים: מספר הסטודנטים במוסדות עולה מאז 1994, אך ההוצאה הממשלתית על חינוך ממשיכה לרדת. פקולטות להכשרת מחנכים ומורים חוו את הקיצוץ הזה על בשרם. בעוד שהמלצות הדו״ח יתקבלו בברכה, החלת ההיסטוריה כמקצוע חובה תדרוש את הגדלת תקציב החינוך – דבר שכלל לא נראה באופק לתקופה הקרובה. (כתבה: huffingtonpost, צילום: sapromo)     לקרוא עוד >>

• כשסקטור פרטי ורפואה נפגשים: איך חברת כרייה בגאנה סייעה במלחמה במלריה? גאנה היא החמישית בעולם בתחלואת מלריה, והסיבה העיקרית לכך שאזרחים במדינה מגיעים לבתי החולים. אך מאז 2004 הקהילה הכפרית באובואסי בדרום גאנה הצליחה ליצור שינוי שרבים מנסים לשכפל: שיתוף פעולה יוצא דופן בין חברת כרייה מקומית, הקהילה והממשלה, שהביא לכך שמספר המקרים של הידבקות בנגיף באובואסי ירד ב75% בתוך שמונה שנים בלבד.   הצלחת התכנית הייתה כה גדולה עד שהיא שוכפלה גם לצפון גאנה, בה תחלואת המלריה היא החמורה ביותר. בעשר השנים האחרונות קוצרת גאנה את הפירות של מלחמה עיקשת במחלה: מספר מקרי המוות מ2,200 בשנת 2014 ל-599 בלבד בשנה שעברה, אך היא עדיין נותרה סיבת המוות העיקרית של ילדים מתחת לגיל חמש.   חברת הכרייה המקומית, AngloGold Ashanti, החלה לפעול בתחום בשנת 2005 לאחר שגילתה שמדי חודש היא מפסידה 7,500 משמרות של עובדיה בגלל מלריה שהשפיעה על 30% מכוח העבודה בן 8,000 איש של החברה. מדי חודש היא נאלצה לשלם 55,000$ על טיפול בעובדיה. לטענת מנהל הקיימות של החברה ננה אמפופו-בקואה ״המלריה אילצה אותנו להתמודד עם אתגרי כוח אדם. בית החולים שלנו טיפול במספר גדול של חולים במלריה וזה היווה סיכון גדול לפעילות שלנו. לכן יזמנו תכנית ראשונה לטיפול מקיף בשנת 2006 בעלות של 1.5 מיליון דולר, וכשנתיים מאוחר יותר בית החולים דיווח על ירידה של כ74% בתחלואה״.   הפרויקט שהוקם, AngloGold Ashanti Malaria Control Ltd, החל עם צוות אדמיניסטרטיבי קטן עם מספר מנהלי מכרות שסייעו בניהול הכלכלי והתכנון הלוגיסטי של הפעילות והמעבדות. מאז התחלת הפעילות השקיעה החברה 15.44 מיליון דולר בטיפול כמו גם במניעה, ולאחרונה גם זכתה במענק על סך 138 מיליון דולר שיאפשר לה להתרחב לאזורים נוספים.   הפרויקט והמעבדות המשוכללות שלו הפכו לכלי מרכזי במאבק של גאנה נגד מלריה. לטענת קזיה מלאם, מנהל התכנית למאבק במלריה במערך שירותי הבריאות של גאנה, ״כדי שנוכל לנצח לתמיד את המלחמה במלחמה במדינה, אנחנו צריכים הן את הסקטור הפרטי והציבורי. אנחנו מסתכלים על אובואסי ורואים בה כמודל שיאפשר לנו ללמוד ממנו״. (כתבה: גארדיאן)   לקרוא עוד >>

• בלגיה מתמודדת עם העבר הקולוניאלי: המוזיאון האפריקאי בבריסל נפתח מחדש המוזיאון האפריקאי של בלגיה היה פעם חוד החנית של העבר הקולוניאלי והמלך לאופולד השני, ובימים אלה נפתח מחדש. תצוגות המוזיאון כוללות חפצים ופוחלצים של חיות, וזכה בעבר לביקורת רבה על כך שהתעלם מההיסטוריה הברוטאלית של בלגיה בקונגו שהביאה למותם של מיליונים לאחר שקונגו הפכה לרכושו הפרטי של המלך בשלהי המאה ה19.   בכניסה למוזיאון עומד עדיין פסל של מיסיונר אירופאי המחזיק ילד אפריקאי, ומתחת לפסל מוצגת הסיסמה: ״בלגיה מביאה את הציוויליזציה לקונגו״. עם פתיחתו המחודשת מתלווה לפסל גם הסבר לנוכחות הבלגית במדינה. הממשלה הבלגית הוציאה 77 מיליון דולרים על שיפוץ המוזיאון שנמצא בפרברי בריסל הבירה.   ״את מה שקרה בקונגו, נורא ככל שיהיה, אנחנו לא יכולים לשכתב. אבל אנחנו יכולים לשקף את זה בצורה נכונה יותר״, טוען זוהל סמיר שר בממשלה. עם פתיחתו מציג המוזיאון האפריקאי גם אומנות עכשווית לצד התערוכות הקבועות של פריטים קולוניאליים. בשנה האחרונה הפכה סוגיית החזרת פריטים קולוניאליים ממוזיאונים מערביים אל המדינות עצמאיות ביבשת למרכיב חשוב בדיון על אומנות אפריקאית.   השבוע החל ארגון אונ״סקו של האו״ם לדון בתביעה שהגישה זמביה לקבל בחזרה את ״ Broken Hill Man Skull״, שלד בן 125-300 אלף שנה שנמצא על ידי ארתור סמית׳ וודווארת׳ בצפון רודזיה (זמביה של היום) ומצג כיום במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון. לטענת קולינס צ׳יפוטה נהל המכון למורשת לאומית ושימור בזמביה, השלד שהתגלה בשנת 1921 הוא בעל ערך גדול לתרבות הלאומית ואי החזרתו מונעת הטמעה של ידע חשוב על טכנולוגיה והתפתחות אנושית בעבר הרחוק של זמביה. (כתבה: Africanews, צילום: מוזיאון אפריקה בבריסל)   לקרוא עוד >>

       (ניגריה, 2014) Orlando Julius - Disco Hi-Life

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן