לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• סודן: יום היסטורי- הפלת עומר אל-בשיר היום (ה') הוא אחד הימים הסוערים והחשובים שידעה סודן בתולדותיה. בשעות הבוקר הגיעו ידיעות על כך שנשיא המדינה עומר אל-בשיר הופל, לאחר שלושים שנות שלטון, ונלקח למעצר בית. המהלך נעשה על ידי הצבא אשר לקח פיקוד על המדינה במהלך שנראה כמו הפיכה צבאית. הצבא קרא לעם לצאת לרחובות ולהגיע לאזור המפקדה הצבאית בחרטום על מנת לקבל עדכונים. השמחה גאתה בקרב העם, רבים ברחובות החלו לקרוא קריאות ניצחון.   לאחר כמה שעות המתנה הגיעה ההודעה מצבא סודן  שנמסרה מפי שר ההגנה הסודני, עוואד בן עוף. הוא הודיע באופן רשמי על הדחתו של נשיא סודן מהשלטון. לדבריו, אל-בשיר נעצר ונמצא במקום בטוח. בנוסף הוחלט להקים מועצה צבאית שתנהל במשך שנתיים את המדינה, והוכרז על מצב חירום במדינה למשך שלושה חודשים ועל פיזור מוסדות הנשיאות, הממשלה, הפרלמנט וממשל המחוזות ברחבי המדינה.   אך הצהרה זו איננה השינוי המיוחל אליו קיוו המפגינים. העם הסודני רצה להשתחרר מאל-בשיר על מנת ליצור סודן דמוקרטית וחופשית ולא כדי לקבל משטר צבאי אחר. יש לציין ששר ההגנה היה חלק מן המנגנון השלטוני של אל-בשיר ואחד מהמקורבים אליו. אחד מהגורמים המובילים במחאה הוא התארגנות האיגודים המקצועיים בסודן. בהודעה שמסרו לתקשורת הם אמרו כי הצהרת הצבא לא עונה על הדרישות של המפגינים. הצבא, כך נאמר, החליט לקבל את ההחלטות באופן אינדיבידואלי, והם קראו למפגינים להישאר ברחובות.   כזכור, המחאות בסודן החלו בדצמבר 2018 כתוצאה מהעלאת מחירי הלחם והפכו במהרה למחאות כנגד שלטנו הממושך של עומר אל-בשיר. בחודש האחרון גל המחאות דעך מעט, מאחר שהנשיא סירב לפרוש וחיזק את מעמדו על ידי החלת מצב חירום למשך שנה. בימים האחרונים התחדשו ההפגנות בעוצמה מחודשת. המארגנים בחרו את מועד תחילת ההפגנות ל-6 באפריל. זהו תאריך סימבולי מכיוון שב-6 באפריל בשנת 1985 הופל משטרו של ג'עפר נומיירי, נשיא סודן בין השנים 1969 -1985.   לעת עתה יש לצפות מה תהיינה ההתפתחויות בסיטואציה המורכבת הזו. גורלה של סודן ייקבע בימים הקרובים על ידי הפעולות שינקטו המפגינים ועל ידי החלטות הצבא.   כתבה: Al-Jazeera ,צילום: (The Daily Star)  לקרוא עוד >>

• רואנדה: רבע מאה עברה מאז רצח העם רואנדה ציינה השבוע (א') 25 שנים מאז רצח העם, בו נהרגו כמיליון אנשים בכמאה ימי לחימה.  ה-7 באפריל נקבע על ידי הממשלה כיום בו התחיל הטבח המאורגן של אנשי ההוטו באנשי הטוטסי. על כן, כל שנה ביום זה נערכים טקסי זיכרון ברחבי המדינה ולאחריהם נפתח שבוע של פעילויות מגוונות בנושא, בנוסף למאה ימי אבל לאומיים.   טקס הזיכרון המרכזי מתרחש באנדרטת הזיכרון בקיגאלי, בירת רואנדה, בה מעריכים שקבורים כ-250,000 מקורבנות הקונפליקט. כל שנה מדליק הנשיא, פול קגאמה, משואת זיכרון לזכר הקורבנות הרבים. קגאמה, היה המנהיג של כוחות ה-RPF שהיו טוטסי ברובם, ומאז שכוחותיו נכנסו למדינה דרך אוגנדה וחיסלו את מליציות ההוטו, הוא שולט במדינה.   לכבוד יום הזיכרון הכריז נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על פתיחת וועדה  של היסטוריונים וחוקרים אחרים אשר יבררו את סוגיית מעורבות של צרפת בתקופת הרצח על ידי בדיקה של ארכיוני המדינה. נושא מעורבותה של צרפת היה נושא רגיש שהיווה מחלוקת בין שתי המדינות.   זיכרון המלחמה מהווה נושא רגיש ושנוי במחלוקת גם בתוך רואנדה עצמה. הנרטיב הרשמי של הממשלה הוא שרצח העם נעשה על ידי ההוטו כלפי הטוטסי באופן בלעדי. הנרטיב הרשמי משרטט באופן מובהק שיש רק צד אחד שהוא הקורבן. אך ישנן עדויות רבות על כך שגם בני הוטו רבים נהרגו על ידי כוחות ה-RPF אותם הנהיג קגאמה. כל ניסיון לדבר על הנרטיב של ההוטו ולחשוף את הפשעים של מי שכיום מנהיגים את רואנדה נתקל בהתנגדות קשה מצד המשטר. רבים מהאנשים שהעידו על הפעולות האלימות של ה-RPF מצאו את עצמם בכלא או נהרגו על ידי השלטון.   (כתבה: The Guardian, צילום: Washington Post) לקרוא עוד >>

• ניגריה: הרופאים בורחים והחולים נשארים ללא מענה בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, יש רק רופא אחד על כל 5000 תושבים. מיעוט הרופאים לא נובע מכך שמעט אנשים הולכים ללמוד רפואה, אלא מכך שרופאים רבים מסיימים את לימודיהם בניגריה ועוברים לעבוד בארצות אחרות. ישנם 72,000 רופאים רשומים בניגריה אך יותר מחצי מהם עזבו את המדינה.   האקסודוס הרפואי נובע מכך שתנאי העבודה בניגריה הם קשים ביותר. משכורות הרופאים נמוכות (כ-560$ בחודש), והמערכת כולה מקרטעת ולא מאפשרת לרופאים ליישם את הידע שלהם ולסייע לחולים. בריחת הרופאים גורמת לתופעה של "בריחת חולים". האזרחים הניגריים העשירים, נוסעים באופן קבוע לקבל טיפול רפואי בחו"ל, בעיקר בהודו.   המצב הוא תוצר של שלטון מושחת שבריאות לא נמצאת בסדר העדיפויות שלו. בניגריה רק 6% מהתקציב השנתי הולך לבריאות, והדבר אומר שההשקעה בבריאות לכל אזרח בממוצע היא 6$ בשנה. מנהל המכון לחקר הסרטן באבוג'ה אמר ששמונה מתוך עשרה אזרחים בניגריה מקבלים טיפול רפואי מצומצם או לא מקבלים טיפול רפואי בכלל בגלל המחסור החמור ברופאים.   (כתבה: Al-Jazeera, צילום: YouTube) לקרוא עוד >>

• טנזניה: יזם צעיר מקדם חינוך באינטרנט אלי קהאטו (Ali Khatau) הוא מאמין גדול בכוחו של החינוך לשנות את חייהם של ילדים. הוא סטודנט בשנתו החמישית ללימודי רפואה, הוא המקים של פלטפורמת החינוך האינטרנטית  ElimuTanzania, והוא רק בן 23.   אלי מספר על עצמו שהוא גדל במעמד הביניים וזכה לקבל חינוך ברמה גבוה ולהגיע ללמוד באוניברסיטה. אך הוא יודע שהפריבילגיה הזו לא ניתנת לילדים רבים בטנזניה. על כן, הוא שואף לעזור להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, על מנת שיוכלו להתקדם ולהתפתח. בשנת 2015 הוא החל להקים את הפלטפורמה לבדו וללא עזרה פיננסית. לדבריו, התחלת הפרויקט הייתה קשה מאוד אך לאחר כמה חודשים הוא הצליח לגייס מימון ולהשיק את האתר בשנת 2016.   היזם הצעיר מאפיין כמה בעיות מרכזיות במערכת החיונך בטנזניה, עליהן הפלטפורמה האינטרנטית שלו מנסה לענות. ראשית, אין מספיק חומרי תרגול לתלמידים על מנת לשפר את היכולות שלהם ולבדוק את הרמה שלהם. שנית, קשה מאוד להשיג בחינות גמר של שנים קודמות על מנת להתכונן אליהן כראוי. ובנוסף, האוריינות הטכנולוגית נמוכה ביותר והדבר פוגע בהשתלבות תלמידים בשוק העבודה.   האתר של אלי נועד לעזור לתלמידים לעבור את בחינות הגמר שלהם בציונים גבוהים ולשפר את האוריינות הטכנולוגית שלהם. האתר מציג משאבים רבים כגון 140 בחינות משנים קודמות, ו-450 דפי תרגול. כיום משתמשים בו מעל ל-50,000 תלמידים, ואלי מקווה שהאתר עוזר להם לבנות ביטחון עצמי ולהגיע למצוינות.   (כתבה:Africa.com ,צילום:Video Blocks ) לקרוא עוד >>

• קניה: תנועת הסטודנטים המהפכנית מיגונה מיגונה (Miguna Miguna) הוא עורך-דין, אקטיביסט, ואחד המבקרים הגדולים של השלטון הנוכחי בקניה. בשנת 2018 הוא קיים טקס בו הוא העניק לראילה אודינגה את התואר "נשיא העם", והדבר קרא תיגר על הלגיטימציה של נשיא קניה אוהורו קנייטה. בעקבות התקרית, ממשלתן של קנייטה היגלתה את מיגונה באשמת בגידה במדינה. מגלותו בקנדה הוא ממשיך לבקר את המשטר בקניה.   בראיון מרתק עימו, שנערך על ידי כתבת האתר "Africa is a country", חושף מיגונה את השורשים ההיסטוריים של העשייה הפוליטית שלו. כמו רבים מבני דורו גם מיגונה היה פעיל בתנועת הסטודנטים הקנייתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת. התנועה פעלה כנגד השלטון הדיקטטורי של דניאל אראפ מוי, והנשיא כתגובה החמיר את הפיקוח על האוניברסיטאות ואף הביא לסגירת חלק מהן.   מיגונה מיגונה מספר על הגורמים שהביאו להיווצרות תנועת ההתנגדות הסטודנטיאלית בתקופתו. הוא טוען שרבים מן הסטודנטים הפעילים הגיעו מאזור ניינזה (Nyanza) המקופח והדבר הטמיע בהם ביקורת כלפי המשטר כבר בילדותם. גורם נוסף שהצית את התנגדות הסטודנטים היה מחנה האימונים הקדם אוניברסיטאי שפתח אודינגה. סטודנטים הוכרחו לעבור שנה של אימונים צבאיים על מנת להחדיר בהם משמעת ונאמנות. מיגונה מספר שהוא וחבריו הקימו מחנה פוליטי סוציאליסטי והאמינו ששחרורה האמיתי של קניה יגיע רק על ידי מהפכה סוציאליסטית.   הראיון חושף כיצד תקופה משמעותית זו בהיסטוריה של קניה עיצבה את מסלול חייו של מיגונה והשפיעה על הפוליטיקה הקנייתית.   (כתבה:Africa is a country, צילום: Citizen TV) לקרוא עוד >>

• סודן: הנשים מובילות את המחאות אחת ההפתעות הגדולות של המחאה האחרונה בסודן הוא אחוז הנשים הגבוה היוצאות לרחובות. על פי ההערכות כ-70% מהמפגינים הן נשים.   השבוע (ב'), צלמת מקומית בשם לנה הרון, צילמה אקטיביסטית סודנית בשם עלא סלא, בזמן שהיא מובילה את קהל המפגינים בחרטום בקריאות נגד המשטר. התמונה הפכה לאייקון, ולאחד מסמלי המחאה, וגררה תגובות נלהבות ברשתות החברתיות. בראיון לאתר ה-The Guardian אמרה עלא סלא: "אני שמחה מאוד שהתמונה שלי הראתה לאנשים ברחבי העולם את המחאה בסודן". היא מספרת שמאז שהחלו ההפגנות היא משתתפת בהן באופן יום-יומי והמוטיבציה שלה לעשות זאת היא מכיוון שהוריה חינכו אותה לאהוב את הבית שלה.   התמונה עוררה רגשות סוערים ברשתות החברתיות ועלא הפכה לכוכבת. אנשים החלו לכנות את התמונה פסל החרות של סודן, והיא אף קיבלה גרסת אנימציה בה מתוך ידה המורמת של עלא פורצת להבה. הינד מאקי, מחנכת ובלוגרית, ציינה בטוויטר שהתמונה הופכת לסימבולית יותר בגלל לבושה של הצעירה. השמלה הלבנה ועגילי הזהב שלה הם מחווה ללבוש סודני מסורתי שנלבש על ידי דורות של נשים. בכך מסמלת עלא מאבק ארוך שנים של העם הסודני נגד משטרים דיקטטוריים שונים, ואת העובדה שנשים היו חלק חשוב במאבקים הללו. השמלה הלבנה מסמלת את המלכות הנוביות של סודן הקדומה והיא נהפכה לסמל של מחאה נשית. עלא מספרת שהיא כמעט ונעצרה רק על סמך העובדה שלבשה את השמלה בהפגנות קודמות.   ביום שצולמה התמונה עברה עלא סלא בהתכנסויות רבות והקריאה בהן פואמת מחאה אשר כתבה כנגד השלטון בסודן. אחת השורות מתוך השיר שקראה הוא משפט פופלארי בקרב המפגינים בסודן שאומר: "כדור הרובה אינו הורג, מה שהורג הוא שתיקתם של האנשים".   (כתבה: The Guardian,צילום:Lana Haroun) לקרוא עוד >>

• ניז'ר: אנשים וג'ירפות חיים יחד ככל שהאנשים בעולם מתרבים, סביבות המחייה של בעלי החיים מצטמצמות. כתוצאה מכך אנשים ובעלי חיים נאלצים לחלוק את מרחבי המחייה שלהם. הדבר יכול לגרום לקונפליקטים, אך גם להוביל לחיים משותפים ולשימור סביבתי. בשמורת קורה (Koure Reserve) שבניז'ר אנשים וג'ירפות מנסים להבין כיצד לחיות יחד בשלום.   ג'ירפות הן מין בסכנת הכחדה באזור זה של אפריקה, ולפני עשרים שנים נותרו רק כ-50 פרטים בטבע. זאת מכיוון שהצטמצמות שטחי המחייה והתדלדלות הצמחייה גרמה לג'ירפות לאכול מן השדות והגינות של תושבי הכפרים באזור שמורת קורה. הדבר גרם לתושבים לצוד את הג'ירפות ומספרן פחת עוד יותר. שינויי האקלים השפיעו גם על הכפריים וצמצמו את מקורות המזון שלהם, ובשר ג'ירפות היה תוספת תזונתית שהתקבלה בברכה.   אך הג'ירפות לא הסבו רק נזק לתושבי המקום, אלא גם הכנסה. הכפריים הבינו שאין להם מה לעשות בנוגע לעובדה שהג'ירפות אוכלות מגידוליהם ועל כן יש לפתח עימן מערכת יחסים טובה. כיום המקומיים לא צדים את הג'ירפות אלא עובדים על שימורן לטובת צרכים תיירותיים. פרויקט AVEN עזר לתושבים להקים שמורה למען הג'ירפות בה הן יכולות להיות מוגנות מצייד. כיום ניתן למצוא בשמורה כ-600 ג'ירפות ומקומיים רבים מתפרנסים מהדרכת תיירים במקום ומתחזוק השמורה. סיפור ההצלחה הקטן הזה נותן תקווה שגם במקומות נוספים האדם ובעל החיים יצליחו לחיות יחד בהרמוניה.   (כתבה: DW ,צילום: גאיה תמונות) לקרוא עוד >>

OUM- הזמרת המרוקאית המצליחה, בשיר החוגג את היופי                                והצבעוניות של מדינתה.

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן