לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• אלג'יריה: לעם נמאס מהנשיא המבוגר ב-18.2 הכריז נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, שהוא יתמודד לקנדציה חמישית כנשיא, למרות גילו המתקדם (82) ומצבו הבריאותי הרעוע. הכרזה זו הייתה הקש ששבר את גב הגמל עבור העם האלג'ירי, אשר יצא לרחובות במחאה לאחר פרסום ההכרזה.   באופן רשמי דרישת המפגינים היא הפלתו של הנשיא והחלשת אחיזתו במושכות השלטון. למעשה, ההפגנות מבטאות כעסים נוספים של העם על ההתנהלות המושחתת של השלטון. אלו ההפגנות הגדולות ביותר מאז מחאות האביב הערבי, דבר זה אינו מפליא מכיוון שבאלג'יריה אחוז האבטלה לצעירים עומד על כ-30%.   המפגינים הם בעיקר צעירים, רובם סטודנטים רבים וישנם גם עיתונאים שהצטרפו במחאה על הצנזורה שמשליט בוטפליקה. הפוליטיקאי היחיד שהצטרף למחאה עד כה הוא מנהיג האופוזיציה עלי בנפליס. ההפגנות היו ברובן שקטות מצד המפגינים, אך המשטרה הגיבה בגז מדמיע בכמה תקריות ועצרה מפגינים ועיתונאים רבים שניסו לסקר את המחאה. בנוסף, הממשל משבש את שירותי האינטרנט על מנת לפגוע בארגון המחאות שמתרחש ברשתות החברתיות.   מפלגת השלטון (FLN) לא ציפתה להתנגדות נרחבת שכזו לקדנציה החמישית של בוטפליקה. עד כה, השלטון הצליח לשמור על יציבות חברתית מסוימת, וזאת כתוצאה ממחירי הנפט הגבוהים שאפשרו לממשלה להשקיע בתשתיות ובניית מגורים. אך כיום, על רקע מחירי הנפט הנמוכים המצב החברתי-כלכלי באלג'יריה נפיץ הרבה יותר.   (כתבה:BBC, צילום:AP) לקרוא עוד >>

• אריתריאה: אפוורקי מחזק קשרים עם מנהיגי אפריקה והעולם נדמה שמדיניות החוץ של אריתריאה מעולם לא הייתה במצב טוב יותר. השבוע (א') הגיעו ראש ממשלת אתיופיה, אבי אחמד, ונשיא קניה, אוהורו קניאטה, למפגש פסגה עם נשיא אריתריאה, איסאייס אפוורקי. עדיין לא פורסמה הצהרה רשמית בנוגע לביקור, ולא ברור מה היו פרטי השיחות.   אבי אחמד, פועל ללא לאות למען חיזוק היחסים בין מדינות מזרח אפריקה, והוא עושה מאמצים אדירים לחדש את יחסיה של אריתריאה, המדינה המבודדת לשעבר, עם שאר מנהיגי האזור. ביום ב', הגיעו אחמד ואפוורקי לביקור בדרום סודן שם נפגשו עם סאלווה קיר, נשיא המדינה. בפגישה שוחחו השלושה על הצורך בהידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, והסכימו על כך שיש לתמוך בחיזוק השלום הטרי בדרום סודאן.   אריתריאה זכתה לביקור דיפלומטי מפתיע נוסף, המשלחת הראשונה מארה"ב הגיעה השבוע לביקור ראשון לאחר 14 שנות נתק. בין חברי המשלחת הייתה חברת הקונגרס אילהאן עומאר, שהוריה ברחו מאריתריאה בשנות ה-80 במהלך מלחמת השחרור מאתיופיה. עומאר, ציינה את העובדה החשובה שלמרות חידושי היחסים של אריתריאה עם העולם, מדיניות הפנים שלה עדיין לא השתנתה. חברת הקונגרס הביעה תקווה שמדיניות אריתראיה תשתנה בעיקר בתחום שמירה על זכויות אדם, ושהאנשים הרבים הכלואים בבתי הכלא של המשטר ישוחררו בהקדם.   (כתבה: AA ,צילום: Twitter- Yemane G. Meskel‏) לקרוא עוד >>

• אוגנדה: סערת המושיע הלבן שוב עולה לדיון סטייסי דולי, מנחת טלוויזיה בריטית, הצטלמה מחזיקה פעוט אוגנדי במהלך ביקורה במדינה, כחלק מקידום פעילותו של ארגון הסיוע "Comic Relief". התמונה עוררה דיון נרחב בנוגע לסוגיית "המושיע הלבן", סוגיה מרכזית בעולם הפיתוח והסיוע.   הפוליטיקאי הבריטי, דיוויד לאמי, ניתח את התמונה ואמר שהיא מנציחה את הסטראוטיפ של אפריקה כחסרת ישע בידי המושיע המערבי.הוא הוסיף ואמר שאף הורה לא היה רוצה שהילד שלו יצטלם כך. בנוסף ללאמי, הארגון האוגנדי "No White Saviours" פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא קורא לדולי להיות חלק משיח בונה על התופעה, ולא להתעלם מהביקורת שניתנה לה. מקימת הארגון, אוליביה אלאסו, מסבירה שתופעת העליונות הלבנה מתבטאת באופן בוטה בחיי היום יום באוגנדה, בה ישנם תיירים ואנשים עסקים לבנים רבים. חברות הארגון הגדירו את תופעת "המושיע הלבן" כ: "תופעה היסטורית, מוסדית וסיסטמטית שמבנה יחסי כוח במשך מאות שנים. זהו סימפטום של עליונות שכולנו צריכים לעבוד יחד על מנת לפרק אותו".   מנגד, ישנם כאלו המבקרים את הביקורת על הצילום של דולי ועל התופעה בכללותה. כתבת ה-Guardian, ברברה אלן, טוענת שלבנים המסייעים באפריקה נשפטים בציניות וחומרה יתרה, ומצוירים כמונעים מאינטרסים אישיים בלבד. אלן טוענת שזהו מצב מסוכן מכיוון שהסיוע הוא הכרחי בחלק מהמקומות באפריקה. היא מוסיפה, שחלק מעובדי הסיוע והסלבריטאים מונעים ממניע אנושי של נתינת עזרה ולא רק מרדיפת יחסי ציבור טובים.   (כתבה: The Guardian, צילום:sjdooley@ Instagram ) לקרוא עוד >>

• סיירה לאון: בית ספר לבעלים בפברואר 2019 נשיא סיירה לאון הכריז על מצב חירום במדינה בנוגע לאלימות מינית כלפי נשים. ההכרזה באה בעקבות הכפלה של מקרי האונס והאלימות בשנה האחרונה. בסיירה לאון, אלימות מינית שגשגה בשנות ה-90, במהלך שנות מלחמת האזרחים, וחוקי השוויון המגדרי הראשונים חוקקו רק עשורים לאחר העצמאות.   אך בתוך המציאות העגומה, יש איש אחד שעובד קשה מאוד על מנת לשנות את התודעה הגברית בארצו. ג'וזף פידיה הוא המנהל של אחד משלושת בתי הספר לבעלים הקיימים במדינה. פידיה עובר בין קהילות כפריות ומעביר סדנאות לגברים, על מנת ללמד אותם שיש דרך אחרת להתנהל במערכת יחסים עם אישה. פעמים רבות הוא נתקל בגברים שמונחים על ידי סטראוטיפים של גבריות ומאמינים שהגבר צריך לשלוט באישה.   פידיה מספר שכל המוסדות בחברה הם לטובת הגבר, והוא שואף לשנות תפיסה זו. בעזרת השיעורים בבתי הספר לבעלים הוא מקווה שיותר גברים יפתחו סימפתיה לנשים, יכבדו אותן ויבינו שההתנהגות שלהם היא לא ראויה.   (כתבה: Al-Jazeera, צילום: The Independent) לקרוא עוד >>

• דרום אפריקה: איך מתמודדים עם משבר המים? משבר המים בקייפטאון החל כבר בשנת 2015, והגיע לשיא חדש בשנה שעברה כאשר היא התקרבה ל"יום האפס"- היום בו חששו שאספקת המים לעיר תופסק. העירייה והתושבים היו חייבים לשנס מותניים ולחשוב על פתרונות יצירתיים על מנת לשפר את המצב.   אחת הדרכים שמשמשות את העיר לעידוד חסכון במים נקראת "water shaming". העיר פרסמה מפה ובה נתונים על משקי הבית שמשתמשים בהכי הרבה מים. הלחץ החברתי הוכיח את עצמו ותרם להורדת כמות המים בקרב הבזבזנים של העיר. שיטה נוספת בה החלו התושבים לנקוט היא שמירת מי האמבט בדלי על מנת להשתמש בהם להדחת השירותים. כך, העיר הצליחה להוריד את כמות המים מ-1.2 ביליון ליטרים ליום בשנת 2015, ל-622 מיליון ליטרים כיום.   רבים מתושבי העיר החלו להתקין בבתיהם מערכות סינון המאפשרות להם שימוש חוזר במים, ובורות אגירה למי גשמים. בניגוד לעסקי מערכות המים המשגשגים, עסקי שטיפת המכונית ספגו מכה קשה, מכיוון ששטיפת רכב ראוותנית הפכה לטאבו בעיר.    בעיית המים אינה ייחודית לקייפטאון, וערים רבות בעולם הולכות ומתקרבות "ליום האפס" גם הן. אולי הפתרונות שמצאו ארבעה מיליון תושבי קייפטאון יכולים לעזור כבר היום לעוד מקומות ולמנוע מהם מלהגיע למשבר.   (כתבה: OZY, צילום:TimesLIVE) לקרוא עוד >>

• פאן-אפריקניות: אפריקה צריכה זהות חדשה חוקרת הסכסוכים וכתבת העיתון "The East African", אליס וואירימו נדריטו, כותבת בטור הדעה שלה על המושג פאן-אפריקניות ועל משמעותו בימינו. לטענתה, המושג, שנהגה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, איבד מהרלוונטיות שלו והפך להיות מונח שמעסיק רק אקדמאים ואנשי רוח. המנהיגים הפן-אפריקנים הגדולים של המאה הקודמת, אומרת נדריטו, לא היו מאמינים שלמרות הזמן שעבר וההתפתחות הטכנולוגית עדיין סכסוכים אתניים מפלגים את אפריקה.   מבחינתה, המושג פאן-אפריקאניות מתבטא בשימת ההבדלים האתניים כהבדלים שוליים והתרכזות בגורמים המאחדים. בעיני נדריטו, שומרי השלום האפריקאים מטעם האו"ם הם ההתגלמות של מה שנשאר מהחזון הפן-אפריקני. מצד אחד משימתם היא שמירה על האחדות האפריקנית, והם מקריבים את חייהם לשם כך, ומצד שני עצם הצורך בהם מסמל את העובדה שאפריקה עדיין לא מאוחדת.   אנשים כמו גנרל דניאל אופנדה, קצין קנייתי שהיה מפקד משימת האו"ם בליבריה בזמן מלחמת האזרחים השניה, או גנרל קלייטון יאצ'ה הגנאי, ששירת ברואנדה במהלך רצח העם, והגן והבריח המוני טוטסי והוטו מתונים- צריכים להחשב כגיבורים בעייני יבשת אפריקה. נדריטו טוענת שהיבשת צריכה להקשיב לתובנות שלהם ולהעריך את פועלם אם היא רוצה לקדם את החזון הפאן-אפריקני.   (כתבה: The East African, צילום:DW) לקרוא עוד >>

• רואנדה: רותמת את החדשנות לטובת החינוך רואנדה מנסה לגשר על פערי האינטרנט בין האזורים הכפריים לאזורים העירוניים של המדינה. בשבוע שעבר שיגרה המדינה המזרח אפריקאית לוויין בשם "Icyerekezo" על מנת שזה יספק חיבור לרשת האינטרנט לבתי ספר באזורים כפריים ומרוחקים, ובמיוחד לאי נקומבו באגם קיוו, שתלמידיו נתנו את השם ללוויין.   שיגור לוויין נשמע כדבר מסובך, אך מסתבר שהוא פתרון יעיל וזול יותר לעומת קווי אינטרנט רגילים. הפרויקט נעשה על ידי חברת "OneWeb", שמשתפת פעולה גם עם מדינות אפריקאיות אחרות, כמו סיירה לאון, על מנת לעזור להם להביא את החיבור לאינטרנט לכלל האוכלוסייה.   הממשלה ברואנדה סימנה לעצמה יעד להפוך את המדינה לחממה לחדשנות טכנולוגית, והדרך לכך מתחילה בשוויון הזדמנויות בחינוך. שר החינוך של רואנדה מסר שמטרתו, באמצעות מהלך זה, היא להעצים את כל ילדי המדינה ולעודד את הסקרנות והלמידה שלהם.   (כתבה:This is Africa ,צילום: Pixabay)  לקרוא עוד >>

  ג'פרי אורימה - המוזיקאי האוגנדי שהוברח בילדותו לצרפת -                               בשיר געגועים למחוז מולדתו

.

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן