לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• יבשת אפריקה: המאבק באלימות מגדרית נמשך החודש מציינים בעולם כולו את המאבק באלימות מגדרית, התאריכים הבין לאומיים הם ה25.11-10.12. החשיבות והצורך במאבק זה באה לידי ביטוי בכל מדינה ומדינה, בכל היבשות.   בכתבה מתוארים תהליכים שקניה ודרום אפריקה עושות כחלק מהמאבק שלהן באלימות המגדרית, דרך חקיקת חוקים חדשים, הכרה בעוולות העבר והחרפה של האכיפה.   מגפת הקורונה הביאה לעלייה במקרי האלימות המגדרית בעולם כולו, זה הזמן לפעול לשינוי מדיניות, כפי שדרום אפריקה וקניה מובילות.   (כתבה: allAfrica צילום: NiemanReports) לקרוא עוד >>

• עולם העסקים: אנשי מקצוע אפריקאים צריכים לקחת חלק בהגדרות האתיות של בינה מלאכותית בינה מלאכותית כבר מזמן לא נמצאת רק בסרטי מדע בדיוני וככל שהיא הופכת ליותר זמינה ונפוצה עולות שאלות חדשות-ישנות הנוגעות לאתיקה בטכנולוגיות שכוללות למידת מכונה.   הקווים המנחים שקובעים את סדר העדיפויות בפיתוח הטכנולוגיות האלו, כמו רבות אחרות, נקבעים בעיקר על ידי גברים מהצפון הגלובלי. לכל אדם יש נקודות עיוורות ולכן חשוב מאוד הגיוון המגדרי, האתני, התרבותי והדתי בכל פיתוח או הנחת קווי יסוד גלובליים.   לצערנו, ולמרות שישנה מגמה של צמיחה בתחום הבינה המלאכותית ביבשת אפריקה, החברות המובילות בשוק עדיין לא הבינו שמגוון אנושי הוא יתרון ונכס. למשל, גוגל ארה"ב שפיטרו בשנה שעברה את טימניט גברו (Timnit Gebru), מדענית מחשב ממוצא אתיופי שעבדה בצוות האתיקה של החברה. פיטוריה הגיעו בעקבות דו"ח שהיא כתבה על הטיות ברורות באלגוריתמים של גוגל ובחוסר הדיוק שלהם בזיהוי נשים ואנשים ממוצא אתני מגוון, חוסר דיוק שיכול לגרום לטעויות הרות גורל במקרה של שימוש בתוכנות זיהוי פנים במקרים של פשיעה או אכיפה.   אילו חברות מיבשת אפריקה מנסות לאתגר את ענקיות הטכנולוגיה? כיצד ניתן להבטיח שבינה מלאכותית וטכנולוגיות שמשלבות למידת מכונה יטיבו עם האנושות כולה ולא רק עם מי שמתכנתים אותה?   להרחבת קריאה על פיטוריה של טימניט – https://www.wired.com/story/google-timnit-gebru-ai-what-really-happened/   (כתבה: THE CONVERSATION צילום: Arne Dedert/picture alliance via Getty Images) לקרוא עוד >>

• ניגריה: סובסידיות הדלק הופכות למענקים ביולי הקרוב יגמר הסכם סובסידיית הדלק בניגריה לטובת הסכם סחר חופשי, מה שמאפשר למדינה להתחיל לתכנן מסלולי השקעה לכסף שיתפנה.   הרעיון המוביל כרגע הוא העברה של 5,000N (ניירה) כל חודש ל40 מיליון עניים במשך חצי שנה עד שנה.   האם זו תוכנית נדיבה שתצליח להוציא מיליונים ממעגל העוני? האם המערכות בניגריה מסגלות להעביר סכומים כאלו כל חודש? מה הבעיות שיש בתוכנית?   (כתבה וצילום: Africa.com) לקרוא עוד >>

• קניה: המזבלה של אירופה? ועידת האקלים בגלזגו (COP26) מאחורינו, האם שינוי מהותי בהרגלי הצריכה והזיהום שמוביל להתחממות הגלובלית לפנינו? אם נשפוט לפי כמות הפסולת האלקטרונית שאירופה זורקת בקניה, כנראה שלא.   בזמן שמדינות אירופאיות קוראות לפעולה דחופה בתחום האקלים, אוניות עמוסות בפסולת אלקטרונית, במסווה של מכשיריי יד שנייה לייצוא, מגיעות לקניה ומשליכות טונות של מכשירים מקולקלים או שנמצאים בסוף חייהם.   מה עושים עם מקרר שעומד לשבוק חיים? איך מתמודדות עם כל הפסולת האדירה שמצטברת? ומה ההשפעה על הכלכלה המקומית?   (כתבה: Africa Is a Country צילום: Judit Klein via Flickr CC BY-ND 2.0)   לקרוא עוד >>

• דרום אפריקה: גנגסטרים הם גיבורים? האמון בממשלה בדרום אפריקה כל כך נמוך, עד שגנגסטרים ופושעים שמספקים עזרה לקהילה שלהם נתפסים כגיבורים. ישנם אזורים רבים בדרום אפריקה בהם כנופיות הן אלו שקובעות את הסדר החברתי ושולטות ברחובות, אך לא תמיד זה היה דבר רע.   כבר בשנות ה50 התחילו להתארגן קבוצות שמטרתן העיקרית הייתה להילחם במנגנוני האפרטהייד ולהגן על קהילותיהם מפני פשיעה. קבוצות אלו שנועדו לשמור על החוק ולהגן על הקהילה הקרובה אליהן לאט לאט איבדו חלק מהמאפיינים הקהילתיים ואימצו אליהן מאפיינים פליליים.   אז מה היום הופך מנהיג כנופייה שעוסק בפלילים לגיבור של קהילה? על אילו פשעים קהילה מוכנה לסלוח, מה העול של קהילה שחיה בצל כנופייה, והאם יש גם רווח?   (כתבה: Africa Is a Country צילום: Brent Newhall via Flickr CC BY 2.0) לקרוא עוד >>

• מרוקו: מחאות סביב ביקורו של בני גנץ במהלך השבוע שר הביטחון בני גנץ ביקר במרוקו כחלק מהסכמי הנורמליזציה החדשים בין המדינות. במהלך הביקור נחתמה עסקת נשק חסרת תקדים, הראשונה הרשמית בהיקף שכזה בין ישראל ומדינה ערבית.   ישראל הבטיחה לספק למרוקו ניסיון, ידע, אמצעים טכנולוגים, אימונים והכשרות. עסקת הנשק הזו, כמו כל עסקת נשק, לא מתחוללת בריק ואיננה תמימה. הסתכלות זריזה על המציאות בה נחתמה מספקת מבט מדאיג על המתיחות שלאיטה הופכת למלחמה בין מרוקו ואלג'יריה וכמובן את הכיבוש האלים של סהרה המערבית.   שיפור היחסים של ישראל עם מדינות שכנות הוא טוב וחשוב ויכול להוות צעד מהותי בניסיונות להגיע לשלום יציב באזור. למרות זאת, אסור שהרצונות הללו יעוורו אותנו מלראות את התמונה הגדולה ולהבין איזה עוולות נעשות בשמנו ובשם הנורמליזציה.   (כתבה: africanews צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) לקרוא עוד >>

• טנזניה: הוסר האיסור על לימודים של הריוניות נשיאת טנזניה סמיה סולוהו חסן (Samia Suluhu Hassan) החליטה לבטל החלטה של קודמה בתפקיד והסירה את החוק שאסר על נערות שנכנסו להריון ללמוד.   החוק הקודם קבע כי נערה שנכנסה להריון מסולקת מיד מהלימודים, וגם אחרי הלידה נאסר עליה לחזור להשלים את השכלתה. החוק הזה ספג ביקורת רבה מיומו הראשון, והשבוע עוולה זו תוקנה. לפי החוק החדש נערות יוכלו להמשיך ללמוד תוך כדי הריון וגם לחזור ללמוד לאחר הלידה. כל מי שפרש או פרשה מבית הספר מסיבות מגוונות, יוכלו לחזור להשלים את לימודיהם באופן פורמלי. בנוסף יינתנו שתי הזדמנויות לעבור את מבחני הסיום, מבחנים שמאפשרים השתבצות במוסדות לימודיים ממשלתיים.   צריך זכור כי הריונות של נערות פעמים רבות קורים באופן לא מתוכנן, כתוצאה של יחסי מין לא מוגנים ואף אונס. האפשרות להמשיך ללמוד עשויה להיות חבל הצלה עבור אותן הנערות, בכך שיתאפשר לה להמשיך לסלול לעצמה עתיד שהיא בוחרת בו.   (כתבה וצילום: allAfrica) לקרוא עוד >>

אפריקסט חוזר בעונה חדשה! בפרק תחילת עונה של אפריקסט, ניסינו להבין יחד עם שגריר ישראל לשעבר בדרום סודן, ד"ר חיים קורן, ועם אוסמעין ברקה, מבקש מקלט מסודן שמתגורר בישראל, מה קרה בהפיכה בחודש שעבר בסודן ולאן פניה של סודן מועדות

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן