לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• דרום אפריקה: מתכוננים לבחירות היום (ד') מתקיימות הבחירות לנשיאות המדינה הדרומית ביבשת, דרום אפריקה. על פי הסקרים והפרשנויות תוצאות הבחירות צפויות מראש, וסיריל רמפוזה הנשיא הנוכחי צפוי לנצח ברוב קולות. מכון המחקר הפוליטי Ipsos ערך סקר בקרב אלפי דרום אפריקאים וביקש שידרגו את שלושת המועמדים לבחירות על פי הפרמטר "האם הם עושים עבודה טובה כפוליטיקאים".   סיריל רמפוזה, ממפלגת ה-ANC, אמנם היה המועמד המועדף אך הוא לא היה צריך לקבוע רף גבוה במיוחד, התוצאה שהוא קיבל היא 6.5 מתוך 10. בנוסף ישנם שני המועמדים נוספים שמתחרים מול רמפוזה. האחד, מועמד מפלגת ה-DA, ממוסי מאימנה (Mmusi Maimane) שבעבר דרש לחקור את רמפוזה בגין שחיתות. והשני מועמד מפלגת ה-EFF, ג'וליוס מאלמה (Julius Malema) הדוגל באיחוד מדינות אפריקה על מנת ליצור התקדמות ביבשת.   מאימנה קיבל ציון של 3.5, ומאלמה קיבל ציון של 3.4. הדבר מראה שלמרות הביקורת הרבה על רמפוזה ועל חוסר ההתקדמות הכלכלית במדינה רוב העם עדיין תומך במפלגת השלטון הוותיקה והמוכרת, ה-ANC. מכון המחקר בדק גם את מידת ההערכה של התושבים כלפי השלטון המקומי. הם מצאו שרוב העם מעריך יותר את מפלגת השלטון מאשר את השלטון המרכזי. למרות התדמית הבטוחה של ה-ANC, הפופולריות שלהם ירדה בבחירות העירוניות האחרונות. מ-62% שקיבלו בבחירות הכלליות ב-2014, ל-54% שקיבלו בבחירות העירוניות ב2016, בהן איבדו את השליטה על הערים יוהנסבורג ועיר הבירה פרטוריה. תוצאות הבחירות יתפרסמו בימים הקרובים.   (כתבה: THE SOUTH AFRICAN, צילום: BBC.com) לקרוא עוד >>

• הקהילה האפריקאית בפקיסטן: מתגברים על הסטיגמה הקהילה האפריקאית בפקיסטן, המכונה גם שידי (Sheedi), מחוברת ומודעת לשורשים המזרח אפריקאים שלה. הם הגיעו להודו לפני מאות שנים כאשר הפורטוגזים הביאו אותם כעבדים. למרות שהם אינם עבדים כיום, הקהילה נותרה מקופחת ומוזנחת על ידי הממשל הפקיסטני. לאחרונה קמה לקהילה מנהיגה כריזמטית ומפתיעה ושמה טנזילה קמברני (Tanzeela Qambrani).   קמברני היא עורכת דין בשנות ה-40 לחייה שאבותיה הגיעו מטנזניה במקור. היא מספרת שהיא גאה בשורשים שלה, בניגוד לשאר חברי קהילתה אשר מתביישים במוצאם האפריקאי. האפלייה ושנאת הזרים בתוך החברה הפקיסטנית משאירה את הקהילה מבודדת ולא מפותחת. קמברני מתארת את המצב בבתי הספר כדוגמא לכך ואומרת שתלמידים ממוצא אפריקאי סובלים מהתעללויות מצד המורים והתלמידים, והדבר מביא לאחוזי נשירה גבוהים בקרב ילדי השידים.   על מנת לנסות לשנות את המצב פתחה קמברני בקריירה פוליטית, היא הצטרפה למפלגת ה-PPP (Pakistan Peoples Party בשנת 2010 בגלל הדעות הפרוגרסיביות שלהם בענייני מגדר. אך התקדמותה במערכת הפוליטית לוותה בקשיים. בשנת 2017 היא התמנתה לוועדת הנשים במחוז שלה וקיבלה איומים רבים שאילצו אותה לברוח להוריה עד שירגעו הרוחות.   למרות האתגרים, בשנת 2018 היא מונתה ליו"ר שדולת הנשים של המחוז שלה ומאז היא לא מפסיקה לעבוד למען הקהילה שלה. הנושא המרכזי שמעסיק אותה הוא שיפור החינוך והיא הצליחה להעביר חוק שמעניש מורים שנוהגים בגזענות כלפי ילדים ממוצא אפריקאי. חלומה של הפוליטקאית האמיצה הוא שיבוא יום בו יתייחסו לקהילתה כבני אדם שווים, וילדיה ירגישו סוף סוף חופשיים באמת.   (כתיבה: OZY, צילום: OZY) לקרוא עוד >>

• אוגנדה: בובי נגד מוסווני בית המשפט העליון באוגנדה הסיר בחודש שעבר את מגבלת הגיל למועמד לנשיאות. עד כה הגיל המקסימלי להתמודדות היה 75, אך מכיוון שהנשיא יוורי מוסווני הוא בן 74, הסרת מגבלת הגיל תאפשר לו להתמודד שוב בבחירות הבאות.   אחד המתנגדים הבולטים למהלך הזה הוא בובי ווין, מוזיקאי פופלרי שהפך למנהיג האופוזיציה כנגד הנשיא המכהן. המוזיקה שלו לרוב מביעה ביקורת על מוסווני, והוא נתקל במכשולים רבים להופיע בפומבי. רק לפני ימים אחדים שוחרר וויין ממעצר של כמה לילות, באשמת עריכת הפגנות לא חוקיות, וכבר הוא מתבטא שוב כנגד השלטון.   "יש לנו מזל שאנחנו חיים בדור שבו לא יכולים להשתיק אותנו. אנחנו נדבר את האמת ונשתמש בחוק כדי לעמוד על הזכויות שלנו", כן אמר ווין לעיתון Al-Jazeera. הפוליטקאי הצעיר, שנתמך בעיקר על ידי צעירי אוגנדה, טוען שהתסכול הגדול של הצעירים נובע מהמצב הכלכלי המתדרדר. ווין טוען שאוגנדה נמצאת בגידול אוכלוסייה מתמיד, וכמות הצעירים בה עולה על המובגרים. האסטרטגיה של ווין היא לנסות להבין איך להפעיל את ההון האנושי הטמון באוכלוסייה הצעירה על מנת להוציא את אוגנדה מהמצב הנוכחי.   בובי ווין כבר מתכנון לבחירות ב-2021 בהן הוא מתכנן להתמודד על מול מוסווני ולהפיל את שלטונו ארוך השנים.   (כתבה:Al-Jazeera , צילום:Amnesty International ) לקרוא עוד >>

• דרום אפריקה: האצנית המבטיחה של היבשת תפסיק להתחרות? סיפורה של האצנית הדרום אפריקאית קסטר סמניה (Caster Semenya) הוא לא בהכרח סיפור אפריקאי, אלא סיפור על אפליה מגדרית. סמניה היא אחת האצניות הטובות בעולם בריצת 880 מטר. היא זכתה פעמיים רצופות במדליית זהב אולימפית, והייתה אלופת העולם, וסגנית אלופת עולם. לאחרונה איגוד האתלטיקה הבינ"ל פסק שספורטאיות בעלות רמות טוסטסטורון גבוהות צריכות לקחת תרופות מדכאות הורמונים גבריים אלו. זאת על מנת שיוכלו להשתתף במקצי הנשים בריצות של 400 עד 1000 מטר.   קסטר סמניה, היא אחת מאותן ספורטאיות שניחנו באופן טבעי ברמות הורמון גברי גבוה. אך היא מסרבת לעמוד מנגד בעוד חוקים שאינם מקובלים עליה מקבלים תוקף. האצנית הגישה עתירה לאיגוד האתלטיקה, אך העתירה נדחתה.   לחוק החדש, המבוסס על הגדרות "מדעיות" מיושנות של מהי אישה ומיהו גבר עלולות להיות השלכות הרסניות על קאסטר ואחרות. תרופות מדכאות הורמונים עלולות ליצור נזק פיזי ונפשי ולהחליש את הישגיהן של הספורטאיות שישתמשו בהן. בנוסף, רמות טבעיות של טוסטסטרון אינן מהוות יתרון משמעותית לנשים בספורט, והן מצב אנושי טבעי שלא ניתן לפסול בגינו ספורטאי מלהתחרות.   התפיסה המגדרית המוטעת הזו מונעת כעת מאחת הספורטאיות המבטיחות באפריקה מהתמודדות בתחרויות ריצה בינ"ל. לאחר התחרות האחרונה שהשתתפה בה, לפני שנכנסה הפסיקה לתוקף, אמרה קסטר: "אף גבר או אדם לא יעצור אותי מלהמשיך לרוץ". רוח המאבק הפמיניסטי של הספורטאית האפריקאית צריך לשמש נקודת תזכורת לכולנו להיאבק על זכויותינו.   (כתבה: Quartz, צילום: ערוץ הספורט) לקרוא עוד >>

• קניה: השאלה המוסרית סביב סגירת מחנה דאדאב מחנה הפליטים דאדאב שבצפון קניה עומד שוב בפני סגירה. המחנה הוקם לפני 30 שנה והוא מאכלס כחצי מאוכלוסיית הפליטים של קניה, על פי ההערכות שוהים בו כ-230,000 פליטים. רובם פליטים סומלים שברחו ממלחמת האזרחים בשנות ה-90, או הגיעו עקב הבצורות בשנת 2011. פליטים נוספים השוהים במחנה הגיעו מדרום סודן, קונגו, ובורונדי.   ממשלת קניה הודיעה על סגירת המחנה לאחרונה, והשאלה הנשאלת היא מה יעלה בגורלם של הפליטים. ממשלת קניה מתעתדת להחזיר רבים מהפליטים מחדש למדינותיהם, ואחרים ישלחו למחנות פליטים שונים ברחבי קניה. התוכנית הזו כבר נוסתה בעבר ולא נחלה הצלחה. בשנת 2015 ממשלת קניה ניסתה לסגור את המחנה לראשונה והחזירה 80,000 פליטים למדינותיהם. אך, 30,000 מתוכם חזרו לקניה בשנית כפליטים עקב המשך האלימות בארצותיהם.   המוטיבציה המרכזית של קניה לסגירת המחנה היא האפשרות שפעילי טרור סומאלים מארגון אל-שבאב יסתננו לקניה במסווה של פליטים. אך למרות החששות המוצדקים, לא ניתן להפקיר את גורלם של הפליטים. ארגוני זכויות אדם רבים מבקרים את סוכנות האו"ם לפליטים על שיתוף הפעולה שלו עם ממשלת קניה. זאת מכיוון שהאו"ם מחויב לשמור על זכויות הפליטים והוא מכיר בחזרה למדינת המוצא רק אם היא נעשית מרצון. במקרה זה הפליטים מוכרחים לחזור לארצם ללא קשר לרצונם ולמצב בארץ המוצא.   ארגונים רבים דורשים מהאו"ם לנקוט צעדים כנגד המהלך הזה, אך האחראית הבלעדית להחלטה על סגירת המחנה היא ממשלת קניה ולאו"ם אין יד בדבר. על כן נשאלת השאלה האם האו"ם צריך לעזור ביישוב מחדש של הפליטים למרות חוסר ההסכמה האידיאולוגי, או שמא עליהם לסרב להשתתף בכל דבר הקשור לכך. גורלם של אנשים רבים מונח על הכף, וההחלטות שינקטו בידי ממשלת קניה והאו"ם הן הרות גורל.   (כתבה:The Conversation , צילום:UNHCR )  לקרוא עוד >>

• אתיופיה: הנס הכלכלי הוא אסון סביבתי הבנק העולמי שיבח את אתיופיה על הצמיחה הכלכלית האדירה שלה בשנים האחרונות, אך לצמיחה יש מחיר כבד אותו משלמים הסביבה ותושבי הכפרים. הצמיחה קרתה מפיתוח מסיבי של חקלאות, תעשייה, תשתיות ושירותים. ממשלת אתיופיה עושה כל שביכולתה על מנת למשוך משקיעים זרים, בעיקר בתעשיית הטקסטיל, והמאמצים שלה נושאים פרי. אך לא כולם מרוויחים מפירות הצמיחה הכלכלית.   הבעיה היא האופן האגרסיבי שבו נעשה הפיתוח באתיופיה, ושמורת אביג'יטה-שאלה (Abijatta-Shalla) היא דוגמה לכך. הפארק הוקם בשנת 1970, הוא כלל שני אגמים ויערות שיטים. אוכלוסייה כפרית של רועי צאן גרה בשטח הפארק ונהנתה ממים ושטחי מרעה. כיום, שטח האגמים הצטמצם בצורה דרסטית, הדגים נעלמו מהם, וגם חיות אחרות כגון הזאב האתיופי והאנטילופות נעלמו מהפארק. הדבר נגרם כתוצאה מפיתוח תעשייה וחקלאות אינטנסיביים בסמוך לשמורה, השואבים את מקורות המים של האגם ומשחררים זיהומים אחרים.   אחת משומרות השמורה מאשימה את חברת "Abijatta-Shalla Soda Ash Share" אשר מייצרת ביקרבונט סודה ומשתמשת במי האגם ואף מזהמת אותם בכימיקלים. בנוסף, בעיר Ziway שליד אגם Abijatta הוקמה חוות הוורדים הגדולה בעולם, וחברת משקאות גדולה הקימה בעיר כרמים להפקת יין. החקלאות האינטנסיבית הזו לוקחת את המים מן הנהר אשר ממלא את האגמים בשמורה, וגורמת להיעלמותם.   יותר משני מליון אנשים תלויים למחייתם באגמים המתכווצים מכיוון שהם מקור המים המתוקים המרכזי באזור זה של אתיופיה. יש הטוענים שתוכניות הפיתוח הכלכלי של אתיופיה תלויה במים במידה רבה מידי. על כן, אם לא תתחיל ממשלת אתיופיה להסתכל על פיתוח כלכלי בצורה הוליסטית אשר מתחשבת בסביבה ובתושבי הכפרים, הפיתוח יכול להפוך להרס.   (כתבה: The Nation, צילום: Nile International) לקרוא עוד >>

        האמזונות של אפריקה- 17 זמרות מרחבי היבשת

                      ששרות נגד אפליה מגדרית

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן