תמר גולן (8.12.1933 – 30.3.2011) הייתה עיתונאית ודיפלומטית, אשר נודעה בפעילויותיה שקידמו את הקשרים שבין ישראל לאפריקה ואת המודעות לתרבויות אפריקה בישראל.
בתור ילדה בחיפה, תמר הייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר". במסגרת שירותה הצבאי בנח"ל היא הצטרפה לקבוצת חיילים שנשלחו להתנדב בקיבוץ להב, צפונית לבאר-שבע. בשנת 1961, תמר נסעה לראשונה לאפריקה יחד עם בן זוגה, אביהו גולן ז"ל, כחלק ממשלחת מחנכים ישראלים לאתיופיה.
תמר שבה לקיבוץ להב לאחר מות בן זוגה באתיופיה. בעקבות אבדן אביהו, תמר החלה ללבוש רק בגדים לבנים, סמל קינה מתרבויות באפריקה. בשלהי שנות השישים, תמר התקבלה ללימודים באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, שם השלימה את הדוקטורט שלה בלימודי חוק בינ"ל וממשל בדגש על אפריקה. לאחר מכן, החלה לעבוד כעיתונאית עבור מספר כלי תקשורת, ביניהם, ה-Observer הבריטי וכן מדור חדשות אפריקה ב-BBC. מרבית עבודתה העיתונאית מאפריקה ומארצות ערב נעשו עבור העיתון "מעריב".
במהלך שנות השבעים תמר עבדה בפריז ככתבת עבור העיתון "מעריב". דירתה שימשה כנקודת מפגש עבור מנהיגים אפריקאים לצד פוליטיקאים, אמנים ועיתונאים ישראלים וערבים. האופי הכריזמטי של תמר היווה השראה עבור רבים מהאישים שנפגשו בדירתה בפריז. נציגי ממשל ישראלים חיפשו לעתים קרובות את הסיוע של תמר בכינון יחסים עם מנהיגים אפריקאים, בפרט בעקבות מלחמת ששת הימים, אשר בעקבותיה מדינות אפריקאיות רבות ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם מדינת ישראל.
בשנת 1994, תמר נבחרה כשגרירה הישראלית הראשונה לאנגולה. היא שימשה בתפקיד בין השנים 2002-1995. לאחר סיום כהונתה היא שבה לאנגולה בעקבות בקשת הנשיא ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש, אשר ביקש מתמר לסייע בהקמת כוח או"ם לסילוק מוקשים במדינה.
עם חזרתה לישראל, תמר התיישבה בקיבוץ להב, שם חיה לצד חבריה הקרובים בהמשך חייה. תמר, יחד עם ד"ר יונס אבו רביע ומר דודיק שושני, ובתמיכת הברון אריק דה-רוטשילד, הקימה את "הקרן לעידוד דו קיום" על מנת לסייע לנוער בדואי בהשגת השכלה גבוהה. תמר החלה גם להיות מעורבת באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ובשנת 2006 יזמה תכנית משלחות סטודנטים לאפריקה, אשר מאז פועלת מדי שנה. בשנת 2009, ייסדה את מרכז אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון, אשר פועל לפיתוח וקידום לימודי אפריקה ואקטיביזם בקמפוס ובקהילה.
תמר הייתה אפריקניסטית מסורה שהאמינה, מעל הכל, ברדיפה אחר זכויות אדם לכל. תמר האמינה בלימוד מנקודת מבט אישית. היא שיתפה עם תלמידיה את חוויותיה הייחודיות, ובפרט את מפגשיה עם מנהיגים אפריקאים משפיעים. עבור תמר, על מרכז אפריקה לפעול מעבר ללימודים אקדמיים גרידא. היא חתרה שהסטודנטים שלה יחוו את אפריקה בכל גווניה ומורכבויותיה מתוך כבוד לתרבויותיה ואנשיה ועל ידי הפגנת רגישות לקשיים שניצבים בפני אפריקה. תמר עודדה את הסטודנטים לפעול באופן אישי על מנת לפתור את בעיות אפריקה השונות.
בגיל 77, ד"ר תמר גולן נפטרה בעיר הולדתה, חיפה.
תמונות של תמר גולן:
כתבות על תמר גולן:
תמיד על המשמר, מאת ישראל מן. העין השביעית.
"הגברת הראשונה" של אפריקה בישראל, מאת יוסי קליין. הארץ.
מאמא אפריקה, מאת רפי ברבירו, YNET.
הגדולה מכולם: חייה של הלוחמת תמר גולן, מאת עידו דיסנצ'יק, NRG.
ראיונות בטלביזיה של תמר גולן:
לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10:
לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10:
רפי רשף, ערוץ 22: