-
|
ניז׳ר: על גל הדמוקרטיזציה
האם ניז׳ר תמשיך להביס את הסיכויים עם התקדמות הדמוקרטית אותה ביצעה?
החל משנות השישים, והשבת עצמאותה של ניז׳ר, ביצעה המדינה הצעירה את הצעד הראשון לעבר ביסוסה של דמוקרטיה. כעת, ניתן לומר בביטחון כי המדינה הענייה בעולם הצליחה לבצע העברה של כוח ושלטון באופן חלק וללא אלימות, לעבר מבנה דמוקרטי יציב.
ביבשת בה קיימים שליטים קיצוניים וסמכותניים – ובמהלך משבר עולמי שלדברי ראש האו”ם הביא לכדי ״מגפה של הפרות זכויות אדם״ - ניז׳ר מהווה כמגמת נגד אשר לא מדווחת מספיק, ותקופה זו הינה רגע דמוקרטי היסטורי וגאה במדינה.
המדינה חוותה לא פחות מארבע הפיכות מאז 1960 – האחרונה שהצליחה התרחשה בשנת 2010, ואחריה הגיע ניסיון כושל להפיכה נוספת בשנת 2015. אלה תנאים קשים מאוד לשגשוגה של דמוקרטיה, בייחוד מכיוון שמתוך 60 שנות העצמאות שלה, בילתה ניז׳ר כמעט 25 שנה מהם תחת שלטון צבאי.
חישבו לרגע על הנסיבות בהן ניז׳ר, מדינה הממוקמת בלב איזור הסאהל, עשתה את המעבר המדובר. שכן, שיעורי אנלפביתיות גבוהים (כ-70%, בעיקר נשים וילדות) ועוני גבוה, מהווים גורמים אשר מעכבים בדרך כלל התקדמות דמוקרטית, ולכן, ניז׳ר היא בגדר פלא שקשה להסביר את התפתחותו. נוסף על כך, ניתן להכניס לתוך המשוואה את העובדה כי רק 11% מהמדינה כולה (אחת המדינות הגדולות באיזור) ראוי לעיבוד חקלאי, בעוד ששאר השטח הינו מדבר, מה שהופך כל התקדמות לקשה יותר, בייחוד שכ-90% מהאוכלוסיה נסמכת על חקלאות על מנת להתפרנס.
כתוספת על קושי זה מגיע גם משבר האקלים, שמחמם איזור זה יותר מהר מכל איזור אחר בעולם. מה שמתרגם להאצת תהליכי מדבור שמקטינים את השטח בו ניתן לגדל יבול, הקטנה דרסטית בגשמים, וכתוצאה מכך בצורות. כל אלו הופכים את הביטחון התזונתי והפתחתת העוני בניז׳ר לאתגרים משמעותיים מאוד, ואף ככר פוריה להתפתחות סכסוכים צבאיים סביב משאבים.
יחד עם זאת, למרות שניצבה מול שילוב של עוני קיצוני, סכסוכים, מגיפת הקורונה והשפעת משבר האקלים, ניז׳ר העבירה את השלטון באופן דמוקרטי. האם מהלך זה יכול לגרום לשורה של דומינו, אשר תוביל לכך שנשיאים, שהפכו את כהונתם ל״קבועה״, יכנעו לממשל דמוקרטי?
בהתחשב בכך שאתגרים רבים מחוברים זה לזה בסאהל, ניז’ר מהווה כמדינת מעבר מרכזית לפליטים מאזורים אחרים באזור, ולכן, השפעת ההתקדמות הדמוקרטית שלה תגיע כנראה הרבה מעבר לגבולותיה.
(כתבה: Vava Tampa צילום: Issouf Sanogo/AFP/Getty)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אפריקה: הגבלות הקורונה באות על חשבון זכויות האזרח
מגיפת COVID-19 סיפקה לשלטונות האוטוקרטים ביבשת מערך נסיבות מושלם להגבלת חירויות האזרח, אומרים פעילי זכויות, זאת בנוסף להשפעה הגוברת של סין על היבשת, שעשויה לשחק תפקיד משמעותי.
מגפת הקורונה העולמית הביאה לכדי מאמצים ושינויים משמעותיים במבני השלטון במדינה. החל מתכנון הפצת החיסונים וכלה בתיאום אמצעי סגר, מערכות חברתיות, פוליטיות ופיזיות של כל מדינה נבחנו תחת לחץ חסר תקדים.
עם זאת, במדינות רבות באפריקה מצב זה הביא לידי ביטוי של כוח מבשר רעות – כזה שעשוי להמשיך גם לאחר המגיפה: דו”ח בית החירות אישר כי מגפת נגיף הקורונה ״חשפה חולשות בכל עמודי התווך של הדמוקרטיה, מבחירות ושלטון החוק, עד להגבלות בלתי מידתיות, מה שמאיב באופן חמור על חופש האסיפה והתנועה.״
מתוך כך אומרים כותבי הדו״ח, שאנו חוזים בשחיקה הדרגתית של חירויות האזרח, בייחוד במדינות שמדרום לסהרה, מכיוון שמדינות פוסט-קולוניאליות רבות סובלות מממשל לא מיטיב עד לימינו אנו.
דוגמאות לתופעה זו ניתן למצוא באוגנדה לדוגמא, בה פרק הזמן טרום הבחירות הפכו למסע רדיפת אופוזיציה של הנשיא המכהן מזה 35 שנה. הנשיא השתמש באמצעים של סגרים יזומים, איסור התקהלויות באופן כירורגי, ואכיפה בררנית על מנת לשלוט על האלקטורט של האופוזיציה.
בקמרון, נראה כי הנשיא, פול ביאה (Paul Biya), השתמש בקורונה כתירוץ מושלם להישאר מחוץ לטווח הראייה, מכיוון שעימותים פוליטיים ממשיכים לפגוע במדינה – בנוסף לתוצאות בפועל של המגפה. ממשלתו הטילה מערך מגבלות קורונה גורף, שנראה נטול כל תחושת מנהיגות מצדו.
מתוך כך נראה כי היעדרם של מנגנוני אכיפה יעילים מצד גופים בינלאומיים, אשר יבחנו שימושים גסים בכוח, ששוחקים את זכויות האזרחים, רק מחריף בצל הקורונה.
(כֿתבה: Mimi Mefo Takambou צילום: Realtime images)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
קניה: שומרים על המסורת - טקסי שבט המסאי
המסאי, קבוצה אתנית שקהילותיה הפסטורליות נמצאות בעיקר במזרח אפריקה – בקניה ובטנזניה, ממשיכות לכבד את מסורותיהן התרבותיות. למרות חדירתה של תרבות מערבית לתחומן, יחד עם הטכנולוגיה, חברי וחברות השבט מנהלים את חייהם בדבקות לאורח החיים המסורתי, ומוכרים בייחוד בעבור לבושם במיוחד - הגלימה האדומה.
דוגמא למסורות אלו נוכל למצוא בטקסי המעבר אותם מבצעים חברי השבט. המעבר מילד ללוחם, והמעבר בין לוחם לזקן צעיר בשבט המסאי.
״ישנם שלושה שלבים חשובים שמצויינים בגילאים מסויימים. שלושת השלבים הללו נשמרו והוגנו על ידי אונסק״ו״ אמר ג’ון טומפוי (John Tompoi), זקן צעיר שבט חדש במאסאי.
למעוניינים, ניתן לצפות בכתבה בסרטון קצר של הטקס , שמהווה תצוגה צבעונית ודינמית של ביטוי תרבותי אפריקאי ילידי שהועבר מדור לדור מזה שנים רבות.
(כתבה: Kizzi Asala with AFP צילום: africanews)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
גאנה: פזורת היבשת מגבים את קהילת הלהט״בק בגאנה, ועומדים לצד מרכזי הקהילה
בשבוע שעבר הבאנו לכם את הסיפור של מרכז הקהילה הגאה בגאנה. מרכז שנאלץ להיסגר לאחר הפגנות נגדו מצד האוכלוסיה, ואיומים לחייהם שקיבלו מוביליה. לאחר סגירת המרכז וירידתם למחתרת של מנהיגיה, המשטרה אף פשטה על המרכז הקהילתי, וטיפולי המרה חזרו לשיח הציבורי באופן מוקצן.
השבוע, כ-67 מהאנשים הבולטים בבריטניה שמוצאם מגאנה, חברו יחד כדי לגנות את מולדתם לשעבר על עמדתה בדבר זכויות הקהילה הגאה, במה שנראה כמפגן יוצא דופן של כוח הדיספורה האפריקאית.
הייתה הירתמות של דמויות משפיעות מכלל התעשיות והמגזרים, בין אם פוליטיקה, אופנה, קולנוע ומדיה, כולל שחקן הקולנוע אידריס אלבה (Idris Elba), העורך הראשי של מגזין ווג, ונעמי קמבל (Naomi Campbell), למרות שלא מגיעה ממוצא גנאי, חתמו על מכתב שתומך בקהילה הגאה בגאנה.
במכתבם, פנו הן לנשיא גאנה בבקשה לחזור בו ממדיניותו, ולתמוך בקהילה הגאה בבירתו אקרה, והן למנהיגי הקהילה שנאלצו לסגור את מפעלם, בבקשה לחזק את ידיהם ולהביע דאגה.
(כתבה: Nazia Parveen and Emmanuel Akinwotu צילום: Agencies)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אתיופיה: ארצות הברית קוראת לסיום התוקפנות באיזור טיגראי
מזכיר המדינה אנטוני ג’יי בלינקן (Antony J. Blinken) החל להפעיל לחץ ביום שלישי על מנהיג אתיופיה, בדרישה להפסיק את פעולות האיבה בצפון טיגריי, וציין כי ישנם “מספר הולך וגדל של דיווחים אמינים על מעשי זוועה והפרות זכויות אדם והפרות.”
ממשל ביידן מבקש לסיים את מה שהוא מתאר כמשבר הומניטרי מעמיק. שכן, מדובר בפעם השניה בפחות משבוע בה דווחו ציטוטים משיחות של מזכיר המדינה בנוגע לזוועות המתחוללות באיזור. מזכיר המדינה דרש מהממשל האתיופי לנקוט בצעדים מיידיים בשטח על מנת להגן על אזרחים, כולל פליטים ולמנוע הסלמה של האלימות. נוסף על כך, שאל המזכיר האם ראש ממשלת אתיופיה יהיה מוכן לחקירה בינלאומית, בלתי תלויה, של האירועים.
עד כה, תגובתם של משרד החוץ האתיופי בנוגע למעורבות האמריקנית בנושא היא כי מעורבותם ״מצערת״, וממשלתם הייתה ועודנה מחוייבת לשלום האזרחים וחקירת הדיווחים על הפרות זכויות אדם. זאת ועוד, הוסיף משרד החוץ האתיופי, כי תוקפנות זו נבעה ונכפתה עליהם מתוקף המחוייבות לשמור על האומה מאוחדת נוכח כוחות בוגדניים ומפלגים שהיו בתוכה.
(כתבה: Reuters צילום: Getty Images)
לקרוא עוד >> |
|
|