-
|
אפריקה: נשכחו - חיילים אפריקאים ממלחמת העולם הראשונה נשארו ללא קבר
בשנת 2019, סרט תיעודי בשם Unremembered, חקר את מאות אלפי קברי המלחמה החסרים של חיילים מהאימפריה הבריטית. כתוצאה מתגליות הסרט, הוצתה חקירה בנוגע לקברי מלחמה נעדרים של פלוגת חיילים אפריקאים שלחמו תחת הדגל של האימפריה הבריטית.
בדרום קניה, מוומקון מוואווקה (Mwamkon Mwavaka), שסבו צ’יצ’ול (Chichole) שירת את הצבא הבריטי כסבל במלחמה, ועסק בהובלת אספקה לחזית, סיפר כיצד אין לו מושג היכן יכולה להיות גופת סבו, ואף ותיאר את גיוס המתגייסים כאלים לעיתים. ״הם נלקחו בין אם הם אוהבים את זה ובין אם לא,״ אמר מוואווקה. ״היו מכים אותם עד שנכנעו. כשהוא נהרג (סבו) גילחו את שערו והביאו אותו אלינו הביתה. רק השיער הוחזר לנו״. אין קבר ואין זיכרון לסב הנעדר.
בהגדרה, ללא אנדרטאות, קשה לדעת את שמות הנופלים, אך פרופ׳ מישל בארט (Michèle Barrett) מאוניברסיטת קווין מרי (Queen Mary) בלונדון, מומחית מובילה בתחום, מצאה תיעוד מסקרן של כמה.
היא חשפה רשימה של “חיילים אפריקאים ילידים” שנהרגו, ומותם אמור היה להירשם, אך במקום זאת, התגלה כי התוכנית של הצבא הבריטי היה להנציח אותם באנדרטה, לא בשם, אלא באופן מספרי. האנדרטה, שהוקמה בדר א-סלאם (Dar Es Salaam) אפילו לא כללה את מספר ההרוגים. במקום זאת היא כללה כתובת שתיארה את המובילים כ”רגליי וידי הצבא״.
אנו מקווים שהחקירה תאיר אור על זהותם ומקום מותם של אותם פלוגות, נמשיך לעדכן בהתפתחויות!
(כתבה: Robert Booth צילום: Culture Club/Getty Images)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
צ׳אד : בלחימת הצבא במורדים נשיא המדינה אידריס דבי נהרג
אידריס דבי (Idriss Déby), בן ה-68, שלט באגרוף ברזל במשך שלושה עשורים ובדיוק הבטיח את כהונתו השישית בתפקידו, נחשב על ידי המערב כחיוני בסיוע במאבק נגד הקיצוניות האיסלאמיסטית במרכז אפריקה.
יריות התחוללו בבירת צ’אד ביום שני בלילה בשעות הבוקר המוקדמות כאשר תומכיו של הנשיא, ירו באוויר וחגגו את ההודעה כי לאחר שלושה עשורים של שלטון ברזל, שכן, הוא זכה זה עתה בקדנציה שישית.
בינתיים, מר דבי מת בשדה קרב מצפון לבירה נדג’אמנה (Ndjamena), מפצעים שנגרמו בזמן שנלחם במורדים שניסו להפיל את ממשלתו, אמרו האלופים הצבאיים שלו. מותו הוכרז ביום שלישי.
מותו של נשיא המדינה עלול לעורר קרב על הירושה ולהשאיר חור פעור במדינה שהמערב נסמך עליה במלחמתה כנגד קיצונים אסלאמיסטים במערב ומרכז אפריקה.
קצת הבנה על המדינה שלרובנו, שמה הגיע לתודעה רק אחרי חידוש היחסים הדיפלומטיים – צ’אד היא אומת מדבר, פי שלושה מגודל קליפורניה. המדינה מוקפת מכל עבר במדינות העומדות בפני חוסר יציבות , כמו לוב, מצפון וניגריה מדרום. כוחותיה הצבאיים היו קריטיים הן למלחמה בסאהל (רצועת שטח אדירה מדרום לסהרה) והן למאבק נגד בוקו חראם וקבוצות הבת שלהם באזור אגם צ’אד.
מסיבה זו, נשיאה נהנה מתמיכת צרפת וארצות הברית, למרות הדיכוי של מתנגדיו הפוליטיים והאשמות רבות בהפרות זכויות אדם.
כמובן, שנשאלות שאלות קשות סביב מותו – איך בדיוק נהרג? ולמה בכלל היה באיזור לחימה מלכתחילה?
כעת, בנו של הנשיא מונה לנשיא הזמני, והמדינה עומדת בפני מבחן ליציבותה, בתקווה שלא תכנס לסחרור דומה לשכנותיה.
(כתבה: Mahamat Adamou, Ruth Maclean, Declan Walsh and Eric Schmitt צילום: Ludovic Marin/Agence France-Presse — Getty Images)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
גמביה: הישג - המדינה השניה שממגרת את מחלת הגרענת (טרכומה) שגרמה עיוורון לרבים
עובדי הבריאות הקדישו שנים בהתמקדות במחלות עיניים מייסרות ומסנוורות, שהיו נרחבות באזורים כפריים.
בשנת 2008, גאנה הייתה המדינה הראשונה באפריקה שחיסלה את המחלה. גמביה הפכה למדינה השנייה באפריקה שממגרת את מחלת הטרכומה – אחד הגורמים העיקריים לעיוורון. ההישג, עליו הכריז ארגון הבריאות העולמי ביום שלישי, מגיע לאחר עשרות שנים של עבודה ממוקדת כנגד המחלה אשר שפגעה בראייתם של כ -1.9 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
ממשלת גמביה וארגוני הסיוע השקיעו שנים בזיהוי וטיפול בחולים באזורים כפריים, ולעתים קרובות אף עברו מדלת לדלת. שכן, מחלה זו יכולה לגרום לריסים של האדם להסתובב פנימה ולשרוט את פנים העיניים ומתוך כך לגרום נזק קבוע.
יאיה מאני (Yaya Manney), בן ה-75, מנהיג קהילה בכפר החוף מריאמה קונדה (Mariama Kunda), אמר כי הטיפול שינה את חייו. “סבלתי מכאבים הרבה זמן כי לא הכרתי שום מקום קרוב בו אוכל לעבור ניתוח. קשה לחיות עם הסבל של טרכומה” אמר.
(כתבה: Kaamil Ahmed צילום: Ruth McDowall/Sightsavers)
קצת על המחלה מויקיפדיה –
גרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים. זאת “מחלת עוני” מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור והיגיינה ירודים (“מחלת משפחה”). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם חוסר במים זורמים, חוסר מתקני שירותים, עוני, זבובים, דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.
הגרענת הייתה נפוצה גם בארץ ישראל בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. רופא העיניים היהודי הראשון שטיפל ב”גרענת” בין השנים 1908–1911 היה הד”ר משה יהושע ארלנגר.
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אפריקה: ׳אנשים לא גוועים ברעב, מרעיבים אותם': מיליונים בסכנת רעב, מזהירים עמותות הסיוע
מנהיגי העולם נקראים לפעול באופן מיידי בכדי לעצור את התעצמותו של רעב גדול, אשר הוחמר בגלל מגיפת הקורונה ונגרם כתוצאה מסכסוכים, משבר האקלים ואי שוויון.
במכתב גלוי שהתפרסם שלשום לתמיכה בקריאת האו”ם למניעת רעב בשנת 2021, אמרו מאות ארגוני סיוע מרחבי העולם: “אנשים לא גוועים ברעב – הם מורעבים.”
הארגונים הזהירו כי ״ההיסטוריה תשפוט את כולנו על פי הפעולות שאנו נוקטים היום״, עוד הוסיפו כי אנשים ״מורעבים מסכסוכים ואלימות; על ידי אי שוויון; ההשפעות של שינויי האקלים; אובדן אדמות, מקומות עבודה או לקוחות פוטנציאליים; ועקב מאבק נגד COVID -19 שהשאיר אותם מאחור״.
לדבריהם, מיליוני אנשים בתימן, אפגניסטן, אתיופיה, דרום סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הונדורס, ונצואלה, ניגריה, האיטי, הרפובליקה המרכז אפריקאית, אוגנדה, וזימבבואה מתמודדים עם רעב, ומתוך כך פונים לממשלות להגיב במטרה לבסס את הדחיפות בהשקעה של מיליארדי פאונד.
״אנחנו לא מדברים על אנשים שהולכים לישון רעבים,״ אמרו. ״אנחנו מדברים על תנאים קיצוניים, על מצב חירום – אנשים פשוטו כמשמעו צועדים אל סף הרעב. אם לא יגיע אוכל, אנשים ימותו.״
מדינות נאלצו להתמודד עם אי-השוויון הגובר, ולנקוט בפעולות הפוליטיות הדרושות בכדי לעצור סכסוכים, שמהווים למניע העיקרי של הרעב והמכשול לעמוד בצרכים, אמרו הקבוצות. ״חובה שנרים את קולנו בכדי להביא את תשומת הלב הבינלאומית למטרה זו לפני שיהיה מאוחר מדי”, הוסיפו.
(כתבה: Sarah Johnson צילום: Sam Mednick/AP)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אוגנדה: האם שפעם התביישה בבנה ההומוסקסואל
כשריטה שמעה שמועות שבנה הומוסקסואל, היא סירבה להאמין בכך. באותה תקופה היא חשבה שהומוסקסואליות היא תועבה – ״בעיה״ שקרתה במקום אחר, לא באוגנדה.
כשסוף סוף הבינה את האמת, היא הרגישה שמשהו רע פלש לביתה. ״כשהבנתי שזה אמיתי, בכיתי. בכיתי כי לא האמנתי לזה … נעלתי את עצמי ובכיתי,״ אמרה. העוינות של אוגנדה כלפי הומוסקסואליות ידועה. עונש מאסר עולם הוא העונש על יחסי מין חד מיניים, ואנשי הלהט”ב מתמודדים לעיתים קרובות עם אפליה, איומים והטרדות.
לעתים קרובות נחשב המאבק על זכויות הקהילה כמצב עם שני צדדים ברורים – אנשי LGBTI מצד אחד, וקהילות הומופוביות מצד שני. המציאות מבולגנת הרבה יותר, כאשר הורים כמו ריטה נלכדים באמצע – בין האמונות החזקות איתן הן גדלו, לבין מצוקת יקיריהם.
ריטה גילתה על השמועות סביב בנה מחברה, ששמעה אנשים אומרים שהוא הומוסקסואל. היא הייתה בסערה והחלה לחשוב האם היו סימנים שהיא החמיצה. בסופו של דבר, בנה אישר שזה נכון שהוא גיי.
כשחברים ושכנים מדברים על המשפחה, ריטה הסתגרה בבית כדי לברוח מהרכילות והבושה הציבורית, ואילו אבי בנה האשים אותה ואמר שהיא נכשלה כאם. בסופו של דבר היא אומרת שהיא ״הרגיעה את עצמה״, כשהבינה שאף אחד אחר לא ידאג את בנה, והיא ניסתה למצוא דרך להתמודד עם המצב.
ריטה מצאה את עצמה לגמרי לבד בתקופה שהיא נזקקה לייעוץ ותמיכה. נקודת מפנה ענקית עבורה הגיעה כאשר בנה שמע על קבוצת התמיכה החדשה, ועודד אותה להשתתף.
מדובר בקבוצת פעילים באוגנדה, אשר מנסה לעזור להורים כמו ריטה להבין ולקבל את ילדיהם ולהתמודד עם האתגרים והטראומות שבחיים עם הומופוביה.
הקבוצה נקראת PFLAG אוגנדה, ומייצגת הורים בשמשפחותיהם ישנם חברי קהילה. מטרתה ליצור מרחב בטוח בו ההורים יכולים לבוא יחד עם אחרים הנמצאים באותו מצב, לשאול את השאלות ולנהל את השיחות שלעולם לא יעזו.
מייסדת הקבוצה היא קלייר ביארוגבה (Clare Byarugaba), פעילה להט”בית גלויה, אשר קיבלה השראה מניסיונה של משפחתה שלה. היא הבינה שסוג התמיכה והסולידריות שהיא מסוגלת להיעזר בהם בקהילת הלהט”ב לא קיים עבור ההורים, שחוויותיהם ונקודות מבטם היו כה שונות.
קלייר נשאה מבטה לתנועת PFLAG שהחלה בארצות הברית והתאימה אותה כך שתתאים להקשר המקומי. המטרה היא לספק מרחב בטוח בו ההורים יכולים לדבר עם פסיכולוג קליני ומנהיגים דתיים מתקדמים.
(כתבה: Mary Goodhart צילום: AFP)
לקרוא עוד >> |
|
|