לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• מוזמביק: מומחים טוענים כי מדינות אפריקה והמערב חייבות להתאחד על מנת לעצור את המשבר במוזמביק מומחים מזהירים כי ההתקוממות האיסלאמיסטית ההולכת וגוברת בצפון מוזמביק יכולה להיעצר רק במאמץ צבאי ופיתוח מתואם של מדינות אפריקה ומערב, או שהוא עלול להסתחרר מחוץ לשליטה.   לטענתם, הפשיטה על עיר הנמל פלמה (Palma) בחודש שעבר, על ידי קבוצת אל-שבאב (al-Shabaab) המקומית המזוהה עם המדינה האיסלאמית, אשר הרגו עשרות ועקרו אלפים, מסמנת את פרשת קו המים בסכסוך המחריף בן ארבע השנים  – ההתקפה יצאה לדרך ב -24 במרץ על ידי אומדן של כ-100 לוחמים, שתפסו את השליטה בעיירה, שמונה כ- 75,000 תושבים. דוחות שהופצו מספרים כי גופים נערפים נראו ברחובות, בעוד שיירה של זרים מנסים להימלט מן המארב שוב ושוב.   בולמה בוקארטי (Bulama Bukarti), אנליסט טרור שמדרום לסהרה במכון טוני בלייר לשינוי עולמי, אמר כי פעולה זו עולה במורכבותה ונזקה על מרידות אחרות באפריקה; לראיה, טוען האנליסט כי לקח לבוקו חראם (Boko Haram) בניגריה שש שנים להגיע למקום אליו הגיעה הקבוצה הזו בשלוש שנים. עם התקפות מורכבות, ורשת תמיכה גדולה, אומר האנליסט, המצב נעשה נואש יותר ויותר. כעת ישנה נחיצות להתערבות אזורית של מדינות אפריקה עם תמיכה לוגיסטית מערבית.   אנליסטים צבאיים מערביים מסיקים כי האיום הנשקף הופך להיות אסטרטגי. בחודש שעבר, רגע לפני מתקפת פלמה (Palma), חיילים בריטים בכירים הזהירו מפני המשבר במוזמביק, שיחד עם הסכסוכים בתימן ובסומליה יוצר חוסר יציבות בחוף המערבי של האוקיאנוס ההודי.   המצב במוזמביק מורכב מאוד, גופים בינלאומיים כמו אמנסטי מתקשים ביצירת שיתופי פעולה עם כוחות הביטחון של המדינה, בעוד אלו מבצעים פעולות תגמול אלימות, כולל הוצאות להורג, מה שמשאיר את המצב כחבית נפץ.   אלכס ווינס (Alex Vines), העומד בראש תוכנית אפריקה בבית צ’את’ם (Chatham), אמר כי "נראה שממשלת מוזמביק קיבלה שהיא לא יכולה להתמודד עם המשבר באמצעות קבלני אבטחה פרטיים, אם כי היא עדיין לא מקבלת את הצורך בהתערבות מלאה”.   (כתבה: Dan Sabbagh צילום: Alfredo Zuniga/AFP/Getty Images) לקרוא עוד >>

• אפריקה: באנו חושך לגרש - הטכנולוגיה שמטרתה למגר את הארבה שחולש על מזרח אפריקה מלודין ג’פטו (Melodine Jeptoo) לעולם לא תשכח את הפעם הראשונה שראתה נחיל ארבה. נעים כמו ענן כהה, החרקים מחקו את השמים וירדו עליה כמו ברד. ״כשהם פוגעים בך בטיסתם הם באמת מכים אותך קשה״, אמרה ג’פטו, המתגוררת בקניה ועובדת עם PlantVillage, קבוצה ללא מטרות רווח המשתמשת בטכנולוגיה כדי לעזור לחקלאים להסתגל לשינויים באקלים.   בשנת 2020 מיליארדי חרקים הגיעו לפתחן של מדינות מזרח אפריקה, שלא ראו ארבה במשך עשרות שנים. שכן, הפעם האחרונה בה קניה התמודדה עם מגפה בסדר גודל כזה הייתה לפני יותר מ -70 שנה; אתיופיה וסומליה, לפני יותר מ -30 שנה. רבים טוענים כי אירועים אלו מונעים מממזג אוויר יוצא דופן שקשור לשינויי אקלים. 19 מיליון חקלאים ורועים בשלוש המדינות הללו, שנשאו בעול הנזק, חוו קושי משמעותי בפרנסתם. ״אנשים פעלו בחושך, התרוצצו כשראשיהם בבהלה״, אמר קית׳ קרסמן (Keith Cressman), בכיר לחיזוי ארבה בארגון המזון והחקלאות של האו”ם. ״הם לא התמודדו עם משהו בסדר גודל כזה מאז תחילת שנות החמישים.״   יחד עם זאת, ישנו אור בקצה המנהרה – בתוך הכאוס של הגעת החרקים למזרח היבשת, נוצרה במהירות טכנולוגיה ששמה לעצמה כמטרה למנוע את נזקי הארבה. גישה פורצת דרך זו של מציאת הנחילים בשלבים מוקדמים של התפתחותם הוכיחה את עצמה כיעילה כל כך בכדי לכבוש את הפולשים המכונפים במקומות מסוימים, עד שמומחים מסוימים אומרים שהיא עשויה לשנות את ניהול אסונות הטבע האחרים ברחבי העולם.   כדי להפיק את הטכנולוגיה הזו, השלב הקריטי הראשון היה לאסוף מידע אמין ומפורט אודות הארבה כולל נקודות ציון (אורך ורוחב) בו הם נמצאים. מודבר באפליקציה, כך שכל מי שיש לו טלפון חכם יכול להשתמש ב- eLocust3m. האפליקציה מציגה תמונות של ארבה בשלבים שונים של מחזור חייהם, מה שעוזר למשתמשים לאבחן את מה שהם רואים בשטח. קואורדינטות GPS מוקלטות אוטומטית ואלגוריתמים בודקים שוב תמונות עם כל ערך.   (כתבה: Rachel Nuwer צילום: Yasuyoshi Chiba/Agence France-Presse — Getty Images) לקרוא עוד >>

• ג׳יבוטי: קטנה אך איתנה - תפקידה של ג׳יבוטי בגאו-פוליטיקה נראה שהכל מסתכם לכדי מיקום, מיקום, ועוד פעם מיקום: הודות למיקומה הגיאו-אסטרטגי, האומה האפריקאית הקטנה ג’יבוטי זוכה לתשומת לב רבה מצד מעצמות העולם הגדולות. אך אוכלוסייתה כמעט ולא מרוויחה מכך.   המדינה הקטנה, הממוקמת על קרן אפריקה (גובלת באתיופיה, סומליה ואריתראה), מונה פחות ממיליון תושבים. אך אסטרטגיים צבאיים, וקובעי מדיניות ביטחוניים ברחבי העולם, רואים את המדינה בראש רשימותיהם בכל הנוגע לגיאופוליטיקה. ארצות הברית, צרפת, סין ויפן, בין היתר, מקיימות בסיסים צבאיים בג’יבוטי במשך מספר שנים. בהמשך הדרך, יתכן כי ערב הסעודית והודו יצטרפו לשורותיהם.   מיקומה האסטרטגי של ג’יבוטי מגיע מכך שהמדינה שוכנת בכניסה לים סוף – אחד המיצרים הרגישים ביותר במסחר העולמי – ומתוך כך ממלאת האומה הקטנה תפקיד מרכזי עבור בעלי העניין מרחוק, מוצבת ישירות במיצר באב אל-מנדב, מה שאומר כי כל מי שרוצה להגיע באוניה מאסיה לאירופה או להיפך, דרך תעלת סואץ, צריך לעבור בה.   למעלה מ -10% מהסחר העולמי עובר לאורך חופי ג’יבוטי. לכן, למעצמות כלכליות שונות בעולם יש חלק באבטחת סחורותיהן העוברות במיצר, במיוחד בעזרת נוכחותן הצבאית. עם איומים כמו ספינות פיראטים סומליות, המהווים אתגר בפני רשתות האספקה העולמיות הללו, יציבותו של ג’יבוטי באזור רווי משברים היא נקודת עוגן מבורכת עבור מעצמות עולם רבות.   יחד עם זאת, נראה כי נשיאה של המדינה מזה כשני עשורים, איסמעיל עומר גואל (Ismail Omar Guelleh), טרם הצליח לתרגם את הכוח הפוליטי של המדינה לכדי עושר – שכן, רבים מאזרחי המדינה עדיין חיים בעוני גדול, ומדינתו היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר באיזור. (כתבה: Jan Philipp Wilhelm צילום: DPA) לקרוא עוד >>

• גאנה: אסון ימי - מאות דולפינים ומיני דגים נוספים נשטפו לחופי המדינה הרשויות בגאנה חוקרות את מותם של מאות דולפינים ודגים שנשטפו בחופים בגאנה בימים האחרונים, שכן גובר החשש כי דגים מזוהמים נמכרו ללקוחות.   מינים שונים של בעלי חיים ימיים נפלטו לחופים באקרה, ובסמוך לקו החוף של הבירה מאז יום שישי. גורמים רשמיים אומרים כי קרוב ל 100 דולפינים מתים נשטפו ליבשה, בעוד סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות הראו עשרות מינים שונים, כולל צלופחים וכמה מיני דגים נוספים.   ועדת הדייג של גאנה מסרה כי דגימות מעבדה מבעלי החיים ומהמים נלקחו בימים האחרונים, אך הגורם לתמותה נותר לא ידוע.   גורם בוועדה, ד”ר פיטר זדה (Peter Zedah), אמר ביום רביעי לתקשורת המקומית כי החקירות נמשכות, אך ממצאים ראשוניים הראו ש״סביבה״ ו-״גורמי לחץ״ גרמו למקרי המוות. חלק מהדגים שנחקרו ״נראו טוב, ולכן זה נותן לך את הרושם שאולי כמה גורמים סביבתיים גרמו למותם״, אמר.   (כתבה: Emmanuel Akinwotu צילום: twitter) לקרוא עוד >>

• טנזניה: עידן חדש? המנהיגה החדשה מכירה במגיפה והבטיחה עוד זכויות אזרח, המבקרים אינם משוכנעים עם חמש מילים – ״בואו נקבל עמדה״ – נראה כי הנשיאה החדשה של טנזניה, בנאומה ביום שלישי, מברכת על עידן חדש בו ממשלת המדינה מכירה במגפה, ובמסגרתה תאפשר את הרחבתן של זכויות האזרח. בכך, מפיצה הנשיאה הן תקווה לעתיד טוב יותר והן ספקנות כי תחזור במהירה לדפוסיו הבעייתיים של קודמה בתפקיד.   קצת רקע – סמיה סולוהו חסן (Samia Suluhu Hassan) מונתה לנשיאת המדינה בחודש שעבר עקב מותו של הנשיא המכהן מסיבוכים ממחלות לב. הנשיא, היה מכחיש מגיפה נלהב, ורבים ממבקריו טוענים שהוא, כמו אלפים בטנזניה, מת מהנגיף למרות שהממשלה לא פרסמה נתונים על התפשטותו מאז אפריל האחרון.   גורמי בריאות מחוץ לטנזניה הזהירו כי אחוזים גבוהים מהמקרים האחרונים בקרב מטיילים טנזניים מעידים כי המדינה חווה התפרצות בלתי מבוקרת, למרות זאת, המדינה לא יישמה אף אמצעי בלימה.   ישנם ציפיות גבוהות מהנשיאה החדשה, שהייתה סגנית הנשיא בתפקידה האחרון, לעבור ממדיניות של הכחשה, לכזו שמכירה בחשיבותם של החיסונים, פועלת להשגתם, ושואפת להסיר את הבידוד הבינלאומי של המדינה. יתרה מכך, תומכי האופוזיציה ופעילי זכויות מקווים כי חסן תנסה לבנות מחדש את התשתית הדמוקרטית של טנזניה, שלדבריהם כמעט נמחקה במהלך חמש שנות כהונתו של הנשיא המנוח. שכן, תחת מדיניותו נסגרו עיתונים ואתרים, נוצרו חסמים פיננסיים לפתיחת פרסומים חדשים וכליאתם של עיתונאים ומתנגדים.   בנאומה ביום שלישי, נתנה הנשיאה אינדיקציה לכך שהיא מכוונת להחזיר עתרה ליושנה על ידי קריאה להחזרת רישיונות לבתי המדיה שנאסרו. ״אנחנו לא צריכים להחרים את התקשורת בכוח. פתחו אותם מחדש, ועלינו לוודא שהם מקיימים את הכללים״ אמרה.   יחד עם זאת, ״אנחנו זקוקים לפעולה מהירה, במיוחד כשמדובר במגיפה״, אמר ג’יימס מבטיה (James Mbatia), יו”ר NCCR-Mageuzi, אחת ממפלגות האופוזיציה של טנזניה. ״שלושת האנשים החשובים ביותר בממשלה נכחו בנאום הבוקר, ולאף אחד לא הייתה שום מסכה. אני עדיין חושב שהם לא רציניים בהתייחסותם למגפה.״   (כתבה: Rael Ombuor and Max Bearak צילום: AP) לקרוא עוד >>

KiDi - Odo

אמן שמגיע אלינו מגאנה, מדובר באחד האמנים המבטיחים לשנת 2021! קצב מובטח. שבת שלום :)

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן