לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• לאחר שנה של הפגנות ומחאה: נשיא אריתראה לא יוכל לוותר על הסכם השלום עם אתיופיה כלי התקשורת בעולם המשיכו להתייחס השבוע להודעת אתיופיה בשבוע שעבר (ג׳) לפיה היא מקבלת את מתווה הסכם אלג׳יר ומוותרת על מספר ערים בגבול בין אתיופיה לאריתראה. הסכסוך בין השתיים על השליטה בערים גרר אותן למלחמה בשנת 1998 שארכה כשנתיים, ולאחר מכן לתקופה של מתיחות בגבול ותקריות ספורדיות.   ההודעה של אתיופיה התקבלה בקרב אריתראה בגולה כיום חג ויום עצמאות שני, מתוך תקווה שהמהלך יביא לנורמליזציה ביחסי שתי המדינות ובסופו של דבר יגרום למשטרו של הנשיא אפוורקי  לזנוח את התחמשות הצבא והיד הנוקשה כלפי אזרחים באריתראה. באריתראה עצמה, לעומת זאת, התקבלו הדיווחים בספקנות: ״אנחנו מוכים ופגועים, איבדנו את המילים לתאר שמחה כלשהי״, מקור אנונימי באסמרה הבירה מסר ל״אל ג׳אזירה״, ״אנשים כאן מחכים לאישור המדינה (על הוויתור האתיופי – א.ר) כדי לחגוג ולציין את האירוע בצורה רשמית״. יותר משבוע לאחר ההודעה המשטר באריתראה טרם הגיב להצהרת הוויתור של ראש הממשלה האתיופי אביי אחמד, אשר מציבה את המשטר של אפוורקי עם הגב אל הקיר: מדיניות אריתראה עד כה נבעה לאור המתח בגבול עם אתיופיה והאשמת האחרונה בתוקפנות. במשך שני עשורים שהתה המדינה תחת מצב חירום וחוקי גיוס לתקופה ממושכת ו״האיום האתיופי״ היה התירוץ לכך. אם מאחורי המילים של אתיופיה יעמדו גם מעשים, והיא אכן תוותר על ערי הגבול, ספק אם אזרחי אריתראה ירשו לנשיאם להמשיך ולשלוט דרך משטר האיומים וההפחדה מפני השכנה. כבר תקופה ממושכת שעל אף הסכנה לחייהם יוצאים אזרחים בארירתאה והבירה אסמרה להפגין ברחובות: באוקטובר צעדו מאות מפגינים באסמרה נגד הכוונה להלאים את בתי הספר המוסלמים במדינה, וחלק מהחיילים שהיו אמורים לירות במפגינים החליטו לסרב פקודה. בשנים האחרונות בחרו תושבים לצאת מאריתראה לשכנה האתיופית דרך דרכון שלישי, בניגוד להוראות המשטר. ביקורים אלה תרמו לדיאלוג ישיר ואזרחי בין שתי המדינות אשר עקף את התקשורת בשליטת הממסד באריתראה, ורטוריקת הפחד מפני השכנה. (כתבה: אל ג׳אזירה)   לקרוא עוד >>

• שלושה פיגועים בתוך שבועיים: מומחים מזהירים מפני עליית הטרור האיסלאמי במוזמביק מחוז קאבו דלגדו שבמצפון מוזמביק נמצא בשבועות האחרונים בליבה של סערה ולחימה עקובה מדם. לאחר חודשים של התנגשויות בין כוחות המשטרה לבין ארגון ״אל שבאב ווא-ג׳אמה״ התדרדר לאחרונה האזור לאלימות מסוכנת: מאז אמצע מאי נהרגו בו 35 אזרחים כתוצאה מפיגועי טרור שביצע הארגון. לאחר שבתחילת יוני סירבו עובדי חברה זרה באזור לצאת לעבודתם מחשש לחייהם, ביקשה החברה מעובדיה שלא לעזוב את בתיהם וזמן קצר לאחר מכן הוציאו מספר שגרירויות זרות (ארה״ב, אנגליה) אזהרות מסע מחמירות.   פעולות הטרור של הארגון דומות לאלה של בוקו חראם בניגריה, וגם הוא החל כארגון דתי שבמהרה הקצין והפך לארגון גרילה. על פי ההערכות הוא כולל כיום הארגון, שפירושו הוא ״האנשים מקהילה הסונית״, בין 350 ל-1,500 לוחמים אשר מתרכזים באזור צפון המדינה. בדומה לבוקו חראם, גם הארגון ממוזמביק שואף להטיל משטר שריעה – אך לטענת מומחים הוא גם מכנה עצמו ״הסונה הסווהילית״ בתקווה להחזיר את תור הזהב של התרבות הסווהילית מהמאה ה19, אז שלטו באזור סולטנים ושייח׳ים.   בקאבו דלגדו השוכנת בגבול עם טנזניה מתגוררים 2.3 מיליון בני אדם, 58% מתוכם מוסלמים. תגליות נפט חשובות בשנים האחרונות צפויות להפוך את האזור לתעשייה עשירה ומשגשגת שתזניק את הכלכלה המוזמביקנית. הפיגועים האחרונים עוררו בקרב בכירים בממשלה וגורמים זרים מבין חברות הדלק חשש מפני השפעת ההסלמה על הכלכלה באזור. אך לטענת תושבים מקומיים המדינה לא תאפשר להם ליהנות מפירות התעשייה המתפתחת באזור, ומומחים למוזמביק מציינים שזאת אחת הסיבות לכך שמאז 2015 ניכרת בקאבו דלגדו הקצנה איסלאמית מסוכנת.   בתגובה להתנגשויות עם המשטרה והפיגועים האחרונים עצרה המשטרה מאות מוסלמים במחוז, סגרה מסגדים ואף הרבה את חלקם. באזורים מסוימים אף אסרה הממשלה על נשים לעטות חיג׳אב, מהלך שעורר את זעמם של שייח׳ים במדינה שהזהירה מפני הקצנה ביחס הממשל לאוכלוסייה המוסלמית. (כתבה: The Conversation) לקרוא עוד >>

• TEDxKakuma: הפליטים שחזרו למחנה בקניה כדי לספר את סיפור ההצלחה שלהם מחנה הפליטים קאקומה בקניה מארח מעל ל-185 אלף פליטים, רובם מסומליה ודרום סודן. בשבוע שעבר התקיים אירוע ״טד״ ראשון במקום, וזו הפעם הראשונה בה סדרת ״טד״ מתארחת במחנה פליטים כלשהו. האירוע התקיים בשיתוף נציבות האו״ם לפליטים (UNHCR) והתארחו בו תושבי המחנה לשעבר אשר חזרו אליו כדי לספר את סיפור חייהם: כיצד הם הצליחו להתגבר על הקשיים והצליחו בחיים?   אחת מהדוברות הבולטות הייתה הלימה אדן, דוגמנית-על שעוטה חיג׳אב. זאת הייתה הפעם הראשונה בה היא חזרה למחנה מאז שעזבה אותו כשהייתה בת שש. היא ברחה עם משפחתה ממלחמת האזרחים בסומליה בשנת 1994, עברה למחנה הפליטים, ולאחר מכן למינסוטה בארה״ב שם הפכה לאישה פורצת דרך: הדוגמנית הראשונה עם חיג׳אב בתחרות מלכת היופי של ארה״ב, בשבועות האופנה בניו יורק ומילאנו, ועל שער העיתון ״ווג״.   ״אני גרא ברקע שלי״, היא סיפרה בהרצאתה באירוע, ״מעולם לא הבנתי מדוע אנשים מתביישים לספר מהיכן הם הגיעו. הם חושבים שזה יגרום לאחרים להסתכל עליהם כאל נחותים, אולם אני מוצאת שזאת החוזקה ומקור הכוח שלי – העובדה שהצלחתי לצאת ממקום כזה ולהגשים את עצמי״.   בנוסף לאדן הרצתה בין היתר גם מרי מייקר, מורה ופעילת זכויות אדם שהייתה פליטה במחנה מדרום סודן. היא נזכרה כיצד אמא שלה חפרה את הבור בו המשפחה התגוררה כדי לברוח מהאלימות שפרצה בדרום סודן, אולם כשזה לא הספיק המשפחה ברחה לקאקומה. במחנה הפליטים למדה מייקר על החשיבות של חינוך לילדים, גם תחת תנאים קשים: ״אני יכולה להגיד שחינוך פליט הוא חינוך העולם כולו. זה יהיה כואב לראות אותם חוזרים לאחר מכן הביתה ללא השכלה כלשהי״, אמרה והוסיפה על היתרון שיש בהשכלת פליטים: ״יש להם משהו להציע למדינתם; סיכוי טוב יותר להפוך את פניהן של המדינות ממקומות מדממים לאזור יפיפייה שכולם יעריצו. הם מפתח חשוב בבנייה מחדש של המדינות״. ״כולם כאן אמרים שהאירוע הזה חשוב מאוד, לא רק בגלל היכולת שלו לחתור תחת סטריאוטיפים שליליים על פליטים אלא שהוא גם נותן השראה למיליוני פליטים נוספים ברחבי העולם״, טוען כתב ״אל ג׳אזיה״ מוחמד ג׳מג׳ום שדיווח ממחנה הפליטים. אך לאור התמקדות המארגנים בסיפורים האישיים מעוררי השראה, האתר ״African Arguments״ ביקר את התמה הנושאית של האירוע והקשר שלו לטרנדים כיום במדיניות המערב כלפי פליטים:   ״גישת הסיוע ההומניטרי כלפי פליטים התקדמה לכיוון ניאו-ליברלי בשנים האחרונות. סוכנויות הסיוע מדברות היום על ׳משילות עצמאית׳ ׳השתתפות׳ ׳הסתמכות עצמית׳. (..) מצופה מאנשים עקורים מביתם ״לשלוט על עצמם״ ולהתנהל כ׳בעלי גמישות ויכולת יזמית׳. במובן הזה לא צריכים להסתכל לכיוון הפוליטיקה או מדיניות המקלט כדי למצוא פתרונות לעקירה ולחייהם האומללים – אלא שהם צריכים להסתכל במראה. TEDx בקאקומה הוא הביטוי של פילוסופיה זו״. (כתבה: DW) לקרוא עוד >>

• סערה בכדורגל האפריקאי: : סרט דוקומנטרי חדש חשף את שחיתות בכירי התאחדות הכדורגל בגאנה התאחדות הכדורגל הגנאית פורקה בסוף השבוע שעבר (ו׳) בהוראת בית המשפט המקומי לאחר חשיפת פרשת שחיתות שבראשה עמד ראש ההתאחדות המקומית, קווסי נייאנטקווי אשר תועד מקבל שוחד של 65 אלף דולר בסרט דוקומנטרי ששודר בBBC Africa. את הסרט הכין אנס אמרייו אנס, כתב גנאי שחושף פרשיות שחיתות אשר שמר עד היום על זהות בדויה ולא חושף את פרצופו.   בסרט ששודר, ״ ,“When Greed and Corruption Become the Normחושף העיתונאי תיעוד של מצלמות נסתרות מתוך פגישות עם ראשי ההתאחדות ולא פחות מ-77 שופטים, חלקם תועדו מקבלים תשלום שוחד לפני משחקים בליגת העל המקומית. בקרב עיתונאים פורסם השבוע חשש שפיזור ההתאחדות, בהוראת הממשלה, יביא להדחת גאנה מהשתתפות בתחרויות בינלאומית של פיפ״א האוסרת על התערבות פוליטית בעסקי הכדורגל.   לאחר התפוצצות הפרשה והתפטרות נשיא ההתאחדות הגיב אנס על האירועים האחרונים ואמר: ״אני חושב שאפריקה יכלה לעשות עבודה טובה יותר במפת הכדורגל העולמית אם לא היו לנו אנשים לא רצויים שמסתננים לזירה הזו״, הוא אמר לסוכנות הידיעות רויטרס. ״הכדורגל צריך להיות ענף שמאחד אפריקאים למרות ההבדלים הפוליטיים, הלב והראש שלו נושמים כדורגל ואסור לנו שהשחיתות תהרוג את האחדות הזאת״.   לראשונה מזה עשור לא תשתתף נבחרת ה״כוכבים השחורים״ במונדיאל שייפתח היום ברוסיה. בתחקיר של אנס תועד נשיא ההתאחדות מקבל לידיו את השוחד לאחר שהאדם איתו נפגש מציע לו חוזה חסות למשחקי ליגת העל בשווי 5 מיליון דולר, ובתגובה מציין בפניו הנשיא ש20-25 אחוזים מכספי החסות צריכים לעבור לחברה אשר בבעלותו.   בעקבות הפרשה הודיעה ההתאחדות לכדורגל על עצירה מוחלטת של כל משחקי הכדורגל המקצועניים במדינה. (כתבה: Okayafrica, צילום: אתר ההתאחדות) לקרוא עוד >>

• אפריקה במונדיאל: פאן-אפריקניזם בראי תחרות הספורט הנצפית בעולם גביע העולם לנבחרות בכדורגל שתיפתח היום (ה׳) הוא תחרות הספורט הנצפית ביותר בעולם, עם מעל לשלושה מיליארד צופים ב״מונדיאל״ האחרון בשנת 2014. מבין נבחרות היבשת ישתתפו השנה חמש נבחרות: מצרים ומרוקו, ניגריה, סנגל ותוניסיה. למרות תוצאות מפתיעות בשלושה מתוך ארבעת המונדיאלים האחרונים, מעטות הן הנבחרות אשר הצליחו להעפיל אל מעבר לשמינית הגמר בהיסטוריה של התחרות.   מחקרים שנערכו לאחרונה על הקשר שבין כדורגל לבניית אומה מצא שבין השנים 2000 ל-2015 מדינות שהעפילו לאליפות אפריקה לנבחרות חוו כמות פחותה יותר של סכסוכים אלימים לעומת נבחרות שלא העפילו לאליפות. לטענת צוות החוקרים, בני אדם יזדהו בצורה פחותה עם הזהות האתנית שלהם לעומת זהותם הלאומית לאחר העפלת נבחרתם מהמוקדמות.   מספר שחקני כדורגל מהיבשת ניצלו את החשיבות הגדולה של הענף באפריקה כדי לעודד ולהוביל תהליכים חברתיים חשובים. בשנת 2005 התחנן כוכב הכדורגל מחוף השנהב, דידייה דרוגבה, לסיים את מלחמת האזרחים במדינה לאחר שנבחרתו ניצחה את המשחק המכריע שהבטיח את השתתפותה במונדיאל, בפעם הראשונה בתולדות נבחרת חוף השנהב: ״הוכחנו היום שכל החוף השנהבים יכולים לחיות בדו-קיום, ולשחק ביחד עם מטרה משותפת: להעפיל לגביע העולם״. החלוץ המוכשר סייע גם בחתימה על הסכם הפסקת אש בין הממשלה לקבוצות מורדים מקומיות בשנת 2011.   מלבד דרוגבה גם מוחמד סלאח, חלוץ נבחרת מצרים ואחד הכוכבים הגדולים בעולם כיום, מנצל את מעמדו ומשקיע בפרויקטים הקשורים לטיהור מים בפריפריה במדינה. הוא הופיע בקמפיינים של הממשלה נגד שימוש בסמים, מה שהביא לעליה של 400% בפנייה אל מוקדים טלפונים לגמילה   במדינות מסוימות ביבשת העפלה לגביע העולם יכולה לעודד את האחדות בין מדינות אפריקה. מחקר שנערך על השיח הפוליטי בתוך סיקור על כדורגל באמצעי התקשורת מצא שהעפלה לגביע העולם עשויה להתפרש כגאווה בעיני היבשת כולה. המחקר השווה בין השיח התקשורתי בזמן מוקדמות גביע העולם בגאנה וחוף השנהב – בעוד השיח התקשורתי בחוף השנהב בזמן משחקי המוקדמות עסק בפטריוטיות ו״חוף-שנהביות״, בין היתר בשל הסכסוך האתני ששרר במדינה באותה תקופה, השיח בגאנה על הנבחרת עסק ב״פאן-אפריקניזם״, כגאווה של היבשת כולה. (כתבה: Okayafrica) לקרוא עוד >>

• ״אנשים זקוקים לדוגמא, הפוליטיקאים הם לא המודל שלנו״: פאטומטה דיאוורה מדברת על אלבומה החדש שבע שנים חלפו מאז שפאטומטה דיאוורה ממאלי הוציאה את אלבומה הראשון “Fatou” שנחל הצלחה עצומה ברחבי העולם, והפך אותה לאחת משגרירות היבשת הגדולות ביותר במערב. מאז ועד היום היא הספיקה להוציא עם מוזיקאים אגדיים כמו הרבי הנקוק, בובי וומאק – ולאחרונה שחררה, לאחר ציפייה ממושכת, את אלבום הסולו השני שלה “Fenfo”.   בראיון שקיימה עם האתר ״Okayafrica״ מספרת דיאוורה על הקשר שלה עם היבשת ועם מאלי, מדינת האם שלה אותה היא עזבה בגיל צעיר: ״כשיש לי זמן פנוי הדבר הראשון שעולה לי בראש זה לחזור הביתה. לאכול עם אמא ואבא, עם האחים שלי. באותה הנשימה, למה שאני עושה מחוץ לאפריקה יש השפעה על כל הדור שלי. (..) בני אדם צריכים דוגמא למופת באפריקה כי הפוליטיקאים לא יכולים לשמש כמודל. (..) אני חושבת שאנחנו יכולים למצוא דרך להציל את היבשת. אבל נצטרך לחשוב על פתרון בעצמנו. נראה לי שזה כבר קורה במקומות כמו ניגריה וגאנה, סנגל, בכל היבשת. אפילו באתופיה״.   דיאוורה בחרה לצלם את הקליפ לאלבומה האחרון דווקא באתיופיה, ובראיון דיברה על אחדות יבשתית כקשר לבחירה זו: ״הוא צולם על ידי בחור אתיופי. הוא אחי, ואלו הדברים שאנחנו צריכים לעשות. להתחבר ביחד כדי לגרום לדברים מסוג זה לקרות, להציג כך את אפריקה בצורה הטובה ביותר. זה לא צריך להתמקד רק במאלי או בגאנה. אנחנו צריכים לפתוח את כל הדלתות״.   אלבומה החדש משלב בין האלמנטים המוזיקליים המסורתיים של מאלי, פולק ובלוז-רוק, לבין יצירה של טרנדים חדשים בתחום מוזיקת האלקטרו-פופ. ״אני חוששת לאפריקה. בעיקר למאלי, בה לכלי הנגינה יש משמעות, לכל אזור יש את כלי הנגינה שלו שמדבר שפה מסוימת. אתה שם אמנים כמו טומאני דיאבטה, עלי פארקה טורה ואומו סנגרה, אמאדו ומרים, טינאריוון בפסטיבל אחד ואתה תשמע שירים שונים ממקומות ושפות שונים. יש לי קצת אלקטרוניקה באלבום החדש, אבל לא יותר מדי. על הבמה אני מעדיפה לנגן רוק ובלוז. אני מנגנת על גיטרה וחושבת שאנחנו צריכים להמשיך ולנגן את הכלי הזה (במקום המחשב – א.ר)״.   לקרוא עוד >>

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן