לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• מוזמביק: ציקלון קטלני פוגע באלפי אנשים סופת הציקלון אידאי (Idai), שהכתה בימים האחרונים במדינות דרום-מזרח אפריקה, היא כנראה הקשה ביותר שנצפתה בחציו הדרומי של הכדור. הציקלון ההרסני פגע במדינות מוזמביק,זימבבואה ומלאווי, וגרם לרוחות ושיטפונות עזים. מניין ההרוגים הסופי עדיין אינו ידוע, מכיוון שאנשים רבים עדיין מנותקים לחלוטין כתוצאה מהשיטפונות. המלחצים מדווחים כי ישנם ניצולים שנותרו מבודדים על גגות בתים וצמרות עצים ללא אספקת מים ומזון.   עיר הנמל ביירה (Beira) שבמוזמביק עמדה ישירות בדרכו של הציקלון וקיבלה את פגיעתה הישירה של עוצמת הסערה. עובד סיוע מהצלב האדום סיפר שהעיר היא כמו "אי בים", מוצפת ומנותקת לחלוטין מהעולם החיצון, וקשה מאוד להכניס אליה סיוע הומניטארי.   אחת הדאגות המרכזיות במצב הנוכחי היא המצב הבריאותי. בתנאים אלו, מחלות כמו כולרה וטיפוס הבטן עלולות להתפרץ למגפות רציניות, ולסכן את האוכלוסייה. דאגה נוספת היא מצב הסכרים הבנויים על הנהרות הרבים באזור, ביניהם נהר הזמבזי. מספר סכרים כבר קרסו כתוצאה מהשיטפונות ואחרים מלאים עד סופם, ונמצאים תחת סכנת קריסה. משמעות הדבר היא שבקרוב יאלצו לרוקן את הסכרים, למרות שהדבר יוביל להחמרת השיטפונות.   אירועי קיצון אקלימיים שכאלה נהיים תדירים יותר ויותר בעולמנו המתחמם. באופן אירוני, האנשים שנפגעים בצורה הקשה ביותר מההתחממות הם דווקא האנשים אשר מזהמים הכי פחות.   (כתבה: The Guardian, צילום:Washington Post ) לקרוא עוד >>

• קניה ואוגנדה: בצורות קשות משבשות את דפוסי החיים בקניה ובאוגנדה, השפעות שינויי האקלים מתבטאות בתהליך הנקרא מדבור. זהו תהליך בו אזורים הופכים להיות צחיחים ויבשים יותר מאשר היו בעבר. הדבר מתבטא בעליית טמפרטורה ובירידה בכמות המשקעים, שגורמת להצטמצמות של מאגרי מים, דילול הצמחייה, וירידה בפוריות הקרקע.   במחוז טורקנה המדברי, שבצפון קניה, הבצורת שמתחוללת כעת הביאה רבים לרעב, והעם הקנייתי זועם על כך שהממשלה מכחישה את המשבר. הרשתות החברתיות במדינה מוצפות בהאשטאג  #WeCannotIgnore (אנחנו לא יכולים להתעלם), בעקבות תמונות שפירסם כתב ה-BBC שביקר באזור. הממשלה טוענת שהרעב הוא תופעה שכיחה שנגרמת מהעוני הכרוני, ולא רק משינוי האקלים. עוד אמרו נציגי השלטון, שכ-1.1 מיליון האנשים הנמצאים כעת בסיכון לא מספיקים על מנת שהממשלה תגדיר את המצב כמצב חירום.   באוגנדה, וונסה נקאטה, בוגרת אוניברסיטה צעירה, החליטה להיות פעילה למען הסביבה. היא למדה לראשונה על המידבור מדודה החקלאי, שסיפר לה שגשמי ינואר, בהם תלויה החקלאות, כבר אינם מגיעים בזמן. וונסה הבינה שהמדינה שלה עומדת בפני בעיה, וחיפשה שותפים למאבק. כאשר לא מצאה פעילים סביבתיים במדינתה היא החליטה ליזום לבדה "שביתות אקלים", בהשראת שביתות האקלים של תלמידים בשוודיה. כיום, תלמידים רבים באוגנדה הצטרפו למחאה. רק השבוע כ-500 תלמידים בעיר ג'ינג'ה קיימו שביתה ואירוע מחאה. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יתחילו להקשיב לקריאת הדור הצעיר.   (כתבה:The Nation , צילום:Hunger Safety Net Programme) לקרוא עוד >>

• פליטים: מדוע לא מתאפשרת חזרה לארץ המוצא הגירה ופליטות היא אחת התופעות החשובות בעיצוב החברה במאה ה-21. באפריקה, מספר הפליטים גדל מ- 2.1 מיליון בשנת 2009 ל-4.9 מיליון בשנת 2016. כתוצאה מקונפליקטים מתמשכים, וקונפליקטים חדשים, פליטים רבים נאלצים לחיות בתנאים מסוכנים ולהישען על סיוע.   באופן אידאלי, מעגל הפליטות אמור להסתיים בכך שהפליט חוזר למדינת המוצא שלו לאחר שהקונפליקט בה הסתיים. מחקר חדש מראה, שהחזרה לארץ המוצא הוא צעד קשה שלרוב לא נעשה בקונטקסט האפריקאי.   הסיבה הראשונה לכך היא האופי המתמשך של הקונפליקטים באפריקה, לדוגמה בסומליה, הסכסוך נמשך כבר 27 שנה. הסיבה השנייה היא אובדן הרשתות החברתיות של ההגירה. כאשר אדם מהגר, הוא נכנס לרשת חברתית של מהגרים שעוזרת לו לבצע את המהלך. בשהות ארוכה במדינה זרה הקשרים הללו מתנתקים והמהגר נשאר מבודד יותר. הסיבה האחרונה, היא ניתוק תרבותי ממדינת המוצא, עקב שהייה ממושכת מחוצה לה, דבר המקשה על החזרה הביתה.   חזרה מרצון של פליטים למדינותיהם אמנם נשמעת כמו הסוף של מעגל הפליטות, אך זהו צעד קשה ומסובך. למרות שהפליטים רוצים לחזור לביתם לאחר סיום הקונפליקט בו, גורמים רבים מונעים מהם לבצע זאת, וארגוני סיוע שעובדים עם פליטים צריכים להשקיע בכך מחשבה.   (כתבה: The Conversation, צילום:Wikipedia ) לקרוא עוד >>

• גאנה: זמר ההיפ הופ קורא לדיקטטורה סרקודיה (Sarkodie) הוא אחד הזמרים העשירים והמצליחים ביותר בגאנה, ובאפריקה כולה. הוא נהפך למודל לגברים צעירים בכל הנוגע ליזמות וליכולתו של אדם לנווט את עצמו, בתוך הקשיים החברתיים והכלכליים.   הזמר מרבה לכתוב על נושאים חברתיים בוערים בעמוד הפייסבוק שלו, ולהביע את דעותיו עליהם. לאחרונה כתב סרקודיה פוסט מפתיע במיוחד, שמלמד רבות על המנטליות הגנאית כיום. הוא כתב: "מה שאנחנו צריכים כרגע זה כנראה דיקטטורה וזה יהיה לא נוח מכיוון שחווינו חופש חלקי לזמן קצר, אבל אנחנו צריכים אמצעים דרסטיים כדי לשרוד".   האמירה נשמעת אירונית, מאחר שהגנאים נלחמו שנים רבות להשגת דמוקרטיה, עד השינוי בחוקה בשנת 1992 שאפשר ריבוי מפלגות. למעשה, האמירה של הזמר מייצגת את דעתם של צעירים רבים שחשים שהדמוקרטיה כשלה. אחוז אבטלת הצעירים במדינה עומד על כ-48%, ובשביל כל אותם צעירים, חזרה לדיקטטוריה יכולה להישמע כפתרון אפשרי לצרותיהם.   מחאת הסטודנטים הגדולה באוניברסיטת קוואמה נקרומה שבאקרה, ביטאה בדיוק את התסכול אותו מבטא האמן סרקודיה. אך גם המחאה הזו, למרות עוצמתה וגודלה, לא גרמה לממשלת גאנה לנקוט צעדים בנושא ולהקשיב לקול הצעירים.   (כתבה:Africa is a Country ,צילום:BBC ) לקרוא עוד >>

• ניאו-קולוניאליזם: המערב צריך לעשות יותר מלהחזיר פרטי אמנות נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אשר ביקר במזרח אפריקה בשבוע שעבר, קרא לאחרונה לפתיחת וועדה בינ"ל להחזרת פריטי אמנות אפריקאים מהמוזיאונים באירופה. כתב Al-Jazeera, פטריק גט'רה, מברך על המהלך, אך מבקר את הדרך בה הוא נעשה ואת החלקיות שלו.   גט'רה טוען שהחזרת האמנות היא "עלה תאנה" שנועד לכסות את הפשעים שביצעו המדינות בעברן. למרות שזהו צעד יפה, הוא שוב מציב את אירופה בעמדה פטרנליסטית בה היא מחליטה מה לתת, מתי לתת ואיך לתת, ולאפריקאים אין אמירה בעניין.   פטריק ג'טרה, בתור אפריקאי, מציע הצעה למקרון וחבריו, שלא יתנו רק את פרטי האמנות, אלא גם יפתחו את הארכיונים הקולוניאליים לחלוטין. עמדתו בנושא היא שיש להחזיר לאפריקה את עברה באופן מלא, לא רק דרך פרטי אמנות אלא גם דרך רישומים היסטוריים. מהלך שכזה ייתן לאפריקאים גישה מלאה לעברם, ושליטה על ייצור ידע היסטורי. בנוסף, צעד זה יקדם את ההפסקה של "השקטת המצפון" האירופאי על ידי התכחשות לעבר. הכתב טוען שהמנהיגים האירופאים לא מוכנים להתמודד באמת עם השלכות הקולוניאליזם ולכן פתיחת הארכיונים כלל לא עלתה לדיון.   (כתבה: Al-Jazeera, צילום:Wikimedia) לקרוא עוד >>

• ספר חדש: מה העם חושב על הפוליטיקה "המילון של הפוליטיקה האפריקאית" הוא ספר חדש המאגד בתוכו את ההיסטוריה של הפוליטיקה האפריקאית, מהתקופה הקולוניאלית ועד ימינו. בנוסף לאישים ואירועים משמעותיים, הספר מאגד ביטויים פוליטיים עממיים, ומראה כיצד השפה מבטאת התפיסה הפוליטית בחיי היום יום של האפריקאים.   לדוגמא, המילה הצרפתית  glissement שמשמעותה להחליק, קיבלה בקונגו משמעות מעט אחרת. לאחר שג'וזף קבילה דחה את הבחירות לנשיאות שוב שוב, האזרחים השתמשו במילה "החלקה" בהתייחסם להישארותו של קבילה בשלטון בכוח, מעבר לזמן הנקבע לו.   ביטוי פוליטי אפריקאי נוסף הוא "פוליטיקת אבטיחים", אשר מתייחס לאדם שלמראית עין תומך במפלגה אחרת ולמעשה משתייך לאחרת. המושג נטבע בזמביה, כאשר פעילי מפלגת האופוזיציה, שצבעה הוא אדום, התחזו לפעילי מפלגת השלטון, שצבעה הוא ירוק, כדי להימנע מעימותים.   הביטויים המובאים במילון מציגים את היצירתיות וההומור של האזרחים במדינות אפריקה, בעודם מתמודדים עם מצבים פוליטיים מורכבים. המילון מבקש להראות כמה חשוב לשים לב לאמירותיהם של "האנשים הפשוטים" על מנת לקבל תמונה מלאה על הפוליטיקה האפריקאית.   (כתבה: Quartz, צילום: ISS Africa) לקרוא עוד >>

• גאנה: החוקר שהביא לעולם את המוזיקה האפריקאית קוואבנה נקיטה (J. H. Kwabena Nketia), החוקר המוביל בתחום המוזיקולוגיה האפריקאית, נפטר החודש במולדתו גאנה, בהיותו בן 97. נקיטה החל את הקריירה שלו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ועזר לעצב את דמותה של התרבות הגנאית בתקופת הדה-קולוניזציה והעצמאות.   ספרו “The Music of Africa”, אותו כתב ב-1947, נחשב למחקר מקיף ופורץ דרך של המוזיקה האפריקאית. נקיטה דגל בגישה פאן-אפריקאנית וחקר מוזיקה מרחבי היבשת. גם בתור מלחין, המוזיקה שלו מתאפיינת בהשפעות מאזורים שונים באפריקה.   ההיסטוריה של נקיטה שזורה ברגעים משמעותיים בהיסטוריה של מדינתו. בצעירותו, הוא היה אחד מתוך עשרים תלמידים שזכו לקבל מלגת לימודים מהשלטון הבריטי, והוא נשלח ללמוד לינגוויסטיקה בבריטניה. בשנת 1960 הלחין נקיטה את השיר שהושמע בקונצרט לכבוד בחירת הנשיא הראשון, קוואמה נקרומה, שהיה חברו הטוב.   חוקרים רבים ברחבי העולם, אשר עבדו עם קוואבנה נקיטה, מוקירים לו תודה על תרומתו לתחום לימודי אפריקה. פרופסור מאוניברסיטת "ייל" אמר עליו: "הוא הראה שההיסטוריה של המוזיקה האפריקאית היא תרבות מקודשת".   (כתבה:The New-York Times, צילום:Swarthmore College ) לקרוא עוד >>

אסתר אווקה, אחת מהזמרות הגדולות של אתיופיה, בשיר Ebo

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן