לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• קניה-סומליה: הסכסוך הימי מחריף בחודשים האחרונים מחלוקת הגבול הימי בין קניה לבין סומליה הגיעה לשיאה. המחלוקת החלה ב- 2014, ועד אז סומליה הכירה באזור הגבול הימי בינה לבין קניה כשטח קנייתי, למרות טענתם שזהו שטח שמגיע לסומליה. שנת 2014 הייתה שנת מפנה בה התגלו מרבצי נפט באזור, או אז שינתה סומליה את עמדתה בנוגע לשטח המחלוקת. סומליה החלה לאמץ עמדה אגרסיבית יותר ופנתה לבית המשפט הבינ"ל על מנת שיפסוק בסוגיה.   בעוד חודשים ספורים בית המשפט יגיע להחלטה בסוגיה, החלטה אשר תשפיע בצורה דרמטית על היחסים בין שתי המדינות. השטח המדובר משתרע על פני 100,000 קילומטרים רבועים, ובמקרה ויינתן לסומליה הוא ייצור מובלעת סומלית בחוף הקנייתי. בחודש פברואר הציעה סומליה מכירת זיכיונות לכריית נפט בשטח המחלוקת שעדיין בבעלות קניה. קניה זעמה על הצעד ובתגובה גירשה את השגריר הסומלי והחזירה את השגריר הקנייתי מסומליה.   בנוסף החלה קניה בבניה מסיבית של גדר בגבול בינה לבין שכנתה. אזרחים סומלים החלו לחבל בגדר וקניה שיגרה מכתב לסומליה בו איימה שלא תהסס להשתמש בכוח נגד אותם אזרחים. השבוע קניה פתחה בעוצר על הדייגים באזור הגבול מסיבות ביטחוניות. העיתוי של העוצר על הדייגים ככל הנראה קשור למתח הגואה עם סומליה. כעת שתי המדינות ממתינות בדריכות להחלטת בית המשפט בספטמבר.   (כתבה: Standard, צילום: Standard) לקרוא עוד >>

• לוב: נבחרת הכדורגל הקשוחה בעולם בעוד המלחמה בלוב נמשכת וסיומה אינו נראה באופק, קבוצה של נשים אמיצות מוצאות לעצמן מפלט באחד מענפי הספורט השנויים ביותר במחלוקת בעולם המוסלמי השמרני – כדורגל נשים. התחום אמנם נראה בפריחה בפרספקטיבה גלובלית, בוודאי רגע לפני גביע העולם לנשים, אך הסרט החדש "שדות של חופש" מראה שלנבחרת הנשים בלוב יש עוד דרך ארוכה.   במאית הסרט נזיה אראבי (Naziha Arebi), החלה לצלם את הסרט בשנת 2013, שנתיים לאחר ההפיכה שהפילה את מועמר קדאפי. לדבריה בתקופה זו עוד הייתה תקווה לדמוקרטיה ולעתיד טוב יותר הכולל גם חופש וזכויות לנשים. "הנשים חשבו שעכשיו הן יוכלו לשחק, אני חשבתי שיהיה להן את המשחק הראשון שלהן ואני אצלם את הדבר היפה הזה, את המאבק הזה". לצערה של נזיה, העתיד של קבוצת הכדורגל ושל לוב כולה לא הלך לכיוון דמוקרטיה ושלום.   כיום נבחרת הנשים מתאמנת במקומות סודיים, ונמצאת תחת שמירה צמודה של אנשי בטחון חמושים. הן נאלצות להתמודד לא רק עם המלחמה הפוקדת את ארצן אלא גם עם הממסד הדתי השמרני המגנה את פעילותן בכל תוקף.   הסרט מראה את הניגוד בין התנהוגת הנשים בבתיהן כאשר הן בתפקידן כאמהות או בנות במשפחות דתיות מוסלמיות, לעומתם הזמן אותו הן מבלות יחד, בו הן שרות צוחקות ומשחקות. למרות הסיכונים הכרוכים בצילום הסרט, נזיה ארבי מאמינה שסיפורן של הנשים חייב להגיע לעולם כעת, ואין להן פריבילגיה לחכות שהמלחמות יגמרו, מכיוון שזה יכול לקחת הרבה זמן.   (כתבה:The Guardian ,צילום: "Freedom Fields") לקרוא עוד >>

• סודן: גופות צפות בנילוס המסע ומתן בין מפלגות האופוזיציה לבין המועצה הצבאית על אופן השלטון בסודן בתקופת המאבק הגיע לנקודת שבר. ביום ב' התרחשה התקיפה האלימה ביותר כלפי אזרחים מאז הפלתו של נשיא סודן לשעבר עומר אל-בשיר. ההערכות על מספר ההרוגים והפצועים אינן ברורות, על פי העדויות מהשטח ישנם מאות הרוגים לצד מאות פצועים נוספים. כוחות הביטחון ניסו לפזר את ההפגנות העיקשות על ידי ירי של אש חיה על המפגינים והצתת אוהליהם.   ראש המועצה הצבאית, אל-בורהאן, הורה על הפסקת המגעים על מפלגות האופוזציה לאחר יום האלימות. הוא חזר בו מהחלטתו יומיים לאחר מכן וביקש להמשיך את המשא ומתן, זאת בעקבות הביקורת הבינ"ל על פעולות המועצה הצבאית. ארגון הרופאים בסודן מוסר שכ-40 גופות של אזרחים נמשו מהנילוס ביום שלאחר ההתקפה הקטלנית.   אל מול הזוועות, אמנים סודנים החלו לארגן את שלט המחאה הגדול בעולם. השלט יהיה באורך שלושה קילומטרים, ויורכב מציורים של אמנים מקומיים אשר מספרים את סיפור המאבק העממי להפלת אל-בשיר ולהשגת דמוקרטיה. השלט יכלול גם פורטרטים של מפגינים שנפלו קורבן לאלימות כוחות הביטחון במהלך ההפגנות. אחד ממארגני הפרויקט סיפר שאמנים דוכאו על ידי המשטר של אל-בשיר ורבים מהם נעצרו ובילו את חייהם בבתי כלא. לדבריו, המהפכה הביאה את האמנים להתאגד יחד לראשונה מזה עשורים.   (כתבה: Al-Jazeera, צילום: The New York Times) לקרוא עוד >>

• מלריה: פטרייה שהורגת יתושים מלריה היא אחד מגורמי התמותה המרכזיים באפריקה, ועל פי ארגון הבריאות העולמי כל שנה מתים מהמחלה 400,000 אנשים ברחבי העולם. המחלה מועברת על יתושות אנופלס שנושאות בגופן יצור חד תאי הפוגע בכדוריות הדם האדומות שבבני האדם. פיתוח רפואי חדש יכול להיות הפתרון למחלה האיומה, שגובה את חייהם של אנשים רבים ביבשת אפריקה. המדענים פיתחו פטרייה אשר מפרישה רעל של עכביש שהורג את היתושים. החוקרים בחרו פטרייה שממילא פוגעת ביתושי האנופלס ובעזרת הנדסה גנטית גרמו לפטרייה להפריש את הרעל של מין מסוים של עכביש-משפך, ממשפחת עכבישים אוסטרליים רעילה ביותר.   הפיתוח נעשה באוניברסיטת מרי-לנד בבורקינה פאסו. על פי דיווחי המדענים, הפטרייה הפחיתה את אוכלוסיית היתושים בניסוי ב-90% לאחר 45 ימים. בניסוי שוחררו יתושים לכפר המדמה את תנאי הרבייה ומחזור החיים שיתרחשו בכפר אמיתי. בבתים בהם הייתה הפטרייה המהונדסת מספר היתושים ירד באופן דרסטי. הממצאים ממלאים תקווה שתהיה התפתחות חיובית בקרב ארוך השנים נגד המלריה, למרות שישנם עוד שלבים רבים עד שיוכלו להשתמש בפיתוח בצורה מסחרית.   בשנים האחרונות לא נרשמו התפתחויות משמעותיות בתחום המלריה, זאת כתוצאה ממחסור בתקציבים ובעיית העמידות של היתושים בפני חומרי ההדברה. הפטרייה החדשה יכולה להיות הפתרון ליתושים שכבר פיתחו עמידות בפני הפתרונות הכימיים הקיימים להרחקת והשמדת יתושים.   (כתבה: The Guardian, צילום: אאוריקה) לקרוא עוד >>

• אקוודור: משמרים את הרוחניות האפריקאית באקוודור ישנן מספר קהילות של אפרו-אקוודורים אשר יחדיו מהוות כ-10% מאוכלוסיית המדינה. חברי הקהילות הללו הם צאצאים של עבדים אשר הובאו ליבשת אמריקה מאפריקה על מנת לעבוד במכרות ובחקלאות. למרות היותם עבדים חלקם הצליחו לברוח למקומות רחוקים ובלתי נגישים ושם הקימו קהילות בהן יכלו לשמר את התרבות שלהם. גם אלו שנשארו עבדים הצליחו לקיים את תרבותם בדרכים נסתרות. כעת, שנים אחרי שחרורם מעבדותם הם חלק בלתי נפרד מהחברה האקוודורית.   הצלמת ג'והיש אלאכרון (Johis Alarcón ) יצרה סדרת צילומים אשר מתעדת את חיי הקהילות האפרו-אקוודורית. מטרתה היא להראות כיצד קהילות אלו שומרות על מסורות אפריקאיות עתיקות, על אף שהן משולבות יחד עם מסורות מקומיות ועם הדת הנוצרית הקתולית. התערוכה מציגה כיצד פרקטיקות אפריקאיות תורמות לבניית הזהות הייחודית של הקהילות האפרו-אקוודוריות. שם התערוכה הוא  “Cimarróna,” (סימרונה), ומשמעות השם הוא הכינוי שניתן לעבדים שברחו מאדוניהם. "התערוכה היא על שחרור השחורים. הרעיון הוא שכשאר העבדים הובאו מאפריקה גם האבות הקדמונים שלהם והאלים שלהם בואו איתם" אומרת הצלמת.   באחת התמונות מצולמת אמדה קורטז, מנהיגת קהילה ומחנכת מהקהילה האפרו-אקוודורית. היא גם סופרת ומשוררת שכתבה ספר בשם: "הם קורים לי סימרונה", הכינוי המפוקפק לעבדים בורחים. הספר מבוסס על סיפורי עם אפריקאים שעברו מדור לדור והועברו לאמדה על ידי אביה. בתמונה אחרת מצולמת נערה צעירה שמשמרת את מסורת כיסויי הראש הצבעוניים האפריקאים שסבתה לימדה אותה. זוהי דרכה של קהילה זו לשמור על החיבור למסורת של אבותיהם על אף שהם מנותקים מאפריקה כבר מאות שנים.   (כתבה: New York Times, צילום: CreditJohis Alarcón) לקרוא עוד >>

• קונגו ברזוויל: האלים של היורובה מכבבים בקומיקס חדש קיוינדו ימאקאסי (Kiyindou Yamakasi) גדל בעיר ברזוויל, בירת הרפובליקה של קונגו. כבר בגיל צעיר הוא החל לצייר קומיקס ושיתף את ציוריו עם חבריו לכיתה שהיו ממחיזים את הסצנות המצוירות. הדמויות של ימאקאסי תמיד היו לבנות, הן נסעו ברכבות תחתיות, וסבלו מחורפים ארוכים וקשים. הוא ספג השראה מהקומיקסים האמריקאים והאסייתים שהיה קורא, ולא חשב שדמויות ראשיות בקומיקס יכולות להיות דומות לו ולחבריו הקונגולזים.   לעומת ציוריו המוקדמים, עבודתו הנוכחית של ימאסאקי היא יצירה מקומית המביאה את תרבות היורובה העשירה בצורה מודרנית וצעירה דרך הקומיקס החדש "Little Little Orishas". הקומיקס מתרחש בעולם הרוחות ממתילוגיית היורובה, וגיבוריו הם סנגו אל הרעם ואחותו אויה, אלת הרוח. שני האלים הם נערים אשר מתמודדים עם בעיות איתם מתמודדים גם נערים בני תמותה כגון בריונות, מעמדות חברתיים וכלכליים ועוד. בעיות אלו קרובות לליבו של יוצר הקומיקס אשר סבל מהן רבות בילדותו.   ימאסקי זכה בפרס קומיקון הניגרי לסדרת ספרי הקומיקס הטובה ביותר והחברותית לילדים. היוצר מסביר שיש חשיבות רבה בעיניו ליצור תדמית חיובית לילדים אפריקאים כלפי עצמם. הוא מספר שלאחר ששמע על "מבחן הבובות" שנערך בארצות הברית בשנות ה-50 בו ראו שילדים שחורי עור מעדיפים בבירור בובות לבנות עור, הוא הבין שהוא צריך ליצור קומיקס ששם דמויות אפריקאיות במרכז הבמה. הקומיקס זכה להצלחה אדירה ברחבי היבשת, וכעת ספרי הקומיקס זמינים גם באופן דיגיטלי וחינמי. ימאסאקי, שמגדיר את עצמו פאן-אפריקניסט, מקווה להמשיך וליצור בעתיד קומיקסים נוספים ברוח מסורות אפריקאיות שונות מרחבי היבשת.   (כתבה: Quartz, צילום: Kiyindou Yamakasi) לקרוא עוד >>

                     Cheick Tidiane Seck -

           אחת מאגדות המוזיקה הגדולות מתוצרת מאלי

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן