-
|
מאלי: התקפה קטלנית
מליציה חמושה ביצעה התקפה קטלנית על כפר של בני קבוצת הדוגון השבוע (ב'). על פי הערכות הממשלה נהרגו במהלך הפשיטה לפחות 95 אנשים. עד כה לא נלקחה אחריות על התקיפה, אך על פי ההשערות זהו אקט של נקמה כחלק מסכסוך אתני. המתח בין קבוצות הדוגון לקבוצת לקבוצת הפולני הלך וגבר בחודשים האחרונים מאז שמליציה של הדוגון הואשמה בביצוע טבח גדול בכפר של הפולני.
מפקד מליציית הדוגון, יוסוף טובולה, מכחיש את מעורבות המליציה שלו בשפיכות הדמים שהתקיימה בחודש מרץ, בה נהרגו כ-157 מבני הפולני. למרות זאת, מספר מנהיגי פולני התבטאו מאז ההתקפה ואמרו שפעולת נקם לקבוצת הדוגון תגיע בהקדם.
המתחים האתניים במאלי הולכים וגוברים בשנים האחרונות. תהליך זה מואץ כתוצאה מכניסה של ארגונים מוסלמיים קיצוניים ומשינויי אקלים הגורמים לשיבוש החקלאות ורעיית הצאן. קבוצות מוסלמיות אלימות היו ממוקמות בעבר בצפון המדברי של המדינה, אך מאז פלישתן לחלקים דרומיים יותר הן חברו לקבוצות אתניות שונות, כמו קבוצת הפולני. בעוד הפולני מואשמים בכך שחברו לקבוצות טרור, הם מאשימים את הדוגון בשיתוף פעולה עם הצבא של מדינת מאלי. מזכ"ל האו"ם אמר בדו"ח האחרון שלו על מאלי שהממשלה חייבת להתייחס לתופעה המדאיגה של התחמשות קבוצות אתניות למטרות הגנה עצמית ולחימה.
עד כה, חוסר היציבות הביטחונית במאלי גרמה לעקירה של כ-60,000 אנשים מבתיהם וההשלכות עלולות להיות חמורות עוד יותר עם לא ינקטו פעולות בהקדם.
(כתבה: New York Times, צילום: Al-Jazeera)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אוגנדה: האבולה פולשת למדינה
שנה לאחר התפרצות מחלת האבולה בקונגו, החל הנגיף לעבור למדינה השכנה אוגנדה. השבוע (ג') התרחש מקרה המוות הראשון מהמחלה באוגנדה, ילד בן 5 אובחן כחולה בנגיף ונפטר תוך זמן קצר. הילד הוא בן למשפחה קונגולזית שחצתה את הגבול לאוגנדה. עוד שניים מבני משפחתו נדבקו בנגיף והובלו לטיפול בבידוד בבית חולים. אחת מן הנדבקות היא סבתו של הילד, אשר נפטרה גם היא מן הנגיף ביום ה'. ישנן ידיעות על כ-8 אנשים נוספים שהיו בקשר עם הקורבן הראשון ועלולים לשאת את הנגיף כעת. החשש הגדול הוא שהמגפה תתפרץ בעוצמה בלתי ניתנת לשליטה באוגנדה כפי שקרה בקונגו השכנה.
האבולה היא מחלה וויראלית אשר גורמת לדימומים פנימיים, היא מתפשטת על ידי מגע עם נוזלי גוף של האדם החולה והיא מדבקת מאוד. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע על פגישת חירום של מומחים שתתקיים ביום ו' על מנת להעריך את מצב התפשטות המגפה. אם המומחים יכריזו על המחלה כמצב חירום בינלאומי, יוקדשו מאמצים רבים יותר של ארגון הבריאות העולמי בתחום.
אונגדה צפתה מזה שנה את האפשרות שהנגיף יחדור לתחומה, ועל כן המקרה מצער מאוד אך אינו מפתיע. ביחס לקונגו קרועת המלחמות, אוגנדה צפויה להתמודד עם המחלה בצורה יעילה ומהירה יותר. חשש נוסף הוא שהמחלה תזלוג לשכנה נוספת של קוגנו, דרום סודן. בדומה לקונגו, גם דרום סודן מתמודדת עם חוסר יציבות בטחונית מזה שנים רבות, ואינה מסוגלת להתמודד עם התפרצות אפשרית של המחלה.
התפרצות האבולה הגדולה ביותר שנראתה בעולם הייתה בין השנים 2014-2016 בליבריה, גינאה, וסיירה לאון שבמערב אפריקה. במהלך ההתפרצות נהרגו יותר מ-11,300 אנשים. ההתפרצות הנוכחית בקונגו היא החמורה שנראתה בתולדות המדינה, ויש לקוות שהיא לא תתפתח לקנה המידה של ההתפרצות ב-2014.
(כתבה: BBC, צילום: Nature)
לקרוא עוד >> |
|
-
-
|
טנזניה: העיתונאי שלא מפחד מהנשיא
קיזיטו מקוי הוא איש אמיץ, הוא עיתונאי שאינו מפחד לבקר את נשיא טנזניה, ג'ון מגופולי. קיזיטו מאשים את הנשיא בהפרת החוקה ובהחזרת המדינה למשטר דיקטטורי. מאז עליית מוגפלי לשלטון אנשים נעלמים ללא הסבר. לדוגמה העיתונאי עזורי גוואנדה, שדיווח על פרשה מבישה שקשורה לאנשים בממשלה, ונעלם ללא עקבות. או מנהיג האופוזיציה, טונדו ליסו, שהיה קורבן להתנקשות מסתורית ומאז מטופל בבלגיה.
"מגופולי התחיל את הקריירה שלו עם המון אופטימיות" אומר העיתונאי, "הוא הבטיח להילחם בשחיתות אבל אז הוא תקף את החוקה והגביל זכויות אדם בסיסיות". קיזיטו מספר שאין חופש עיתונאות בטנזניה, העיתונאים יודעים שכל ביקורת על השלטון תגרור סנקציות. למרות זאת, קיזיטו ערך כתבת תחקיר שחשפה את העובדה שאזרחי טנזניה אינם מרוויחים כלל מרווחי הגז והנפט. כתוצאה מכך הוא החל לקבל הודעות איום אנונימיות על חייו.
בטנזניה העיתונות נאלצת להתמודד עם הגבלות רבות המוגדרות בחוק. לדוגמא, החוק דורש תואר על מנת להיות עיתונאי, דרך שמדיר עיתונאים רבים. דוגמה נוספת להגבלה היא שגם בלוגרים צריכים רישיון על מנת לפרסם באינטרנט וכך הממשלה יכולה לשלוט על התוכן אותו הם מפרסמים. החוק גם קובע שפרסום מידע "שיקרי" באינטרנט הוא עברה שעונשה מאסר. כמובן שהסמכות שקובעת מהו מידע שיקרי או נכון היא רשות המידע של הממשלה.
גם על פי הדו"ח השנתי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות", המודד את חופש העיתונאות במדינות שונות, טנזניה נמצאת במצב קשה. היא הצליחה להתדרדר מן המקום ה-93 למקום ה-118 תוך שנים ספורות. בנסיבות כאלו, העובדה שקיזיטו מקוי מרשה לעצמו לכתוב כנגד הממשל בגלוי היא מרשימה ואמיצה ביותר.
(כתבה:True Africa ,צילום:True Africa )
לקרוא עוד >> |
|
-
|
אקדמיה: איך ליצור שחרור אמיתי מהקולוניאליזם?
מקייפטאון לקהיר, ומדקאר לניירובי נשמעות קריאות לשחרר את האוניברסיטה מהקולוניאליזם, קריאות אשר צברו אהדה ברחבי העולם. הדרישה הזו מאתגרת את המורשת הקולוניאלית אשר תבועה באופן מבני ועמוק במערכת ההשכלה הגבוה באפריקה ובעולם. כתבת העיתון אל ג'זירה, רובטל ניאג'י פיילי, היא אקדמאית מליבריה אשר מביעה ביקורת על טענותיהם של חבריה לאקדמיה בנוגע לכך שהם תורמים למאבק לשחרור מהקולוניאליזם.
רובטל טוענת שהבעיה עם הטרנד האנטי-קולוניאלי האקדמאי במאה ה-21 היא שהוא נשאר מנותק מהמציאות היום יומית. אנשים במדינות שהיו קולוניות בעברן מתמודדים בכל יום עם מאבקים אנטי-קולוניאלים, גדולים ככקטנים, אך האקדמיה אינה נותנת את הדעת על התמודדויות אלו. אקדמאים נוטים לחשוב שאם הם יצעקו לשחרור קולוניאלי של נושא כזה או אחר הם יביאו לשינוי המציאות באורח פלא. למעשה מי שמשנים את המציאות הלכה למעשה הם האקטיביסטים ולא האקדמאים המנותקים.
רובטל מביאה דוגמאות למאבקים לשחרור הקולוניאליזם מאפריקה בתקופה האחרונה. לדוגמא המאבק של פעילי הקהילה הלהט"בית בחוקי ההפללה נגד הומוסקסואלים, חוקים שהם מורשת מובהקת של המעצמות הקולוניאלית. או מאבקים סטודנטיאליים להוריד פסלים של אישים קולוניאליים כמו ססיל רודס ממרחב האוניברסיטה. האקדמאית הליבריאנית מבקשת מהאקדמיה להיות מחויבת לשטח, ומהאקדמאים להיות מחויבים לרלוונטיות ולא לקידום הקריירה שלהם בלבד.
(כתבה: Al-Jazeera, צילום:AP/Schalk van Zuydam)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
גאנה: מה יעלה בגורלה של תעשיית הדייג
סקטור הדייג בגאנה מספק פרנסה ל-20% מכוח העבודה הפעיל במדינה (כ-2.7 מיליון אנשים). זהו ללא ספק ענף חשוב לכלכלה הגנאית, אך הענף נמצא תחת איומים משמעותיים והממשלה אינה עושה מספיק על מנת לטפל בבעיה. הבעיה המרכזית של ענף הדייג היא דייג בלתי חוקי ובלתי מפוקח שגורם להתדלדלות הדגה. הדייגים הלא חוקיים דגים בעזרת מכמורת, 'דיג מכמורת" היא שיטת דייג בה ספינת הדיגי גוררת רשת על קרקעית הים. הרשת "חורשת" את הקרקע ולוכדת באופן גורף וחסר הבחנה את כל מה שנקרה בדרכה.
כתוצאה משיטת הדייג הזו קהילות כפריות החיות לאורך החופים של גאנה אין מצליחות יותר להתקיים מדייג ונדחקות לעוני קשה. יש לציין שישנם גם דייגים חוקיים שמשתמשים בשיטה זו, שהינה חוקית לשימוש בגאנה. אותם דייגים משלמים לממשלה דמי רישום וזהו מקור הכנסה מרכזי עבור השלטון. על כן, אין לממשלה אינטרס מיידי להוריד את כמות הדייגים המשתמשים במכמורת.
הדייגים הכפריים, הדגים בקנה מידה קטן, דגים בשיטה הנקראת "דייג קאנו". זהו דייג שפוגע בסביבה הרבה פחות מדייג עם מכמורת. זוהי שיטת הדייג הנפוצה ביותר בגאנה, וישנם לפחות 200 כפרים לאורך החוף שדייג הוא מקור המזון והפרנסה העיקר שלהם ואין להם מקור פרנסה אלטרנטיבי. במהלך 15 השנים האחרונות ניתן לראות ירידה של כ-40% בהכנסה הממוצעת של דייגי קאנו.
מה שמונע ביצוע של רפורמות דייג מקיימות אשר יכולות להציל את המערכת האקולוגית הימית הם אינטרסים פוליטיים וקבוצות לחץ של אליטות אשר מרוויחות מענף הדייג כפי שהוא מתנהל כיום.
(כתבה: Africa is a Country, צילום: Flickr)
לקרוא עוד >> |
|
|