לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• המחלה ההולנדית, גרסה ניגרית: ניגריה מצאה מאגר נפט בלב אדמת בוקו חראם – אבל כלל לא בטוח שזה יועיל לאוכלוסייה המקומית בדצמבר 2016 השתלט הצבא הניגרי על "Camp Zero", אזור בשליטת בוקו חראם שנמצא בליבו של יער סמביסה במחוז בורנו. באותו החודש הודיע שר הנפט הניגרי על גילוי מצבור נפט בכמויות גדולות במדינת בורנו, בשטח שזה עתה נכבש והיה עד לא מזמן בשליטת ארגון הטרור. ההכרזה הפיחה תקוות בקרב האוכלוסייה המקומית בצפון-מזרח המדינה בתקווה לפעילות כלכלית מואצת בעקבות התגלית. לפני פרוץ משבר הנפט העולמי, והלחימה מול בוקו חראם, היה מחוז בורנו המעסיק השלישי בגודלו בתחום החקלאות, ואולם עם פריצת שני המשברים מרבית החוות נשרפו או נשדדו והביאו לבריחתם של החקלאים מהאזור.   מקרה בוחן באזור אחר של ניגריה מלמד שתגליות נפט לווא דווקא מביאות לפיתוח כלכלי של אזור מסוים: כך היה בדרום ניגריה באזור הדלתא שם התגלה לראשונה נפט בשנת 1956. במקום להפוך לכלי של פיתוח כלכלי הפכו מצבורי הנפט באזור למפגע בריאותי וסיכון בטחוני. לאחר שנים של קיפוח והזנחה, לצד זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה מפעילות חברות הנפט, תושבים מקומיים החלו להפגין באלימות נגד הממשל הפדרלי וחברות הנפט היעדר השקיפות גם היא מונעת מרבים להיות אופטימיים בנוגע לפירות שייקטפו מהתגלית: "בהיעדר פרטים חשובים כמו המיקום המדויק של התגלית, החברות שעומדות מאחוריה, וההכנסות הצפויות, החדשות בנוגע לתגליות הנפט מתקבלות באופן די סקפטי",  טוען Manji Cheto מחברת הייעוץ העולמית Teneo. בנושא אחר, ניגריה הצליחה בשבוע שעבר לחלץ 160 מיליון דולרים מחשבונות הבנק של ארבעה אנשים אשר היו מעורבים לכאורה במקרי שחיתות. מספר שרים וגנרלים לשעבר עומדים בימים אלה למשפט על סעיפי אישום של שחיתות, לאור הבטחתו של הנשיא הנכנס מוהאמדו בוחארי עם כניסתו תפקיד ב2015 למגר את השחיתות השלטונית. לקרוא עוד >>

• הפוליטיקאים מתופפים, העם רוקד על פי הקצב: תפקיד האתניות בפוליטיקה הקנייתית קניה תלך לבחירות בשמיני לאוגוסט ובדומה למערכות בחירות קודמות נראה שגם הפעם המוצא האתני ימשיך להיות מכריע. הפוליטיקה המקומית עוצבה מאז קבלת העצמאות בשנת 1963 דרך שורה של מתחים אתניים, אולם השיא הגיע בשנת 2008 כאשר מתחים אלה התעצמו על רקע הבחירות, ומהומות שהובילו לכאלף הרוגים ועוד אלפים נוספים שברחו מבתיהם. באופן מסורתי המאבק במדינה מתנהל בין שלוש קבוצות אתניות גדולות בקניה: קיקויו (22%), לואו (13%) ו-קלנג'ין (12%).   כתבה מפורטת של המגזין הגרמני "דויטשה ולה" סוקרת את שורשי המתחים הללו מהקולוניאליזם ועד היום (שיטת ההפרד ומשול של הקולוניאליזם הבריטי, ותפיסת קבוצות הרוב של הקיקויו והלואו כאיום על השליטה הבריטית), וכן את הניסיונות להנמיך את גובה הלהבות האתניות (ועדות לצדק ופיוס שנוסדו לאחר הבחירות של 2007, וכן ועדה נוספת שעוד לא סיימה את תפקידה). הכתבה מסתיימת בסקירה של המתחים האתניים לקראת הבחירות הקרובות, והכותב מציג תמונה די פסימית: הנאמנויות הפוליטיות בקניה עדיין סובבות סביב מוצא אתני, הן באופוזיציה ואצל ראש הממשלה עצמו (אורו קנייטה וסגנו נתמכים על ידי הקיקויו והקלנג'ין). מומחים רבים מזהירים משחזור מאורעות הבחירות ב-2007, ותגובת הנגד של צעירים במדינה היא קריאה ברשתות החברתיות ל"קניה חסרת שבטיות". "אני מאמינה שלצעירים יש את הכוח כי אנחנו כיום במספר הגדול ביותר, 64% מכלל המצביעים", אומרת Wanjiku Kihika אשר ייסדה את עמותת Tribe-Less Youths Alliance (TRIYA). לקרוא עוד >>

• קניה: החלטה היסטורית ביטלה את סגירתו של מחנה הפליטים הגדול בעולם בית המשפט העליון במדינה ביקר השבוע את הממשלה, וטען שהיא אינה יכולה לסגור באופן חד צדדי את Dadaab, מחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם הממוקם ליד הגבול עם סומליה. כיום מתגוררים במחנה מעל ל-300 מאות אלף פליטים והוא נחשב למחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם. "החלטת הממשלה המכוונת באופן ספציפי נגד פליטים סומלים הינה בגדר רדיפה של על רקע לאום, והיא מעשה לא חוקי ומפלה ולכן לא חוקתי", אמר בהחלטתו שופט בית המשפט העליון ג'ון מטיבו. ארגוני זכויות האדם ובראשם אמנסטי בירכו על ההחלטה: "זהו יום היסטורי עבור יותר מרבע מיליון פליטים אשר הסתכנו בגירושם בכוח לסומליה, שם הם היו תחת סכנה ממשית של הפרת זכויות אדם. ההחלטה מאשרת מחדש את המחויבות החוקתית והבינלאומית של קניה להגן על אנשים מפגיעה בגופם ומרדיפה", אמר ראש אזור מזרח אפריקה בארגון אמנסטי. במאי האחרון הודיעה המדינה על כוונתה לסגור את המחנה מסיבות ביטחוניות, לאחר שלטענתה הפך לכר פורה של גורמים איסלמיסטיים המעודדים פיגועי טרור – אולם עד כה לא סיפקה המדינה הוכחות לכך, מעבר להצהרה כללית שפיגועי אל-שבאב על אדמת קניה יצאו מתוך המחנה. המדינה הודיעה שבכוונתה לערער על החלטת בית המשפט העליון. לקרוא עוד >>

• "ליצור קונצנזוס חברתי": מחקר אנתרופולוגי מאיר על דרכים חדשות למניעת מילת הנשים באפריקה במדינות אפריקה והמזרח התיכון מעל ל-200 נשים עברו תהליך כריתה חלקי או מלא של איבר מינן, ומדי שנה כשלושה מיליון נוספות מתחת לגיל 15 נחשפות לסיכון דומה. בעשורים האחרונים נהגו ממשלות וכן ארגוני בריאות לפעול למען הסברה בריאותית של מילת הנשים – הסיכונים הרפואיים הכרוכים בכך. ואולם התופעה נותרה נפוצה, גם במדינות בהן חוקק חוק שאוסר על כך, ורף המאמץ של ארגונים בינלאומיים תוך השקעת כספים בחינוך בנושא. צעדים הסברתיים אלה בתחום החינוך הבריאותי מתנגשים עם תפיסות תרבותיות עמוקות יותר: אישה אשר אינה עוברת מילת נשים נחשבת לטמאה והיא מגורשת מהקהילה שלה.   "במדינות בהן מילת הנשים היא נורמה, חיתוך איבר המין הנשי נותן לאותן נשים מעמד חברתי ועוצמה גדולה יותר. יש להן אופציות רבות יותר לחתונה", טוענת ג'אנט הווארד, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בריסטול אשר ערכה מחקר על 60,000 נשים מחמש מדינות במערב אפריקה. תוצאות המחקר הופיעו השבוע בכתב העת האקדמי Nature Ecology and Evolution. "כאשר נשים שלא עברו כריתה מתחתנות עם משפחות בעלות מסורת של כריתת האיבר הנשי, הן מקבלות יחס גרוע", אומרת הווארד. תוך המתקדמות באלמנטים התרבותיים והמסורתיים המעודדים את מילת הנשים, כותבי המחקר מציעים ליצור קשרים בין נשים שכרתו לבין אלה שסירבו – דרך פעילויות של ריקוד או שירה, וכן עבודות משותפות כמו הכנת אוכל ואיסוף מים. לתפיסת המחקר, יצירת רשתות חברתיות תוביל להתמקדות תרבותית על התופעה ולצעד יעיל יותר למיגור התופעה: "שיח על הרווח שנשים וילדות משיגות מחיתוך איבר מינן, ומתן אלטרנטיבות להשגת הרווחים הללו". לקרוא עוד >>

• אתיופיה: האצן שמחה נגד המשטר בריו התאחד עם משפחתו פסייה לילסה זכור כרץ המרתון אשר הפגין נגד המשטר האתיופי לקראת קו הסיום בריצת המרתון של אולימפיאדת ריו, בה הוא השתתף ומאז לא חזר לאתיופיה מחשש לחייו. בתו ואשתו קיבלו את פניו השבוע בשדה התעופה של מיאמי, אולם באתיופיה נותרו שלושה ילדים נוספים אשר קיים חשש לחייהם. "המחשבות שלי נודדות באופן קבוע לעבר מה שקורה אצלי בבית", הוא אמר בקבלת הפנים בשדה, "לא משנה אם אני רץ או ישן או נח, משפחתי המציאות באתיופיה ומה שקורה לאנשים שבה – זה תמיד נמצא בראש שלי". פסייה טוען שהוא רוצה לחזור יום אחד לאתיופיה, אולם העתיד הזה עוד רחוק: "כל עוד הממשלה הנוכחית בשלטון אין לי תקווה לחזור. אבל אני יודע שהשינוי הוא בסופו של דבר בלתי נמנע". פסייה מבקש להתמודד גם באולימפיאדת טוקיו 2020, אולם עדיין לא ידוע אם תחת שליחות אתיופיה או מדינה אחרת: "אני לא צופה שינוי בשלוש השנים הקרובות, כך שלא נראה שאוכל לייצג את אתיופיה". לקרוא עוד >>

• מאבקי כוח וכלכלה מקרטעת: הANC בדרך הבטוחה לאבד את השלטון בדרום אפריקה "בעוד מפלגת הANC (הקונגרס הלאומי האפריקני, מפלגת השלטון בדרום אפריקה מאז 1994 – א.ר) הולכת לבחירות כדי לבחור את מחליפו של ג'ייקוב זומה, שנה נוספת של תחרות פנים-מפלגתית עלולה לדחות את המאמצים להחיות את הכלכלה הדרום אפריקאית", כך טוען השבוע כתב המגזין  "NewAfrican" ג'ון דלודלו. זומה מבקש למנות "מנהיג פרוקסי" שיוכל להמשיך דרכו את השליטה במדינה (החוקה הדרום אפריקאית מגבילה שתי קדנציות לכל ראש ממשלה במדינה). עד כה השניים היחידים שתומכים בו והודיעו על כוונתן להתמודד על ראשות המפלגה הם דלמיני-זומה, אשתו לשעבר והיו"ר היוצא של האיחוד האפריקאי, וכן זוולי מ'קיזה – שרת האוצר ותומכת ותיקה של ג'ייקוב זומה.   כל המתמודדים, לטענת הכתב, אינם מראים כל אמביציה או נכונות להציג משנה כלכלית סדורה. עוד טוען דלודלו שבמצב העניים הנוכחי בפוליטיקה הפנים-מפלגתית, 4,000 נציגי המפלגה יידרשו לבחור את מחליפו של זומה מתוך המעגל שלו עצמו – אנשים מהדור שלו או מזה שאחריו, כלומר פוליטיקאים הנחשבים חלק מהממסד. המהלך הזה משחק לידיים של שתיים ממפלגות האופוזיציה, אשר נשלטות על ידי מנהיגים צעירים בשנות השלושים לחייהם. הANC כבר הספיק להפסיד את תמיכת הרוב במוקדי מפתח כמו יוהנסבורג, פורט אליזבת' ופרטוריה. ההתמקדות בפוליטיקה פנים מפלגתית של מפלגת השלטון תגרום נזק לכלכלה וליחסי החוץ של דרום אפריקה, וכך לטענת הכתב התוצאה של התהליך הזה ברורה: אלה הן חדשות טובות למפלגות האופוזיציה ולתחרות על השלטון, וכוחה של הANC צפוי להצטמק. המנהיג מתוך הממסד שייבחר לראשות הANC לא צפוי לערוך את הרפורמות הדרושות במפלגה ובכלכלה הדרום-אפריקאית. לקרוא עוד >>

• "להאיר את אפריקה הקדומה": מקדשים עתיקים וייחודיים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בסודן צ'ארלס בונט,83, הוא ארכיאולוג שוויצרי הנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום המורשת הארכיאולוגית של סודן. המקדשים שמצא נמצאו קרוב לאתר החפירות של Kerma בצפון סודן, אחד מהאתרים הגדולים לחקר התרבות הנובית הקדומה. המקדשים אותם מצא בונט נבנו בין 1500-2000 לפני הספירה, ומייצגים לטענתו מאפיין מרכזי וייחודי: "הארכיטקטורה של המקדשים אינה מוכרת לנו. אין לנו שום דוגמא לארכיטקטורה דומה באזור מרכז אפריקה או בנהר הנילוס. בKerma המבנים הם בצורת ריבוע או מלבן, וכאן מצאנו מבנים מעוגלים".   לדידו אף ארכיאולוג לא הכיר בעבר צורת בנייה שכזאת, והדבר המפתיע ביותר הוא חוסר ההקשר שלהם לאדריכלות נובית או מצרית, שתיים מההשפעות החשובות על האזור באותה תקופה. הארכיאולוג הוותיק גילה בעבר באזור זה "שבעה פסלי פרעה שחורים מגרניט" אשר לדבריו עזרו לפתח את התובנה שסודן הייתה יותר מעיר לוויין עבור השכנה מצרים. מבצרים נוספים שנמצאו בעזרתו בחפירה האחרונה האירו באור חדש את הפוליטיקה האזורית בתקופה הקדומה: "המבצרים הללו מלמדים שקואליציה מסוימת, כנראה בשיתוף המלך של Kerma ואנשים שהגיעו מדרפור ומרכז סודן, הגנה על האזור כולו" כנגד מצרים קדומים אשר רצו לשלוט על הסחר והמסחר במרכז אפריקה. לקרוא עוד >>

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן