-
|
זמביה: רשתות חברתיות ופלטפורמות לשליחת הודעות הושבתו ביום הבחירות - כך לפי פייסבוק
נראה כי רשתות חברתיות ואפליקציות להעברת הודעות, כולל פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וטוויטר, הושבתו ביום חמישי בזמביה כשהמדינה הצביעה בבחירות לנשיאות ולפרלמנט, כך מסר דובר פייסבוק.
“בדקנו את זה ואנו יכולים לאשר שנדמה כי הייתה השבתה יזומה של המדיה החברתית המשפיעה”, אמר דובר פייסבוק ל- CNN. יחד עם זאת, רשת CNN לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את הסגירה של המדיה החברתית, כמו כן משרד הנשיא וממשלת זמביה לא הגיבו בנושא.
נשיא זמביה אדגר לונגו (Edgar Lungu) מבקש להיבחר מחדש, ואיש העסקים האקאינד היצ’ילמה (Hakainde Hichilema) הוא המתמודד העיקרי מולו. לונגו התלונן ביום חמישי על “כאוס” בשלושה מחוזות, שלדבריו למעשה הביאו את הבחירות באזורים אלה למצב בו הם לא מתנהלים באופן חופשי והוגן.
“איך אפשר לדבר על בחירות חופשיות והוגנות כאשר יריביי הפוליטיים מתייחסים לבחירות האלה כמלחמה?” אמר לונגו. הוא האשים את האופוזיציה ביצירת “תקריות אכזריות” וברצון “לשלוט בזמביה בכוח”. בהודעה שפרסמה הנשיאות אמר לונגו כי הורה לצבא לחזק את נוכחות הכוחות במחוזות המערביים, הצפון-מערביים והדרומיים.
(כתבה: Samantha Tapfumaneyi, Lauren Kent and Tim Lister, CNN צילום: CNN)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
קניה: בניגוד לממצאים קודמים, ג'ירפות עשויות להיות מורכבות חברתית כמו שימפנזים ופילים
את הג’ירפות ניתן לראות מעל הכל. הם מרחפים מעל הסוואנה כמו מגדםלי בני שתי קומות, מציצים למטה אל המערכה מאחורי ריסיהם הארוכים. במשך עשרות שנים, ביולוגים רבים חשבו שג’ירפות מנהלות סוג מרוחק כזה של יחס גם כלפי בני מינם, כאשר מדריך פופולרי אחד לחיות הבר כינה אותם “מרוחקים” ומסוגלים רק לאסוציאציות “המזדמנות ביותר”.
אך לאחרונה, ככל שמומחים הקדישו תשומת לב רבה יותר לאייקונים המנוקדים הללו, החלה לצוץ תמונה חברתית אחרת. כיום ידוע כי הנקבות נהנות מקשרים ארוכי שנים. יש להם חברים לארוחת צהריים, שומרים על הילודים יחדיו ונשארים קרובים לאמהותיהם וסבתותיהם. נקבות אפילו יוצרות הסדרים משותפים דמויי מעונות יום, הנקראים גני ילדים, בהם הם מתחלפים בייביסיטר ומאכילים צעירים.
תצפיות כמו אלה הגיעו למסה קריטית, אמרה זואי מולר (Zoe Muller), ביולוגית חיות בר באוניברסיטת בריסטול באנגליה. היא וסטיבן האריס (Stephen Harris), גם הוא בבריסטול, סקרו לאחרונה מאות מחקרים על ג’ירפות כדי לחפש דפוסים רחבים יותר. הניתוח שלהם, שהתפרסם ביום שלישי בכתב העת Mammal Review, מצביע על כך שג’ירפות אינן בודדות, אלא יצורים מורכבים מבחינה חברתית, הדומה לפילים או לשימפנזים. הם רק קצת יותר מעודנים לגבי זה.
הבנתה של ד״ר מולר על כך שג’ירפות חברתיות החלה בשנת 2005, כאשר חקרה את עבודת המאסטר שלה בלייקיפיה (Laikipia), קניה. שם כדי לאסוף נתונים על אנטילופות, מצאה את עצמה נמשכת אל היצורים הגבוהים. “הם כל כך מוזרים להסתכל עליהם,” אמרה. “אם מישהו תיאר לך אותם, לא היית מאמין שהם בכלל קיימים.” לאחר ששמה לב שאותן ג’ירפות נוטות לבלות ביחד – הן נראות “כמו בני נוער המסתובבים”, אמרה – ד”ר מולר התחלתי לקרוא על אורחות חייהן. “ממש הופתעתי לראות שכל הספרים המדעיים אומרים שהם לגמרי לא חברותיים”, אמרה. “חשבתי ‘ובכן, רגע. זה בכלל לא מה שאני רואה.”
כתבה: Cara Giaimo צילום: Zoe Muller
לקרוא עוד >> |
|
-
|
ניגריה: חברת Shell תשלם 111 מיליון דולר עבור דליפות נפט של הדלתא של הניגר ב -1970
ענקית האנרגיה הסכימה לפצות את הקהילות באזור אוגונילנד (Ogoniland) המייצר נפט בניגריה על הזיהום שנגרם לאיזור. החברה עדיין מכחישה את האחריות, אך האנשים שהביאו את החברה לבית המשפט מרגישים כי צדק הגיע. בית משפט הולנדי קבע בינואר כי החברה זיהמה את דלתא ניגר בדרום ניגריה והורה לענקית האנרגיה האנגלו-הולנדית לשלם פיצויים.
עורכי דין של החברה והקהילות שנפגעו אישרו את החלטת חברת הבת הניגרית של Royal Dutch Shell Plc על פיצוי בסך 111 מיליון דולר (94,9 מיליון יורו), כך דיווחה סוכנות הידיעות AFP. אולם החברה טענה כי הדליפות נגרמו על ידי צדדים שלישיים במהלך מלחמת האזרחים בניגריה.
לוציוס נווסו (Lucius Nwosu), עורך דין בקהילת אג’מה-אבובו (Ejama-Ebubu) באוגונילנד, אמר ל- AFP: “נגמרו להם הטריקים והחליטו להשלים עם זה”. הקהילות היו בתהליכי משפט בתיק נגד Shell מאז 1991. “ההחלטה היא הצדקה לנחישות הקהילה לצדק”, אמר נווסו.
התנועה למען הישרדות אנשי אוגוני (MOSOP) מסרה כי היא רואה בהצעת הפיצויים “אישור לסוגיות שהעלינו לגבי ההרס הסביבתי של Shell באוגוני והצורך בשיקום נכון של הקרקע”. מאז המלצת האו”ם ב -2011 לבצע פעולות לניקוי דליפות הנפט, התחושה בקרב ילידי אוגוני היא שנעשה מעט. עדיין קיימת תחושה שפסיקת בית המשפט ההולנדי לא תתורגם לפעולה קונקרטית.
“האוגוניס לא מרוצים כלל מרמת השיקום הסביבתי עד כה”, אמרה פיינפייס דומנמן (Fyneface Dumnamene), איש איכות הסביבה.
(כתבה: Mimi Mefo Takambou, Bello Muhammad צילום: APT)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אפריקה: 'אסון כלכלי': אפריקה הולכת להתמודד עם שנים של חוסר יציבות שלאחר מגיפת הקורונה
פגיעה מהמגיפה עלולה לרסק שאיפות, להחריף את המתחים ולהעמיק את הפערים בחלקים רבים של היבשת.
אנליסטים ומומחים מזהירים מפני שנים רבות של חוסר יציבות ברחבי אפריקה, שעלולות להוביל למלחמות ולתהפוכות פוליטיות, כאשר ההשפעה הכלכלית של מגיפת הקורונה מעמיקה ברחבי היבשת.
למרות שרבות מההשלכות הצפויות עדיין לא ברורות לחלוטין, התסיסה האחרונה בדרום אפריקה, האלימות הקיצונית בסהל וחוסר היציבות הגוברת בחלקים ממערב אפריקה מאפשרים לנו להסיק חלק ממה שעומד בפני היבשת כולה עקב המגיפה, כך אומרים משקיפים.
עם זאת, הייתה גם מנהיגות חזקה ופעולה אפקטיבית של ארגונים גדולים המספקים תקווה שניתן להימנע מההשפעות הגרועות ביותר של המגיפה - “זהו סיפור בשני חלקים”, אמר ד”ר קומפורט ארו (Comfort Ero), מנהל התוכנית אפריקה בקבוצת המשבר הבינלאומית. “בפרק הראשון, היבשת נראתה עמידה יותר מול המגיפה מאשר חלקים מפותחים יותר בעולם. היו הרבה חששות שהכל ילך לעזאזל אבל זה לא קרה. הפרק הבא עשוי להראות את כל הדברים שלא קרו בשנת 2020 ומתחילים לחשוף את עצמם “
יותר מ -7 מיליון מקרים ו -180,000 מקרי מוות נרשמו באפריקה, מספרים שרוב החוקרים סבורים שהם חסרי ביסוס משמעותיים. אף שרבים עודדו את תגובתן של מדינות אפריקה למגיפה, ובראשם האיחוד האפריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, ההשפעות הכלכליות של המגיפה היו דרסטיות.
מחקר בינלאומי שנערך לאחרונה מצא כי הקורונה עלולה לפגוע באפריקה יותר מכל משבר עולמי אחר, כולל המשבר הפיננסי באסיה 1997, המיתון הגדול 2008 והתפרצות האבולה בשנת 2014.
(כתבה: Jason Burke צילום: the guardian)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
טנזניה: 'אני מפחד להיהרג': אקטיביסטיות למען זכויות להט״ב מדברות
מגיני זכויות קהילת הלהט״ב מתארים איומים והתעללות תוך כדי עבודה להגנה על הקהילות שלהם. דו”ח חדש מצא כי אקטיביסטים אלו נמצאים בחזית מאבק למען זכויות אדם בעולם.
הדוח פורסם ביום חמישי על ידי ארגון מגיני קו החזית, לאחר חקירה שנמשכה ארבע שנים, ומצא כי פעילים מתמודדים עם איומים רבים והתקפות אלימות. הנראות שלהם בתוך הקהילות הופכת אותם לפגיעים יותר להתעללות, נכתב בדו”ח.
קלרה דוויס (Clara Devis), מקרן ההעצמה הקהילתית של טנזניה אמרה ש ״כאישה טרנסג’נדרית ומגינת זכויות אדם, לעתים קרובות אני מטרה להממשלה והחברה מכיוון שהם חושבים שאני פועלת להפיץ הומוסקסואליות בקהילה ו”להפוך אנשים להומואים”.״
ביוני בשנה שעברה אירחתי אישה טרנסית בבית כי היא נזקקה לעזרה, ובן דוד שלי נשאר. הייתי בחוץ כשקיבלתי טלפון מבני דודי וביקש ממני לחזור הביתה מיד. הוא לא אמר למה, אבל ידעתי שמשהו לא בסדר. מיהרתי פנימה ומצאתי את בן דוד שלי ואת הטרנסית קשורים על הרצפה. הם הותקפו ודיממו. הטלוויזיה שלי ועוד כמה דברים נלקחו מהחדר שלי.
הבנתי שהגברים שעשו זאת חיפשו אותי. הם ידעו שעבדתי כדי להגן ולהגן על קהילת הלהט”ב. הם ידעו שמשרד הארגון שלי עבר דירה מספר שבועות לפני כן ורצו לדעת היכן הוא נמצא כעת. הם רצו את המחשב שלי ואת כל המידע עליו.
לפעמים אני מאבדת אמונה ומוטיבציה, ורוצה להפסיק. אבל אז אני נזכרת שאני חלק מהקהילה הזו והזכויות שאני נלחמת עליהן הן גם שלי. לכל אחד יש את הזכות לשוויון ולהגנה.
(כתבה: Sarah Johnson צילום: Front Line Defenders)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אתיופיה: 'כאילו לא הייתי בן אדם': כוחות אתיופיים מואשמים באונס שיטתי בטיגראי
הטלת מומים, עבדות ועינויים של נשים ונערות הם חלק מהזוועות שמפורטות בדוחות שפרסמה אמנסטי, במה שהארגון אומר כי יכול להיות עילה משמעותית לאישור בפשעי מלחמה.
כוחות ממשלת אתיופיה אנסו והתעללו באופן שיטתי במאות נשים ונערות בעימות הנוכחי בטגראי (Tigray), כך עולה מדו”ח חדש של אמנסטי אינטרנשיונל.
תוספת זו מחזקת את המספר הרב של עדויות שהגיעו בחודשים האחרונים לכך שאונס משמש ככלי נשק בלחימה באזור הצפוני של אתיופיה. המחקר של אמנסטי מציע תמונת מצב של היקף הפשעים באזור שבו התקשורת עם העולם החיצון הוגבלה בכוונה על ידי הרשויות.
הדו”ח מגיע כשממשלת אתיופיה קראה השבוע ל”כל האתיופים המסוגלים “להצטרף לצבא כדי לעצור את הכוחות המתחדשים מאזור טיגראי” אחת ולתמיד “, לאחר הפרה לכאורה של הפסקת האש החד צדדית ביוני.
המלחמה במדינה השנייה בגודלה באפריקה סיכנה בערעור היציבות של אזור קרן אפריקה מאז פרצה בנובמבר. אז הכריז ראש הממשלה, אבי אחמד (Abiy Ahmed), חתן פרס נובל לשלום, מלחמה על האזור הנשלט על ידי תנועת שחרור העם בטיגראי (Tigray). אותה תנועה ששלטה באתיופיה כמעט 30 שנה.
הדו”ח, המבוסס על רשמיהם של 63 נשים ואנשי רפואה מהאיזור, בו מפורט כיצד נשים נתונות באופן שגרתי להטלת מומים, אונס כנופיות, עבדות מינית וצורות אחרות של עינויים מצד אנשי צבא אתיופיה, כוח ההגנה הלאומי של אתיופיה; כוחות ההגנה האריתראים, בעלי ברית לממשלה; ולוחמי המיליציה של אמהאראן ככל שהסכסוך בטיגראי נמשך, אמר אמנסטי.
(כתבה: Emmanuel Akinwotu צילום: Yasuyoshi Chiba/AFP/Getty)
לקרוא עוד >> |
|
|