לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• אתיופיה: משבר במשא ומתן בנוגע לפרויקט הסכר האתיופי בנהר הנילוס הכחול הנילוס הוא הנהר הארוך ביותר בעולם, החוצה כ-11 מדינות שונות ומסתיים במצרים. מזה כתשע שנים מתנהל תהליך משא ומתן בין אתיופיה סודאן ומצרים העוסק בזכויות המים, ועיקרו של הסכסוך סובב סביב הסכר ההידרו-חשמלי שהוקם בנילוס הכחול, הנתיב המשמעותי ביותר בנהר שמקורו באתיופיה.   ״אנו לא יכולים להמשיך במעגל האכזרי של שיחות מעגליות לנצח״ כך אמר שר המים הסודאני יאסיר אבאס בהצהרתו. היסטורית, עקב הסדרים קולוניאליים והסכם שנחתם בשנת 1929 עם האימפריה הבריטית, עיקר המים היו תחת זכאותה של מצרים, אך כיום לשלושת המדינות הללו יש זכויות על המים שזורמים בנהר, בעוד מדינות אחרות יכולות רק לצפות בזרימתו.   מצידה של אתיופיה (בה נמצא מקורותיו של הנילוס הכחול), הסכר בו מופק חשמל רב, מהווה רכיב מהותי לקראת ביסוסה כיצאנית האנרגיה המובילה באפריקה, וקריטי למימוש מטרתה לחיבור 60% מבתי האב החיים ללא מקור אנרגיה, לרשת החשמל של המדינה. יחד עם זאת, מצרים, שמקבלת יותר מ90% ממי השתיה של הנהר גדול המימדים, חוששת מהתרסקות כלכלתה על ידי ביסוסו של הסכר כעובדה מוגמרת, מה שיתכן מאוד שינמיך את כמות המים שיזרמו דרך מדינתם. שכן, מצרים נסמכת על הנהר למי שתיה, תעשיה והשקיה. חשוב להדגיש – מצרים נמצאת במשבר מים קשה ומתמשך בשל התלות המוחלטת שלה בנילוס – מקור המים הכמעט יחידי של המדינה.   כפי שציינו אחד אתגרים שיש ליבשת אפריקה להתמודד איתם בשנה החדשה היא לייצב את איזור קרן אפריקה, שעובר בתקופה האחרונה טלטלה משמעותית עם הסכסוך האתיופי ויציאת כוחות אמריקאים מאיזורים מורכבים. כפי שניתן להבין, פיצוץ המשא ומתן מוסיף עוד שמן למדורה של התלקחות האיזור. (להרחבה בנוגע להיסטוריה של הנושא מעבר לכתבה ב-CNN לחץ כאן)   (כתבה: Meron Moges-Gerbi תמונה: CNN) לקרוא עוד >>

• אוגנדה: מדינה בבחירות - האם הנשיא שמכהן 35 שנה ינצח שוב? ההצבעות יצאו לדרך, ותושבי אוגנדה מגיעים לקלפיות, בדרך לסיים את תקופת הבחירות המורכבת שעברה על המדינה. המועמדים שעומדים בפני האזרחים הם הנשיא המכהן מזה כ-35 שנה, יוֹוֵרִי מוּסֵוֵונִי (Yoweri Museveni), ומולו עומדים עשרה מועמדים, כולל בובי ויין (Bobi Wine), המוסיקאי והמחוקק שספג המון אש מצד השלטונות לאורך תקופת הקמפיין. שכן, מערכת הבחירות הנוכחית מאופיינת במתיחות רבה, אלימות, הריגות ומעצרים שרירותיים מצד המדינה. למרות ניסיונות רבים מצד הממשלה הנוכחית להשתיק את קולות האופוזיציה, עומדים מול הנשיא מועמדים רבים הרוצים להורידו מכיסאו, ולקבל את המנדט מהעם.   בחודשים האחרונים, במה שנראה כמבחן לעמידותה של הדמקורטיה האוגנדית, הופנתה תשומת הלב של הקהילה הגלובלית לעבר הנעשה במדינה אשר חוותה בעברה שלטון אוטוקרטי ממושך. אלו הם הבחירות הרביעיות במדינה, מאז החזרת הפוליטיקה הרב מפלגתיות ב-2005, שני עשורים בתוך שלטונו של הנשיא הנוכחי. מאז שחרורה של אוגנדה מהשלטון הבריטי בשנת 1962, לא היו חילופי שלטון שלווים במדינה. הנשיא הנוכחי תפס את מקומו על גבה של הפיכה אלימה, תחת הבטחות רבות לפתוח את המרחב הפוליטי שצומצם רבות בשל עברה הדיקטטורי והקולוניאלי של המדינה, הבטחה שלא התקיימה במלואה.   מתוך כך, מערכת הבחירות הנוכחית, באם תתנהל כהלכה, יכולה בהחלט להוות צומת מרכזי בתולדותיה של המדינה, ולסמן באופן שלא משתמע לשתי פנים את רצון העם, הבוחר לקדש את הזכות לבחור.   (כתבה:  Abdi Latif Dahir צילום: Luke Dray/Getty Images) לקרוא עוד >>

• אפריקה: כספי סיוע חייבים להיות בהובלה אפריקאית - הגיע הזמן לשינוי מערכתי אם נשתמש במשבר הנוכחי כדי להסיט כספים אל עבר קבוצות עשייה מקומיות, נוכל להוביל שינוי אמיתי. בעוד תושבי ארצות הברית ממשיכים לערוך חשבון נפש עם מאבקם הממושך נגד גזענות, חשוב לזכור שהגזענות לא נשארת רק בבית, אנחנו גם מייצאים אותה.   עם כניסתנו לשנת 2021, לפילנתרופיה הגלובלית יש הזדמנות להתמודד עם התופעה. בארצות הברית, ארגונים המובלים על ידי שחורים מכניסים 24% פחות בתזרים המזומנים שלהם, ו76% פחות ממומנים על ידי קרנות פילנתרופיות גדולות. ברחבי העולם יותר מ-99% מהכספים המגיעים מקרנות הסיוע ההומניטריות הולכים בעיקר לארגונים ועמותות המובלות על ידי לבנים, ולמרות גדילתו המשמעותית של הסקטור החברתי באפריקה, רק 2.5% מתקציבי הסיוע של ארצות הברית הולך לעבר ארגונים המובלים על ידי אפריקאים.   זו היא לא רק שאלה של צדק, אלא גם של יעילות. כשהמגיפה הכתה, ניתן לנחש מי היו הצוותים ההומניטריים שנשארו, ואלו חזרו חזרה לארצותיהם. הארגונים המקומיים, נשארו. כמו במשברים קודמים, ארגונים מקומיים נכנסו מתחת לאלונקה וסיפקו לקהילותיהם מה שאחרים לא יכלו לספק. זו היא לא תופעה חדשה, ארגונים מקומיים, מובילים אימפקט בחזיתות, ללא הטבות של מימון.   ניתן להצביע על כמה סיבות מרכזיות בגינן ארגונים בהובלה אפריקאית לא מקבלים את תשומת הלב והמימון המגיעים להם: ראשית, חוסר קרבה לרשתות מממנים. שנית, הגדרות של פילנתרופיה לסיכון שאינן מעריכות ניסיון בשטח, ושלישית, היעדר מעמד מוכר רשמית, והטיה לא מוצהרת שבאה לידי ביטוי במסמכים.   אך על זה ניתן להתגבר, ובארצות הברית אנו מתחילים לראות את השינוי הזה בא לידי ביטוי. זאת, עם יישומן של גישות חדשות מבוססות הון, למימון ארגונים ותנועות בהנהגת השחורים בארה"ב. על הארגונים הבינלאומיים ללמוד מכך, וליישם גישות אלה גם למימון ברחבי אפריקה.   העולם מלא בתהליכים גלובליים, ההשפעה של אירועים המתרחשים במקום מסוים לא מסתיימת בגבולותיה של המדינה, אלא חוצה ותופסת את מקומה במקומות נוספים. אם הפילנתרופיה מוכנה להכיר בכישלונות, לתרגל דמיון רדיקלי ולנקוט בפעולה מהירה, אנו עומדים בפתח של שינוי טרנספורמטיבי.   מנהיגים אפריקאיים חדשניים, עקשניים ואופטימיים עונים על התקוות והשאיפות של קהילותיהם מדי יום. בואו נתמוך בכך עם ההכרה וההשקעה שמגיעה להם.   (כתבה: Dedo Baranshamaje and Katie Bunten-Wamaru צילום: Nyaka)  לקרוא עוד >>

• אפריקה: האיחוד האפריקאי (AU) רכש כ-270 מיליון חיסונים מאתיים שבעים מיליון חיסונים הובטחו על ידי האיחוד האפריקאי להפצה ברחבי היבשת, עם הבטחה מצד נשיא האיחוד (המכהן גם כנשיאה של דרום אפריקה), כי כלל מנות החיסון מיועדות לשימוש השנה.   חיסונים אלו מגיעים בנוסף לכ-600 מיליון חיסונים שכבר הובטחו על ידי מיזם COVAX מטעם ארגון הבריאות העולמי, אך גם לאחר שכלול של חיסונים אלו, אנו לא נמצאים בכמות המספקת על מנת לחסן את היבשת כולה. כאמור המערכת המולטילטרלית דנה מזה זמן מה בנוגע לפחד כי מדינות עניות במרחב הגלובלי, יחכו זמן רב באופן משמעותי עד לרגע בו יוכלו לחסן את אוכלוסיותן.   למרות שנתוני ההדבקה ומקרי המוות ביבשת הם נמוכים באופן השוואתי, אנו רואים החמרה משמעותית באיזורים מסויימים. שכן, המוטציה הדרום אפריקאית, לה מיוחסים שיעורי הדבקה גבוהים מהרגיל, מייצרת כעת את מרבית מקרי ההדבקה.   (כתבה: BBC צילום: BBC) לקרוא עוד >>

• ניגריה: בונים עתיד - תוכנית יצירת מקומות העבודה הגדולה יוצאת לדרך ניגריה יוצאת ביוזמה חדשה ורחבת היקפים – להגן על צעיריה מפני ההשפעות התעסוקתיות של מגיפת COVID-19, עם תוכנית שמטרתה לספק כ-750,000 מקומות עבודה בתשלום.   ניגריה משגרת את התוכנית בעיכוב רב, עקב מלחמות קרדיט בקרב הפוליטיקאים, תחת ההבטחה לטפל בבעיית האבטלה הקשה ששוררת בקרב הדור הצעיר במדינה. שכן, מאז 2015, שולש מספרם של המובטלים הצעירים מתחת לגיל 24, והגיע לכ-14 מיליון בני אדם. 40% מכוח העבודה הצעיר במדינה.   התוכנית ומטרתה מבורכת. אכן, הדור הצעיר בניגריה סובל ממחסור תעסוקתי חמור. אך האותיות הקטנות לא משמחות במיוחד – התוכנית שיצאה לדרך תתמקד בצעירים עם כישורי עבודה נמוכים, הזקוקים לעבודה כאוויר לנשימה. אך יחד עם זאת, העבודות שיקבלו ישלמו משכורת הנמוכה בשליש ממשכורת המינימום במדינה, במקום 80$ לחודש, יקבלו הצעירים רק 53$ לעבודתם.   בשנים האחרונות כלכלתה של המדינה סבלה משילוב של מאגרי נפט מדלדלים, וקידומה של מדיניות המזיקה לעסקים קטנים. מתוך מצב זה נכנסה ניגריה לתוך משבר הקורונה.   (כתבה: Emmanuel Akinwotu צילום: Akintunde Akinleye/EPA-EFE) לקרוא עוד >>

• רואנדה: מערכת השקיה מונעת אנרגיה סולארית מושקת לחקלאים סטארט-אפ ברואנדה מביא טכנולוגיית השקיה מונעת סולארית חדשה לחקלאים. המפתחים מקווים להגביר את הייצור ולהפחית את פליטת הפחמן על ידי החלפת המערכות הישנות שלהם המופעלות במשאבות דלק מזהמות.   בתקופה האחרונה החלק המזרחי של המדינה חווה בצורת משמעותית, שמאיימת על החקלאים ותבואתם. חקלאית רואנדית מספרת: ״ניכר כי משבר האקלים משפיע עלינו, העונות שפעם היו מאוד צפויות, ואפשרו לחקלאים לתכנן קדימה בביטחון, כבר לא משרות את אותו הביטחון. הכל משתנה, ושום דבר לא צפוי. כשאנחנו מצפים לגשם, יש בצורת, וכשמצפים לבצורת יש גשם״.   לברי המזל, יש נהר בקרבת הבית שמאפשר לשאוב מים ולהשקות את שדותיהם. אולם, המשאבות השכיחות כיום, מונעות על ידי דיזל, שעולה כסף רב לחקלאים ומזיק לסביבה. לתוך בעיה זו רצו להיכנס מקימי הסטארט-אפ.   בתמיכה של ארגון מימון מארצות הברית וממשלת רואנדה. חקלאים מספרים שהצליחו לשלש את תבואתם עם כניסת הטכנולוגיה, והוצאותיהם ירדו משמעותית. הממשלה הציבה לעצמה כיעד להכניס את המוצר לכל חקלאיי המדינה עד סוף 2021.   (כתבה:Themistocle Hakizimana צילום: DW) לקרוא עוד >>

Eneida Marta - Mindjer dôce mel

הזמרת הנפלאה הזו מגיעה אלינו מגינאה ביסאו, ושרה בשילוב של פורטוגזית שנותנת אווירה מיוחדת! שבת שלום :)

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן