לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• מוזמביק: הצקלון מכה שנית מוזמביק עוד לא הספיקה להתאושש מהטרגדיה של ציקלון Idai שפקד אותה בחודש שעבר וכבר הוכתה בסופה נוספת המכונה ציקלון Kenneth. הסופה אמנם קטנה יותר מקודמתה בחודש הקודם, אך כתוצאה מן הנזק המצטבר של השתיים המצב במוזמביק מדאיג ביותר ועשוי להתדרדר במהירות.   הסופה החלה בסמוך לאיי קומורו בהם זרעה הרס החל מיום ד' בשבוע שעבר. הסופה המשיכה והתקדמה במשך יממה לעבר צפון מוזמביק ודרום טנזניה. הסופה, שהתחזקה בדרכה לחוף, הביאה איתה כמויות גדולות של גשם שגרמו להצפות קשות. האזור שנפגע בצורה החמורה ביותר הוא העיר פמבה וסביבתה. הסופה מלווה ברוחות עוצמתיות שנעות במהירות של 140 קמ"ש. סופות חזקות כאלו נדירות באזור זה הנמצא דרומית לקו המשווה. העובדה ששתי סופות חזקות ונדירות התרחשו אחת אחרי השנייה מעידה על שינוי אקלים קיצוני.   למרות שהציקלון נחלש, לאחר הפגיעה בחופי מוזמביק הוא גרם לעקירה של כ-163,000 אנשים והרס של כ-30,000 בתים, זאת על פי הערכות ארגונים בינ"ל. רק בימים האחרונים ירדו במוזמביק כמות של פי 8 יותר גשמים מהממוצע לעונה, והגשמים צפויים להימשך בימים הקרובים. אנשים רבים ברחו מהאזור מחשש מהשיטפונות ומפולות הקרקע הצפויות, וכעת הם מחפשים מקום בטוח להיות בו. כוחות הסיוע הבינ"ל אינם מצליחים לספק מענה לכמות העקורים הגדולה. הכנסיות הציעו את עצמן כמקום מקלט לעקורים, למרות מתחים בין מוסלמים לנוצרים באזור, במצבי חירום כולם מתקבצים תחת אותה קורת גג.   (כתבה: The New York Times,צילום:eNCA ) לקרוא עוד >>

• קונגו: אזרחים תוקפים את מתקני הטיפול באבולה מגפת האבולה המשתוללת בקונגו כיום היא ההתפרצות השנייה בגודלה בהיסטוריה המתועדת של המחלה. למרות זאת, הנושא לא מקבל את מלוא תשומת הלב הראויה להקדיש לו, גם מצד התקשורת העולמית וגם מצד הרשויות בקונגו.   המגפה החלה בחודש אוגוסט 2018, והמוקד שלה הוא במזרח המדינה במחוז קיוו הצפוני (North Kivu). על פי ערכות ארגון הבריאות העולמי נהרגו עד כה כ-1000 אנשים מהמחלה. מתקני הטיפול בחולי האבולה סובלים מתקיפות חוזרות ונשנות מצד מליציות מקומיות ומצד אזרחים זועמים. התקיפות נעשות מכיוון שחלק מהאזרחים חושבים שמחלת האבולה היא קונספירציה נגדם. התקיפה  האחרונה (יום ו') התרחשה בבית החולים בעיר בוטמבו (Butembo) שנמצאת במרכז אזור ההתפרצות. בתקיפה נרצח אפידמיולוג בכיר מקמרון, ושני עובדי בריאות נוספים נפצעו.   השבוע (ד') יצאו עובדי בית החולים במחאה ואיימו לשבות ולא לטפל בחולים עד שהממשלה לא תשמור על ביטחונם. הם צעדו בעיר בוטמבו ונשאו שלט עליו נכתב : "Ebola Exists" (האבולה קיימת), וקראו לשלטונות קונגו לנקוט באמצעים הדרושים על מנת להבטיח את השקט באזור.   (כתבה: The East African, צילום: CNN.com) לקרוא עוד >>

• סומליה: התוצאות הלא צפויות של שימוש בפחם פחם הוא אחד ממוצרי הצריכה הדרושים ביותר באפריקה. ביבשת בה לרבים אין גישה לחשמל, הפחם הוא הכרחי לקיום חיים. אחת מתעשיות הפחם המורכבות ביותר היא תעשיית הפחם הסומלית. בסומליה ישנם יערות המכילים עצי שיטה רבים, הפחם המופק מהם מבוקש מאוד בארצות המפרץ כפחמים לעישון נרגילה או לצליית בשר. הפחם מתחיל את דרכו ביערות השיטים ואז מועבר לנקודות שילוח מרכזיות באזורי החוף. הדרך לחוף נשלטת על ידי ארגון אל-שבאב, והם מציבים מחסומי דרכים בהם הם גובים מיסים על העברת הפחם בשטחם. ארגון הטרור המוסלמי הרוויח כ-25 מיליון דולרים מהמיסוי על הפחם.   בעקבות הגילוי הזה האו"ם החליט לאסור על ייבוא פחם מסומליה, האיסור הושאר בתוקף משנת 2012. האיסור אומנם צמצם את היקף התופעה אך הוא לא חיסל אותה. ארגון SEMG (Somalia and Eritrea Monitoring Group) מעריך שאל-שבאב הרוויחו בשנת 2018 כ-7.5 מיליון דולר מ-60,000 טון של פחם שהוברחו למדינות המפרץ.   בנוסף לעובדה שאירגון הטרור ממשיך להרוויח מהסחר בפחם, גם חיילי האו"ם הקנייתים שנמצאים בסומליה מרוויחים מהעסק. בעקבות האיסור על הסחר, החיילים הפכו להיות פקחי הסחר הבלתי חוקי והם מקבלים שוחד על מנת לאפשר מעבר סחורות ולזייף אישורים. השפעה הרסנית נוספת של הסחר בפחם היא כריתת היערות האינטנסיבית בסומליה. ארגון SEMG מעריך שבין השנים 2011-2017 נכרת עץ בסומליה כל שלושים שניות. בירוא היערות המהיר גורם להחמרת השיטפונות והבצורות ברחבי המדינה.   הבעיה החמורה הזו לא תוכל להיפטר על ידי האו"ם בלבד וגם לא על ידי ממשלת סומליה. כוחות בינ"ל נוספים נדרשים לחבור לחרם מהודק על תעשיית הפחם סומלית. יש למצוא פתרון הוליסטי המערב את השחקנים השונים בזירה על מנת למנוע אסון אקולוגי והומניטארי.   (כתבה:The Strategist ,צילום: Agroforestry World ) לקרוא עוד >>

• לוב: כשהתותחים רועמים המוזות לא שותקות מלחמה נוספת מאיימת בימים אלו על העיר טריפולי שבלוב. אך, בעוד כוחותיו של הגנרל חליפה חפתר תוקפים את הבירה, ישנו איש אחד שלא מוכן לוותר על החיים בטריפולי. שמו הוא מוספאה איסקנדר (Mustafa Iskandar) והוא איש עסקים אמיד שפתח בימים אלו גלריה חדשה בעיר העתיקה של טריפולי. הוא השקיע כמיליון דינר בשיקום של בית היסטורי והפך לאותו לגלריה ומקום מפגש לאומנים מקומיים.   העיר העתיקה נהפכה לשכונה ענייה ומוזנחת וכל מי שהיה לו מספיק אמצעים כבר עזב אותה מזמן לטובת שכונות מודרניות, אך איסקנדר מסרב לוותר על מקום הולדתו. העיר נפלה לעיזבון ושחכה לאחר הפלתו של מועמר קדאפי בשנת 2011. בתקופת קדאפי התקיימו פרויקטים רבים של שיקום מבנים ותיירים רבים הגיעו למקום אך כיום העיר פגועה ונטושה.   איש העסקים הנלהב הוא אינו היחיד שנלחם להחיות את טריפולי העתיקה. קבוצת צעירים נוספת החלה את קמפיין #SaveTheOldCityofTripoli, הם מארגנים סיורים בעיר ויוצרים קשרים עם התושבים העניים שעוד נותרו בה על מנת לעבוד איתם יחד לשיקום העיר. אנשים כמו איסקנדר וחבורת הצעירים הזו נותנים תקווה שגם בזמנים של מלחמה עדיין יש תקווה לאנושיות.   (כתבה:Yahoo , צילום:  REUTERS/Ahmed Jadallah) לקרוא עוד >>

• צ'אד ובנין: דיקטטורות אינטרנטיות תושבי צ'אד חיים בשנה האחרונה ללא גישה רציפה לאינטרנט. הסגר הדיגיטלי החל במרץ 2018 לאחר שהעוברה רפורמה שאישרה את הישארתו של הנשיא, אידריס דבי, בתפקידו, עד לשנת 2033, בה יהיה בן 81. דבי מכהן כנשיא משנת 1990, ומאז ניסה לבצע כמה ניסיונות להאריך את כהונתו.   על פי ארגון Enternet Without Borders, לאחר ההכרזה על הרפורמה החלו להישלח דרך ה-What'sApp סרטוני מחאה של בני קבוצת הזגאווה. הממשל חשש שהסרטונים ילבו מרידות נוספות וסגר את הגישה לאפליקציה. רשתות חבריות נוספות כמו פייסבוק, וויבר וטוויטר נחסמו אף הן בשנה האחרונה. זוהי לא הפעם הראשונה שממשלת צ'אד משתמשת באינטרנט ככלי לשליטה פוליטית. בשנת 2016, לאחר הבחירות שהבטיחו לאידריס אבי קדנציה חמישית בתפקידו, הממשלה סגרה את האינטרנט לשמונה חודשים.   צ'אד היא אינה המדינה היחידה באפריקה שמשתמשת בשיטה זו. השבוע (א') התקיימו בבנין בחירות פרלמנטריות, אשר במהלכן חסם המשטר את שירותי האינטרנט למשך 15 שעות. בבנין, כמו במדינות אפריקאיות אחרות, אין ספקי אינטרנט רבים ועל כן קל יותר לממשלות לשלוט בהם ולחסום את האינטרנט למדינה שלמה.   מתחילת שנת 2019, סודן, זימבבואה, קונגו, גבון ומאלי, הטילו הגבלות אינטרנט על תושביהן. כולן עשו זאת תחת צידוק של שמירת הסדר והביטחון, וכולן עשו זאת בזמני בחירות או זמני מחאות.   (כתבה:CNN ,צילום:SouthWorld ) לקרוא עוד >>

• דרום אפריקה: שינויים פוליטיים לקראת הבחירות בעוד חודש אזרחי דרום אפריקה ילכו להצביע, ולקראת הבחירות המתקרבות כתב ה-The East African, טי נגוגי (TEE NGUGI) מנתח את  המצב הפוליטי במדינה. נגוגי טוען שבבחירות אלו צפויה מלפגת השלטון ה-ANC לנצח שוב, אך הפעם עם רוב קטן יותר. לדבריו, הקונצנזוס הדרום אפריקאי סביב המפלגה מתחיל להתערער בגלל אכזבה רבת שנים מפועלה. ה-ANC היא המפלגה הוותיקה ביותר באפריקה, היא הוקמה בשנת 1912 והעיקרון המרכזי שלה הוא שוויון בין הגזעים וחלוקה צודקת של המשאבים.   נגוגי מטיח במפלגה האשמות קשות. הוא טוען שהיא לא פועלת על מנת לשפר את המצב הכלכלי, ולכן אחוזי האבטלה במדינה נשארים מהגבוהים בעולם. המפלגה לא מוצאת פתרון בר-קיימא לבעיות המים החמורות, ולא מטפלת ברמות הפשע הגבוהות בערים. גם מבחינת יחסים בינ"ל, מפלגת ה-ANC לא הציבה את דרא"פ במקום נחשב בבימת הדיפלומטיה העולמית, בעיקר מכיוון שתמכה במשטר הדיקטטורי של מוגאבה בזימבבואה.   המפלגה נכשלה בעיניו להפוך למפלגה פוסט-לאומנית שיכולה להתמודד עם העידן שלאחר האפרטהייד. המפלגה הוקמה כמפלגה המכילה את כל פלגי האומה, בניגוד למדינות כמו קניה בהן המפלגות הן על בסיס אתני. בבחירות על בסיס אתני, אנשים מצביעים למפלגה בגלל השיוך הקבוצתי שלהם ולא בגלל השגייה של המפלגה בשיפור חייהם. גם בדרום אפריקה, טוען נגוגי, הבחירות איבדו את תפקידן הפוליטי. אנשים מצביעים ל-ANC בגלל המוניטין והוותק שלה ולא מסתכלים על הישגיה המועטים בשנות השלטון הרבות שלה.    (כתבה:The East African , צילום : eNCA) לקרוא עוד >>

• טוגו: האפריקאי האסקימואי הראשון טהטה-מישל קפומאסי גדל בטוגו כמו כל ילד אפריקאי רגיל, עד שקרה אירוע ששינה את חיוו. כאשר טיפס על עץ קוקוס לפתע הופיע נחש, טהטה נפל ונחבל קשות. הוריו לקחו אותו לאנשי הדת הסוגדים לנחשים ורצו שיצטרף אליהם על מנת שירפא. בסיום הכשרתו הדתית הלך טהטה לחנות ספרים מיסיונרית ובה הוא מצא ספר שנקרא האסקימואים בגרינלנד. בספר נכתב שבגרינלנד כל כך קר שלא חיים שם נחשים, טהטה מספר כי חשב לעצמו שהוא מצא את גן העדן. מאז פיתח הנער הצעיר אובססיה לקוטב הצפוני וחלומו היה לחיות בקרב האסקימואים.   בגיל 16 הוא החליט לצאת למסע להגשים את חלומו, ולאחר שמונה שנים הוא הצליח להגיע לגרינלנד, בשנת 1965. לטענתו הוא היה האדם השחור הראשון שהילידים באזור זה ראו, ולמרות הבהלה שהוא עורר הם קיבלו אותו ואירחו אותו והפכו לחבריו. אט אט למד הבחור האפריקאי את דרך החיים האסקימואית המסורתית והחל להרגיש כבן המקום.   הערכתו הגדולה לתרבות האסקימואית ואהבתו לטבע בגרינלנד הביאו אותו לכתוב את סיפור המסע שלו. הספר ששמו "אפריקאי בגרינלנד" הפך לרב מכר ותורגם לשפות רבות. טהטה-מישל מספר שהוא חש צורך לספר את סיפורו לאפריקאים אחרים שרובם מעולם לא היו בסביבה של שלג וקרח ולא ראו את אורות הצפון. "לאחר עידן העבדות והקולוניאליזם, מדוע אני לא יכול לכתוב לאפריקאים על האסקימואים מנקודת המבט שלנו, דרך העיניים שלנו?" כך אומר הסופר וההרפתקן האפריקאי- אסקימואי הראשון.   (כתבה: BBC, תמונה: Kickass Trips) לקרוא עוד >>

        הרפאר הטנזני בן ה-14 שעושה מוזיקת Singeli

                    הישר מהרחובות של דאר א-סלאם.

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן